רוזי המסמררת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"רוזי" עובדת על ה- A-31 Vengeance bomber בנשוויל, טנסי (1943)
הכרזה "We Can Do It!", (וסטינגהאוס, 1943, של המעצב הגרפי האמריקאי ג'יי האוורד מילר) קושרה גם לדמותה של "רוזי" החל משנות ה־70
נשים עובדות בסדנאות התחמושת של Midvale Steel and Ordnance Company בנייסטאון, פנסילבניה במלחמת העולם הראשונה

רוזי המְסַמְרֶרֶת (או רוזי הממסמרת, באנגלית: Rosie the Riveter) היא אייקון תרבותי פמיניסטי אמריקאי מתקופת מלחמת העולם השנייה. היא מייצגת את הנשים שתרמו למאמץ המלחמה כפועלות בתעשיית הנשק, בתפקידים שנחשבו עד אז לגבריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם השנייה הביאה לגיוסם של גברים רבים, ומצד שני חייבה הרחבה של תעשיית הנשק בהיקף חסר תקדים. נוצר ביקוש גדול לעובדים, והמוני נשים הצטרפו לראשונה אל מעגל העבודה. בינואר 1942 העריכו המעבידים כי 29% מן התפקידים ניתנים לביצוע בידי נשים; עד יולי 1942 השתנתה ההערכה ל־85%. בין 1940 ל־1944 גדל מספר הנשים בשוק העבודה ב־57%, והגיע ל־20 מיליון. חלקן השתלבו בתפקידים שעד אז נחשבו לגבריים, כגון רָתַכוֹת או מסמררות. כדי לעודד עבודת נשים, ובפרט בתעשייה הכבדה, יזם הממשל הפדרלי מסע תעמולה. הוא כוון בעיקר אל עקרות הבית, מתוך ציפייה שאחרי המלחמה יחזרו לחייהן הקודמים, וכן אל בני זוגן, כדי למנוע התנגדות ליציאתן לעבודה.

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של רוזי המסמררת הופיעה לראשונה בשיר משנת 1942, מאת רוד אוונס וג'ון ג'יקוב לב, אשר זכה לביצועים רבים והפך ללהיט. השיר מתחיל במילים:

All the day long,
Whether rain or shine
She’s part of the assembly line.
She’s making history,
Working for victory
Rosie the Riveter

ההשראה לכתיבת השיר הייתה דמותה של רוזלינד ל. וולטר, בת למשפחה עשירה שעבדה במשמרות לילה במפעל לייצור מטוסים.[1]

הכרזה "We Can Do It!"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאייר ג' הוורד מילר צייר ב־1942 את הכרזה "We Can Do It!" (מילולית: "אנחנו יכולות לעשות את זה!") עבור חברת וסטינגהאוס. הכרזה מבוססת על תצלום שהופיעה בו ג'רלדין הוף דויל,[2] בת 17, שעבדה כפועלת במשך שבועיים בלבד. הכרזה קושרה לדמותה של רוזי המסמררת החל משנות ה־70.

שער ה"סאטרדיי איבנינג פוסט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמן רוקוול צייר את דמותה של רוזי[3] לשער השבועון "סאטרדיי איבנינג פוסט" מ־29 במאי 1943. הדוגמניות לציור (שמן על בד, 132X101.5 ס"מ) היו מרי דויל קיפי[4] ושירלי קרפ דיק, והוא מבוסס על ציור הנביא ישעיהו של מיכלאנג'לו בואונרוטי בקפלה הסיסטינית בקריית הוותיקן.[5] רוזי נראית בציור בשעת הפסקה, כשהיא אוכלת כריך. אקדח המסמרות מונח על ברכיה, ורגלה דורכת על הספר "מיין קאמפף" מאת אדולף היטלר.

הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה להנצחת רוזי המסמררת בריצ'מונד, קליפורניה

השחקן הקנדי וולטר פידג'ן הפיק ב־1944 סרט תעמולה למכירת איגרות חוב, שצולם בחלקו במפעל לייצור מפציצים במדינת מישיגן. פידג'ן פגש במפעל את המסמררת רוז ויל מונרו, ילידת 1920, והיא הופיעה בסרטו בתפקיד רוזי המסמררת.[6]

מחוות והשפעות מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים הפכו דמותה של רוזי, והכרזה "We Can Do It!", לסמל של העצמה נשית. מחוות לכרזה הופיעו בווידאו קליפים לשירים של הזמרות פינק וכריסטינה אגילרה, ועל שער המגזין Wired באפריל 2011.

ציור קיר של הציירת ג'ודי טיילור, העוסק בתולדות יחסי העבודה במדינת מיין, הוצב ב־2008 בבניין מחלקת העבודה של המדינה. אורכו כ־11 מטר, ואחד מחלקיו מציג פועלות מספנה מתקופת מלחמת העולם השנייה. אחת מהן נושאת אקדח מסמרות, מחוה לרוזי המסמררת. באפריל 2011 הוסר הציור בהוראתו של מושל מיין החדש, פול לה-פייג', איש תנועת מסיבת התה, בטענה שהוא חד-צדדי ומציג את נקודת ראותם של האיגודים המקצועיים.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Penny Colman, Rosie The Riveter; Women Working on the Home Front in World War II, 1995.
  • Maureen Honey, Creating Rosie the Riveter: Class, Gender, and Propaganda During World War II, 1984.
  • Sherna Berger Gluck, Rosie the Riveter Revisited: Women, the War, and Social Change, 1988.
  • Sean Price, Rosie the Riveter: Women in World War II (American History Through Primary Sources), 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוזי המסמררת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נשים כמקור לסמל באתר American National Biography Online
  2. ^ כתבה על ג'רלדין דויל עם פטירתה, דצמבר 2010
  3. ^ הציור "רוזי המסמררת" באתר על יצירותיו של רוקוול
  4. ^ ריאיון עם מרי דויל קיפי, שדגמנה לציור "רוזי" של נורמן רוקוול, אתר אוניברסיטת קונטיקט, 2008
  5. ^ מאמר על הציור מאת טרייסי דאנגן, 9 ביוני 2009
  6. ^ Famed Riveter In War Effort, Rose Monroe Dies at 77, הניו יורק טיימס, 2 ביוני 1997
  7. ^ Mural of Maine’s Workers Becomes Political Target, מאת סטיבן גרינהאוס, הניו יורק טיימס, 23 במרץ 2011