פורטל:מדעי החברה/הידעת?/184

מדע המדינה:

בשנת 1971, כאשר גם אצטדיון ימק"א וגם מגרש קטמון התיישנו והתבלו, הכריז ראש עיריית ירושלים, טדי קולק (בתמונה), על התחלת תכנון קריית ספורט לאומית, שבמרכזה אצטדיון כדורגל בן 23,000 עד 50,000 מקומות ישיבה, על "רכס שועפאט", בצפון העיר. התוכניות וכל אישוריהן הושלמו רק בשנת 1977, וההקמה, בפועל, החלה רק ב-1979. במקביל, הקהילה החרדית נאבקה נגד המיזם, משום שכדורגל גורם לחילול שבת. המאבק כלל הפגנות, שבמסגרתן נערי 'נטורי קרתא', מארגון קש"ת, חיבלו בציוד ההנדסי שבמקום. סיעת אגודת ישראל איימה לפרוש מהקואליציה העירונית אם ההקמה תימשך. וכשההקמה נמשכה, היא באמת פרשה, ופנתה לראש הממשלה, מנחם בגין. בגין הפסיק את המימון הממשלתי למיזם, וגרם לביטולו. קולק הציע תוכנית חליפית - הריסה ובנייה מחדש של מגרש קטמון, שבינתיים נפסל לשימוש בשל בלאי, כך שיכיל 14,000 מקומות ישיבה. אולם מטעמים גוונים, כולל לחץ חרדי, רק ההריסה יצאה אל הפועל.

פמיניזם:

בעיצומה של המהפכה התעשייתית, רוב עובדי בתי החרושת היו בעצם עובדות. במאה ה-19, נשים צעירות ורווקות (וילדות) נטו להיות העובדות, כי גברים ונשים נשואות חזיקו את בתיהם ועיבדו את אדמותיהם או ניהלו עסקים קטנים בבעלותם. אך עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה זה כבר רעיון שלא נשמע כמותו, כמעט, מחוץ לתקופות של מלחמה, שנשים יעמדו במרכז עשייה תעשייתית, ומשם כמובן העוצמה מאחורי דמותה של רוזי המסמררת, שאף הפכה לסמל של המאבק הפמיניסטי.