חורבת מדרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר הפירמידה בחורבת מדרס
כנסייה מן התקופה הביזאנטית שנחפרה בשנת 2011 בחורבת מדרס על ידי משלחת רשות העתיקות
אבן גולל בכניסה למערת קבורה מפוארת, ממערב לחורבת מדרס

חורבת מדרס היא כינוי לשרידיו של יישוב חקלאי קדום, שראשיתו בתקופה ההלניסטית, ושעיקרי השרידים בו הם מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית, הנמצא בתחום פארק עדולם מדרום ליישוב צפרירים שבשפלת יהודה.

השם "חורבת מדרס" ניתן לאתר על ידי ועדת השמות הממשלתית בעקבות השם הערבי "ח'רבת דרוסיה", ששימר לפי הסברה את שם היישוב הקדום "דרוסיאס" (ביוונית: "אלונים"), הנזכר ברשימת אתרים ביהודה שערך תלמי במאה ה-2[1]. היו חוקרים ששיערו כי מכאן הגיע בן דרוסאי המוזכר בתלמוד.

זאב וילנאי שיער שהיונים ההרדסיאות מקורן מחורבת מדרס, ועל כן נקראות הרדסיאות[2].

שרידי היישוב העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי היישוב - תחילתם בתקופת הברזל (1000 לפנה"ס) שיאו בתקופה הרומית, (המאות הראשונה לפנה"ס - הרביעית לספירה) וסופו בתקופה הערבית הקדומה. מן היישוב נותרו חרבות בתים, מערכות קבורה ומערכות מסתור, וכן מערות פעמון, מתקני קולומבריום חצובים בסלע, ופירמידת קבורה מרשימה.

הפירמידה בחורבת מדרס הוא מבנה מדורג דמוי פירמידה הבנוי מאבני גזית גדולות. המבנה שימש מצבת קבורה מפוארת, למערכת קבורה מפוארת, החצובה בקרבת מקום. אורך צלעות הבסיס הוא כ-10 מטרים וגובהו כ-3.5 מטרים. בפירמידה חסרים כנראה שלושה נדבכים שהביאו את גובהה המקורי ל-5 מטר. שמה הערבי של פירמידה זו הוא אל מונטאר (המצפה).

ממערב לאתר, ומחוץ לתחומי היישוב הקדום, הותקנה מערת קבורה מפוארת, המורכבת מחצר רבועית עם אבן גולל בכניסה לשני חדרים עם כוכי קבורה. המערה הכילה גלוסקמות - תיבות אבן ששימשו אוכלוסייה יהודית, שנהגה ליקוט עצמות בשלהי תקופת הבית השני. מהחרסים שנתגלו במקום נמצא שהמערה הייתה בשימוש מתחילת המאה הראשונה לספירה עד מרד בר כוכבא (132 - 135). טרם הכשרת המקום למערכת מסתור בימיו של בר כוכבא היו חללים אלו חלק מבורות מים ומרתפי הבתים הפרטיים של הכפר. אנשיו של בר כוכבא הכשירו את המרתפים לטובת מערכת מסתור. כיום ניתן לראות במערכת מקווה, מתקן קולומבריום, מחסנים ועוד[3].

האתר הוסדר לביקורי קהל. ממגרש החניה מוביל שביל מעגלי מסומן דרך מחילות המסתור, הפירמידה, מערת הקבורה והקולומבריום. בסמוך לחורבת מדרס, נמצא יישוב יהודי קדום נוסף מתקופת בית שני בשם חורבת עתרי. קק"ל הסדירה את האתר וניתן לבקר בו ולראות מערות מסתור ומתקני חקלאות עתיקים.

כנסייה מהתקופה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין דצמבר 2010 לינואר 2011 חפרה בצפון האתר משלחת ארכאולוגים מרשות העתיקות, שנעזרו בחניכי המכינה הקדם צבאית 'בני ציון' שבתל אביב, שחשפו כנסייה מהתקופה הביזנטית ובה כמה רצפות פסיפס ברמת השתמרות גבוהה, ופריטי שיש מיובאים, כגון עמודים וכותרות קורינטיות. בקרבת הכנסייה נחצבה מערת קבורה. הארכאולוגים העלו את ההשערה שזהו קברו של זכריה הנביא, המתואר במפת מדבא. מתחת לכנסייה נתגלו שרידי קירות של מבנים וחללים חצובים משלהי תקופת הבית השני וימי מרד בר-כוכבא.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 2.
  2. ^ בועז זיסו ועמוס קלונר, חורבת מדרס (ח'רבת דרוסייה): "בחינה ארכאולוגית וגאוגרפית-היסטורית מחודשת של היישוב בשלהי תקופת הבית השני ובימי מרד בר-כוכבא, עמ' 238
  3. ^ בועז זיסו ועמוס קלונר, חורבת מדרס (ח'רבת דרוסייה): "בחינה ארכאולוגית וגאוגרפית-היסטורית מחודשת של היישוב בשלהי תקופת הבית השני ובימי מרד בר-כוכבא, עמ' 234


קואורדינטות: 31°39′24″N 34°56′12″E / 31.6565446°N 34.9366483°E / 31.6565446; 34.9366483