חבל לכיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבט על האזור מהאוויר
חבל לכיש
לובה אליאב מציג לפני דוד בן-גוריון ולוי אשכול את תוכנית חבל לכיש, אפריל 1954
שדה כלניות בחבל לכיש, סמוך לאמציה
צבי ארץ ישראלי בחבל לכיש.
כרם ענבי מאכל של "ענבי טלי" בסמוך למושב לכיש

חבל לכיש הוא אזור התיישבות בדרום, בין הרי יהודה במזרח ובין אשקלון במערב. במרכזו העיר קריית גת. האזור נקרא על שם העיר הקדומה לכיש.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת העצמאות היו בו מספר כפרים ערבים (אל-פאלוג'ה, עיראק אל-מנשייה ואחרים) והוקמו בו שלושה קיבוצים - (נגבה, גת וגלאון), ולאחריה הוקמו מספר יישובים נוספים. תכנון ההתיישבות המרוכז בחבל החל בראשית שנות ה-50 ובשנים 19551961, ובעקבותיו הוקמו 20 יישובים נוספים.

ההתיישבות המסיבית בחבל לכיש החלה ב-1954, כאשר הסוכנות היהודית הקימה את "רשות חבל לכיש". מטרת ההתיישבות הייתה לקלוט את העלייה הגדולה בשנות החמישים, וכן ליצור רצף התיישבותי בין רצועת עזה להר חברון. היישובים תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית, כלקח מניסיונות היישוב הקודמים. כמו כן, היישובים נוהלו תחילה בשיטת "משק מעבר מנוהל" ובהדרגה הם הפכו למושבים בניהול עצמי. זאת מכיוון שרוב העולים הגיעו ממרכזים עירוניים, ולא היה להם רקע חקלאי[1].

חבל לכיש זכה לתנופת התיישבות מחודשת בשנים 2006–2012, כאשר היה חבל הארץ העיקרי בו שוכנו מפוני גוש קטיף, בעיקר ביישובים שקף, אמציה, שומריה, בני דקלים, ונטע.

יישובי חבל לכיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישובי חבל לכיש משתייכים מבחינה מוניציפלית לשבע מועצות אזוריות: לכיש, שפיר, יואב, מטה יהודה, שער הנגב, חוף אשקלון ובאר טוביה.

שלושת המועצות האזוריות שנמצאות במרכז חבל לכיש הן לכיש, יואב ושפיר.

תחילה תוכננו להיות מועצה אחת אך הוחלט לחלק אותן לשלוש בהתאם לצביון היישוב, צורת ההתיישבות והתנועה המיישבת.

יואב - קיבוצים, צביון חילוני, תנועות קיבוציות.

לכיש- מושבים וכלל צורות ההתיישבות (יישוב קהילתיים, מושבים שיתופיים וכפרים שיתופיים), צביון מסורתי. תנועת המושבים ותנועת העובד הציוני (כולל איחוד הקבוצות והקיבוצים), לכיש היא גם המועצה הגדולה ביותר במרחב זה כמו כן גם רוב השטחים הפתוחים, החוות החקלאיות והגנים הלאומיים נמצאים בתחומה.

שפיר- מושבים, צביון דתי, מושבים, הפועל המזרחי.

עם זאת, חלוקת היישובים אינה מחייבת לפי הגדרות אלה, לדוגמה המושבים סגולה ונחלה העדיפו להיות במועצה בעל צביון חילוני ולכן הם נמצאים במועצה האזורית יואב אף על פי שהם מושבים שמשתייכים לתנועת המושבים. קיבוץ עין צורים שהוא קיבוץ דתי העדיף להשתייך למועצה אזורית שפיר.

חלוקה זו גם מזיקה באופן מסוים ליישובים ולמועצות מהבחינה הכלכלית-ארגונית, ויוצרת מצבים שבהם קיימים גושים או יישובים בודדים ללא רצף טריטוריליי עם המועצה שלהם לדוגמה הקיבוצים נגבה ושדה יואב שנמצאים במרחק של 25 דקות נסיעה מישובי המועצה האזורית יואב, או מושב מנוחה שנמצאה במרכז גוש יישובים ששייך למועצה האזורית יואב אך הוא משתייך למועצה אזורית לכיש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבל לכיש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.