פטמירה אלושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פטמירה אלושי
Fatmire Alushi
אלושי בשנת 2013
אלושי בשנת 2013
מידע אישי
לידה 1 באפריל 1988 (בת 31)
איסטוק שבקוסובו, יוגוסלביה
שם מלא פטמירה אלושי
גובה 1.7 מטרים
עמדה קשרית התקפית
מועדוני נוער
19931998
1998 - 2004
גייזנקירשן
מנשנגלדבך
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
2004 - 2009
2004 - 2011
2011 - 2014
2014 - 2016


סה"כ:

דיסבורג 2001
טורבין פוטסדם
פרנקפורט
פריז סן-ז'רמן
84 (30)
40 (29)
27 (10)
24 (8)
175 (77)
נבחרת לאומית כשחקנית
20052015 גרמניה 79 (18)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פטמירה "לירה" אלושיאלבנית: Fatmire "Lira" Alushi;‏ נולדה ב-1 באפריל 1988) היא כדורגלנית עבר גרמנייה ממוצא קוסוברי ששיחקה בעמדת הקישור. אלושי נחשבה לאחת הכוכבות העולות בכדורגל העולמי, ובשנת 2010 דורגה במקום השלישי בהצבעה על תואר כדורגלנית השנה של פיפ"א.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלושי נולדה כפטמירה באיירמאיי באפריל 1988 בעיר איסטוק שבקוסובו, אשר באותו זמן הייתה מחוז אוטונומי תחת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. ב-1993, עזבה יחד עם הוריה את העיר ועברה איתם לגרמניה.[1] ב-1993, החלה לשחק בקבוצת הילדים של גייזנקירשן. היא שיחקה שם עד 1998, אז החלה לשחק בקבוצת נוער מהעיר מנשנגלדבך. בשנת 2004, חתמה אלושי על החוזה המקצועני הראשון בקריירה שלה, כשהצטרפה לקבוצת דיסבורג 2001 מהבונדסליגה. את הופעת הבכורה שלה בקבוצה היא ערכה בספטמבר 2004, וחודש לאחר מכן היא כבשה את שערה הראשון.

במשך חמש העונות שלה בדיסבורג, לא הצליחה אלושי לעזור לקבוצה לזכות באליפות הליגה, כשמיקום השיא שלה היה המקום השני במשך ארבע עונות רצופות. בעונתה האחרונה בקבוצה, היא הייתה אחת משחקניות המפתח שהובילו את דיסבורג לזכייה בליגת האלופות - בפעם הראשונה בתולדות הקבוצה. באותה עונה, היא כבשה את אחד משערי הניצחון של דיסבורג 0-7 על טורבין פוטסדם בגמר הגביע הגרמני. עונה לאחר מכן, עזבה אלושי את דיסבורג וחתמה ביריבה הגדולה של הקבוצה - טורבין פוטסדם. עם פוטסדם זכתה אלושי סוף סוף באליפות הליגה, ואף הוסיפה זכייה שנייה ברציפות עונה לאחר מכן. בעונה הראשונה שלה במועדון, היא הייתה שותפה לזכיית הקבוצה בליגת האלופות, לאחר ניצחון בגמר על אולימפיק ליון.[2] עונה לאחר מכן, נפגשו פוטסדם וליון פעם נוספת בגמר, אך הפעם ידה של ליון הייתה על העליונה.

בעקבות הצלחתה עם פוטסדם, הייתה אלושי מועמדת לפרס שחקנית השנה בעולם ב-2010. בסופו של דבר היא סיימה במקום השלישי, אחרי מרטה הברזילאית, וחברתה לנבחרת - בירגיט פרינץ. לקראת עונת 2011/12, אלושי עזבה את טורבין פוטסדם ועברה למועדון הכדורגל פרנקפורט, בהעברה שנחשבת לעסקה הכי יקרה בתולדות הליגה הגרמנית לנשים.[3]

נבחרת גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2005, כשהיא בת 17 בלבד, ערכה אלושי את הופעת הבכורה שלה בנבחרת גרמניה במשחק נגד סקוטלנד. שנה לאחר מכן, היא הייתה שותפה לזכייה של גרמניה באליפות אירופה לנערות, לאחר ניצחון בגמר על נבחרת צרפת. מספר חודשים אחר כך, היא כבשה שלושה שערים באליפות העולם עד גיל 20 שנערכה ברוסיה, אך גרמניה הודחה כבר ברבע הגמר לאחר הפסד לארצות הברית.

Fatmire Bajramaj.jpg

הטורניר הגדול הראשון שלה היה גביע העולם 2007 שנערך בסין. עקב גילה הצעיר, שימשה אלושי בעיקר כשחקנית מחליפה, אך בכל זאת היא זכתה לשחק בגמר הטורניר, בו ניצחה גרמניה 0-2 את ברזיל. שנה לאחר מכן, היא הייתה שותפה לזכייה הקבוצתית של הגרמניות במדליית הארד בטורניר של אולימפיאדת בייג'ינג. במשחק על המדליה נגד יפן, היא כבשה את שני שערי הניצחון, לאחר שנכנסה כמחליפה בדקה ה-60.

