פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון/12
ממצאים חדשים בחפירות הצלה בפארק עדולם[עריכת קוד מקור]
פארק עדולם, או בשמו המלא "פארק מערות עדולם", נפתח לציבור באפריל 2008. הפארק משתרע על פני כ-50,000 דונם שרובו יערות אורן, אשר נטעו בשנים הראשונות לקיום המדינה, על ידי העולים שהתיישבו בחבל לכיש. הפארק הוכשר לציבור על ידי רשות העתיקות וקרן קיימת לישראל הוא מצוי בין שלושה כבישים: בצפון - כביש 375 - עמק האלה - ירושלים, בדרום כביש 35 - אשקלון - חברון ובמערב כביש 38 - מחלף שער הגיא - צומת נחושה. מכיוון מערב גם הכניסה הראשית לפארק - מול הכניסה למצפה משואה (פארק בריטניה). גבולו המזרחי הוא הקו הירוק.
אחד מהאתרים הארכאולוגיים שבפארק היא חורבת מדרס ובה נחשפו שרידיו של יישוב חקלאי קדום. שתחילתם בתקופת הברזל (1000 לפנה"ס) שיאו בתקופה הרומית, (המאות הראשונה לפנה"ס - הרביעית לספירה) וסופו בתקופה הערבית הקדומה. מן היישוב נותרו חרבות בתים, מערכות קבורה ומערכות מסתור, וכן מערות פעמון, מתקני קולומבריום חצובים בסלע, ופירמידת קבורה מרשימה.
במהלך החודשים האחרונים, בעקבות פעילות של שודדי קברים באתר ערכה רשות העתיקות חפירות הצלה באתר ובמהלכם נחשפה כנסייה ביזנטית ובה רצפות פסיפס מרשימות שהשתמרו היטב ובהן עיטורים של צמחים שונים וחיות ובהן אריות, נמרים, שועלים וחיות אחרות. הכנסייה, אחת מהמפוארות שנחשפו ננטשה - ככל הנראה - במהלך הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל ונהרסה ברעידת אדמה במהלך המאה השמינית. מתחת לכנסייה התגלו מחילות ובהן מטבעות, כלי אבן, נרות וכלי חרס מהמאה הראשונה והמאה השנייה. ההשערה היא שמחילות אלו שימשו את תושבי האזור כמחילות מסתור בעת מרד בר כוכבא.
ממצא נוסף שהתגלה באתר הוא קבר תת-קרקעי שעל פי זיהוי לא וודאי המבוסס על מפת מידבא ייתכן ומדובר בקברו של הנביא זכריה. זיהוי זה עשוי להסביר את הפאר הרב של הכנסייה הביזנטית. בשלב זה מתכננת רשות העתיקות לכסות את האתר בעפר עד שיגובשו תוכניות לשימור ולפתיחתו לקהל הרחב.
- אסף שטול-טראורינג, כנסייה, פסיפסים וקבר עתיק התגלו בחפירות ארכאולוגיות בפארק עדולם, באתר הארץ, 2 בפברואר 2011