פוליטיקה של הוותיקן

הפוליטיקה של הוותיקן מתקיימת בשיטה מונרכית תיאוקרטית נבחרת, שבה ראש הכנסייה הקתולית, האפיפיור הוא הסמכות העליונה בשלוש הרשויות (השופטת, המחוקקת והמבצעת) במדינה. תפקיד זה הוא מקרה נדיר של מלוכה שאינה תורשתית.

אף על פי שהאפיפיור הוא הרשות העליונה במדינה, ישנן רשויות ופקידים אשר דואגים לכל אחת מהרשויות. לדוגמה: מועצת הקרדינלים אשר משמשת כרשות המחוקקת, תחת האפיפיור והקוריה הרומאית המהווה את הרשות המבצעת. המחלקה הוותיקה והחשובה ביותר בקוריה היא מזכירות המדינה, בראשונה מכהן הקרדינל מזכיר המדינה, ראש הממשלה ושר החוץ של הוותיקן.

בחירת האפיפיור

ערך מורחב – קונקלווה

האפיפיור נבחר בקונקלווה - ישיבה הסגורה של מועצת הקרדינלים לאחר מותו או התפטרותו של האפיפיור הקודם. הישיבה הסגורה מתקיימת בקפלה הסיסטינית, שבו כל הבוחרים נעולים עד שמועמד כלשהו נבחר ברוב של שני שלישים. המאמינים נוהגים לעקוב אחרי הבחירות באמצעות ארובה גלויה מכיכר פטרוס הקדוש. חברי מועצת הקרדינלים שורפים את פתקי ההצבעה ומצרפים תוספות כימיות במטרה לסמן לקהל את התוצאות. עשן שחור מסמל בחירות ללא תוצאות ועשן לבן מסמל שאפיפיור חדש נבחר כעת. לפי המנהג, דיקן המכללה הקדושה מבקש מהאפיפיור לבחור את שמו הרשמי החדש, ולאחר שזה מתלבש בלבוש המהודר המסורתי, הוא יוצא למרפסת הכנסייה, עם המשפט הלטיני המפורסם Annuntio vobis gaudium magnum: habemus papam. (אני מודיע לכם בשמחה גדולה: יש לנו אפיפיור).

הכס הקדוש

ערך מורחב – הכס הקדוש

המונח "הכס הקדוש" מתייחס מהרכב הסמכות, השיפוט, והריבונות של האפיפיור ויועציו בעולם הכנסייה הקתולית. מושג זה נוצר עם היווצרות מדינת הוותיקן בשנת 1929, דרך ההסכמים הלטראניים בין הכס הקדוש ואיטליה הפשיסטית. הכס הקדוש הוא "השלטון המרכזי" של הכנסייה הקתולית. לכס הקדוש יש יכולת משפטית שמאפשרת לשלוח נציגים דיפלומטיים ולהשפיע על החוזים המשפטיים של הוותיקן. לכס הקדוש יחסים דיפלומטיים רשמיים עם 179 מדינות. קריית הוותיקן מצידה מוכרת על פי החוק הבינלאומי כטריטוריה ריבונית, אולם הנציגות הדיפלומטית לוותיקן אינה לטריטוריה גרידא אלא לישות המופשטת של "הכס הקדוש".

ניהול מדינת הוותיקן

כמו ברוב המונרכיות, הסמכויות הביצועיות, החקיקתיות והשיפוטיות של השלטון מרוכזות בכתר, ובמקרה זה במשרת בישוף רומא (האפיפיור). כפי שמקובל במונרכיות רבות, האפיפיור מפעיל סמכויות אלה באמצעות גופים שונים הפועלים מטעמו ובשמו.

האפיפיור נוהג להאציל את הניהול הפנימי של קריית הוותיקן לגופים ולפקידים שונים. עם זאת, על פי החוק היסודי של מדינת הוותיקן, "האפיפיור העליון, ריבון מדינת הוותיקן, מחזיק במלוא הסמכויות החקיקתיות, הביצועיות והשיפוטיות" במדינת הוותיקן.^[1]

האפיפיור מאציל את הסמכות החקיקתית של המדינה לגוף חד-ביתי, הוועדה האפיפיורית למדינת הוותיקן. ועדה זו הוקמה ב-1939 על ידי האפיפיור פיוס השנים עשר. הוועדה מורכבת משבעה קרדינלים הממונים על ידי האפיפיור לתקופת כהונה של חמש שנים. חוקים שמאשרת הוועדה דורשים את אישורו של האפיפיור באמצעות מזכירות המדינה לפני פרסומם ותחילת תוקפם.

נשיא הוועדה האפיפיורית משמש גם כנשיא המושל של מדינת הוותיקן, לו מאציל האפיפיור את הסמכות הביצועית של המדינה. הנשיא נתמך על ידי מזכיר כללי וסגן מזכיר כללי. כל אחד מהתפקידים הללו ממונה על ידי האפיפיור לתקופת כהונה של חמש שנים. פעולות הנשיא דורשות את אישור הוועדה. מחלקות ומשרדים שונים כפופים למושל, ומטפלים בנושאים כגון תקשורת, ביטחון פנימי, הגנת אש ומוזיאוני הוותיקן. החיל הז'נדרמריה הוא כוח הביטחון והמשטרה של המדינה, ולא משמר הוותיקן, שהוא גוף של הכס הקדוש, ולא של מדינת הוותיקן.

מערכת המשפט בוותיקן

בוותיקן ישנה מערכת משפטית שונה מזו של איטליה. מקרי העונשין הם בדרך כלל בעבירות קלות כמו כייסות. אם עבירה מבוצעת בכיכר פטרוס הקדוש, אז המשטרה האיטלקית יכולה לעצור את החשוד ולהעמידו לדין. לפי ההסכמים הלטרניים, עבריין איטלקי יכול ליהנות מחסינות בוותיקן.

אין בית כלא בוותיקן, מלבד כמה תאי מעצר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של הוותיקן בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Fundamental Law of Vatican City State, Art. 1, § 1

[1] Fundamental Law of Vatican City State, Art. 1, § 1

[1]