ב-2009, זכתה אלושי בתואר האירופי הראשון שלה, כשהייתה חלק מהסגל שזכה באליפות אירופה שנערכה בפינלנד. היא הייתה אחת משחקניות המפתח של הנבחרת במהלך הטורניר, ואף כבשה שלושה שערים. זו הייתה הזכייה החמישית ברציפות של גרמניה באליפות אירופה, והשביעית בסך הכל. שנתיים לאחר מכן, הוזמנה אלושי לסגל הנבחרת לקראת גביע העולם 2011, אך גרמניה לא עמדה בציפיות והודחה כבר ברבע הגמר על ידי יפן. אלושי לא צורפה לסגל הנבחרת למשחקי גביע העולם 2015 כיוון שנכנסה להריון.

ב-28 בפברואר 2017 הודיעה אלושי על פרישה[4].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריה של אלושי איסמט ו-Ganimete שהנם אלבנים מקוסובו היגרו מאיסטוק (Istog) קוסובו לגרמניה ב-1993[5]. באוקטובר 2009 היא פרסמה אוטוביוגרפיה בגרמנית "השער שלי לחיים - מפליטות לאליפות העולם" ("Mein Tor ins Leben – Vom Flüchtling zur Weltmeisterin")[6]. ב-2011 היא החלה קשר עם שחקן הכדורגל הקוסובי אניס אלושי ובדצמבר 2013 הם התחתנו. המשפחות הכירו מקוסבו. במשחקי גביע העולם 2015 היא הודיעה שהיא בהריון ולא צורפה לנבחרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Film ab! Jetzt spielen auch die Eltern mit, באתר דר טגסשפיגל, יוני 2008
  2. ^ Film ab! Turbine-Frauen gewinnen im Elfmeterschießen, באתר דר שפיגל, 20 במאי 2010
  3. ^ Bajramaj-Wechsel läutet neue Ära ein, באתר womensoccer, אפריל 2011
  4. ^ "Weltmeisterin Alushi beendet ihre Karriere". DFB - Deutscher Fußball-Bund e.V. (בגרמנית). בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2017. 
  5. ^ "Film ab! Jetzt spielen auch die Eltern mit" (בגרמנית). בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2017. 
  6. ^ Lira Bajramaj: Mein Tor ins Leben. Südwest Verlag (Paperback, Biographies & Autobiographies, Schicksalsberichte), ‏2011-07-23


נבחרת גרמניה - גביע העולם בכדורגל נשים 2007 (מקום ראשון)

1 אנגרר • 2 סטגמן • 3 ברטוסיאק • 4 פטר • 5 קרהאן • 6 ברסוניק • 7 ברינגר • 8 סמיסק • 9 פרינץ • 10 לינגור • 11 מיטאג • 12 הול • 13 מינרט • 14 לאודר • 15 פוס • 16 מילר • 17 הינגסט • 18 גרפרקס • 19 באיירמאיי • 20 ווימברסקי • 21 רוטנברג • מאמן: נייד

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - אליפות אירופה בכדורגל נשים 2009 (מקום ראשון)

1 אנגרר • 2 סטגמן • 3 ברטוסיאק • 4 פיטר • 5 קרהאן • 6 לאודר • 7 ברינגר • 8 גרינגס • 9 פרינץ • 10 ברסוניק • 11 מיטאג • 12 הול • 13 דה מבאבי • 14 קוליג • 15 פוס • 16 מילר • 17 הינגסט • 18 גרפרקס • 19 באיירמאיי • 20 זייץ • 21 וייס • 22 שמידט • מאמן: נייד

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - גביע העולם בכדורגל נשים 2011

1 אנגרר • 2 שמידט • 3 ברטוסיאק • 4 פטר • 5 קרהאן • 6 לאודר • 7 ברינגר • 8 גרינגס • 9 פרינץ • 10 ברסוניק • 11 פופ • 12 הול • 13 דה מבאבי • 14 קוליג • 15 פייסט • 16 מילר • 17 הינגסט • 18 גרפרקס • 19 באיירמאיי • 20 גוסלינג • 21 שולט • מאמן: נייד

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - אליפות אירופה בכדורגל נשים 2013 (מקום ראשון)

1 אנגרר • 2 שמידט • 3 ברטוסיאק • 4 מאייר • 5 קרהאן • 6 לאודר • 7 ברינגר • 8 קסלר • 9 לוצן • 10 מרוז'אן • 11 מיטאג • 12 שולט • 13 סאסיץ' • 14 לינדן • 15 קרמאר • 16 לויפולץ • 17 הנינג • 18 הוט • 19 באיירמאיי • 20 גוסלינג • 21 בנקארת' • 22 ונסיג • 23 דבריץ • מאמן: נייד

גרמניהגרמניה


הקודם:
אינקה גרינגס
כדורגלנית השנה בגרמניה
2011
הבא:
סליה אוקויינו דה מבאבי