נחושה

נחושה
Nehusha, Israel - panoramio (cropped).jpg
בתים בנחושה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎409 מטר
תאריך ייסוד 1955
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 1,505 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
7 מתוך 10

נחושה הוא יישוב קהילתי דתי במועצה אזורית מטה יהודה. היישוב נמצא כחמישה ק"מ צפונית מזרחית לבית גוברין שליד עמק האלה וכשמונה ק"מ דרומית לבית שמש.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "נחושה" בפסוק[3]: ”מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי“[4]. ייתכן ששמו בעקבות עיר נחש, הנזכרת בנחלת שבטי יהודה (דברי הימים א', ד', י"ב)[5]. השם ניתן בהשראת הכפר הערבי הקטן דיר נעחש שאת שרידיו ניתן לראות ביער מראשה הסמוך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחושה נוסדה בספטמבר 1955 כהיאחזות נח"ל על ידי גרעין של הנוער העובד הדתי[6]. בדצמבר 1955 תואר המקום[7]:

"האוהלים נעלמו לגמרי מהאופק, מקומם תפסו צריפים שוודיים קטנים, בנויים בצורה נאה, חדר אוכל מרווח, מועדון, חדרי שירותים ובידור ובמרכז עוסקים בהשלמת מגדל המים.

כל אלה, והריח של בעלי החיים, הפרדות, האוזים, הקש והחציר משווים למקום אופי של כפר ממש."

ב-18 בנובמבר 1957 (כ"ד מרחשון תשי"ח) אוזרחה ההיאחזות והפכה למושב שיתופי[8]. בעת ההיאחזות נאמר על מתיישביה[9]:

"במסגרת היאחזות נחושה נעשה גם ניסיון רציני למזג בין בני הגלויות השונות. חברי המקום הם יוצאי תימן, טריפולי, מרוקו, צרפת, פולין, רומניה וארצות אחרות, נוסף לילידי הארץ. בעוד שבתקופה הראשונה נתגלו אי־אלה קשיים, בעיקר בנוסח התפילה וכן בסוגי המאכלים, הרי עתה, כעבור שנתיים, הצליחו כולם להתלכד ולהתגבש כבני עדה אחת. אין הבדל בין אשכנזי לספרדי, בין עולה חדש לוותיק, או יליד־ארץ. כולם חברים, כולם ידידים, כאילו נולדו בנחושה."

ביולי 1960 צורף המושב למועצה אזורית האלה[10]. ההתיישבות האזרחית בנחושה לא צלחה וגם ליווי מצד אנשי משואות יצחק לא הועיל, ואנשי המקום נטשו אותו. קרקעות המקום בהיקף של כ-7,000 דונם הוחזקו כפיקדון על ידי אנשי משואות יצחק[11]. ניסיון להפעיל במקום חווה לגידול בקר לא הצליח, ורעיון שהועלה בשנת 1964 להקים במקום חוות בוקרים של עולים מארגנטינה[12] לא יצא אל הפועל.

בשנת 1981 הוקמה נחושה מחדש כמושב עובדים של ארגון המושבים של הפועל המזרחי שכלל 30 נחלות. בשנת 1994 אושרה הפיכת המושב ליישוב קהילתי המכיל 200 מגרשים למגורים לצד 50 נחלות חקלאיות[13]. היישוב החל בקליטת משפחות באתר מגורונים זמני והנחלות החקלאיות הפנויות הוקצו בתחילת שנות ה-2000[14]. בשנת 2007 החלה החטיבה להתיישבות בשיווק המגרשים למגורים[15] והבתים התאכלסו בשנים 2012-2011[16].

בנחושה גרות כ-300 משפחות דתיות לאומיות. במקום בית ספר אזורי ממלכתי דתי (בית ספר יסודי בשם "האלה"[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחושה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1495
  4. ^ ספר תהלים, פרק י"ח, פסוק ל"ה
  5. ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
  6. ^ נוער דתי הקים בחבל לכיש היאחזות נח"ל חדשה, הארץ, 7 בספטמבר 1955
  7. ^ מ. בן שלמה, חסידי נחושה, הצופה, 16 בדצמבר 1955
  8. ^ חיים פיקרש, ההיאחזות נחושה - להתישבות קבע, הצופה, 10 בנובמבר 1957
  9. ^ היאחזות נחושה - לישוב קבע, הצופה, 18 בנובמבר 1957
  10. ^ ניתן מעמד לישוב נחושה, מעריב, 6 ביולי 1960
  11. ^ אברהם תירוש, מאבק נחוש על "נחושה", מעריב, 26 ביולי 1968
  12. ^ מנחם תלמי, "קאובויס" בנחושה, מעריב, 27 בינואר 1964
  13. ^ אורית בר-גיל, ‏נחושה: המושב יוכל לשווק בעצמו נחלות פנויות, באתר גלובס, 12 במרץ 2006
  14. ^ ע"א 7598/10 נחושה מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית נ' ניתאי
  15. ^ הרחבות ביישובים נחושה והר גילה, אתר החטיבה להתיישבות
  16. ^ הצפי לעתיד - גידול נרחב, 15 בפברואר 2011
  17. ^ אתר בית הספר האלה בנחושה
תמונה פנורמית מנחושה לעבר דרום יהודה והרי יהודה באופק
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית מנחושה לעבר דרום יהודה והרי יהודה באופק


Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.