נדין אנגרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נדין אנגרר
2011-08 Nadine Angerer.JPG
נדין אנגרר, אוגוסט 2011
מידע אישי
שם מלא נדין מריקה אנגרר
תאריך לידה 10 בנובמבר 1978 (בת 39)
מקום לידה לור שבגרמניה
גובה 1.75 מטר
עמדה שוער
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
1995-1996
1996-1999
1999-2001
2001-2007
2008
2009-2013
2013-2014
2014
2014
נירנברג
ואקר מינכן
באיירן מינכן
טורבין פוטסדם
יורגורדן
פרנקפורט
בריסבאן רור
פורטלנד ת'ורנס
←בריסבאן רור


17 (0)
126 (0)
22 (0)
85 (0)
9 (0)
22 (0)
5 (0)
נבחרת לאומית כשחקנית**
1996 - נבחרת גרמניה בכדורגל נשים 136 (0)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-8 בנובמבר 2014
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-29 באוקטובר 2014

נדין אנגררגרמנית: Nadine Angerer; נולדה ב-10 בנובמבר 1978) היא כדורגלנית גרמניה שמשחקת בעמדת השוער. היא קפטן נבחרת גרמניה בכדורגל נשים. ב-13 בינואר 2014 זכתה בפרס כדור הזהב של פיפ"א (בעבר נקרא שחקן השנה) לשנת 2013, והיא השוערת היחידה שזכתה בתואר זה עד כה[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגרר נולדה בעיר לור על נהר המיין, בוואריה, גרמניה. בילדותה החלה לשחק בקבוצת בנים ולאחר מכן עברה לקבוצת הילדות של מועדון א.ס.ו. הופסטטן בתפקיד חלוצה. במשחק סקאוטינג היא החליפה את שוערת הקבוצה שנפצעה וגילתה כשרון בתחום זה. ב-1995 החלה לשחק בקבוצת הנשים של מועדון נירנברג. לאחר שנה עברה לקבוצת ואקר מינכן. באותה שנה קיבלה הצעה לשחק בקבוצת כדורגל של קולג' אמריקני, אך סירבה.
ב-1999 עברה לקבוצת הנשים של באיירן מינכן ועלתה יחד עמה מהליגה השנייה לליגה הראשונה ב-2000. ב-2001 עברה לקבוצת טורבין פוטסדם איתה זכתה בשתי אליפויות, שלושה גביעים, ובליגת האלופות לנשים בעונת 2004/2005[2].
ב-2007 עברה לקבוצת יורגורדן מליגת העל השוודית. לאחר שנה חזרה לגרמניה, למועדון כדורגל פרנקפורט, איתו זכתה בגביע והגיעה למקום השני בליגה. לאחר פרישתה של בירגיט פרינץ מהקבוצה, התמנתה אנגרר לקפטן במקומה.
ביולי 2013, מספר שעות לפני משחק בליגת האלופות, הודיעה אנגרר בחשבון הפייסבוק שלה שהיא תעבור בהעברה חופשית לקבוצת בריסבאן רור האוסטרלית[3][4].
בינואר 2014 הודיעה קבוצת פורטלנד ת'ורנס מליגת הנשים האמריקנית שהיא החתימה את השוערת[5]. משחק הבכורה שלה בקבוצה היה ב-12 באפריל נגד קבוצת יוסטון דאש. ב-4 בספטמבר 2014 הודיעה הקבוצה שהיא משאילה את אנגרר חזרה לבריסבאן עד לתחילת 2015[6].

נבחרת גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגרר ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת גרמניה במשחק נגד נבחרת הולנד באוגוסט 1996. לאחר ששיחקה חמישה משחקים רצופים, היא עברה למעמד של שוערת מחליפה וזכתה מהספסל בתארים הרבים של הנבחרת עד 2005. לאחר פציעתה של השוערת הראשונה סילקה רוטנברג, אנגרר פתחה בכל משחקי הנבחרת בגביע העולם בכדורגל נשים 2007, לא ספגה אף שער וזכתה באליפות העולם. במשחק הגמר אף עצרה פנדל של מרטה הברזילאית ונבחרה לשוערת המצטיינת בטורניר[7]. בכך גם קבעה שיא של אי ספיגה שעומד על 540 דקות. היא גם הייתה השוערת הראשונה באולימפיאדת בייג'ינג וזכתה במדליית ארד. ב-2009 היא זכתה באליפות אירופה בפעם הרביעית, אך בפעם הראשונה כשהיא על המגרש. במהלך גביע העולם בכדורגל נשים 2011 היא ביצעה את ההופעה ה-100 שלה במדי הנבחרת. לאחר פרישתה של בירגיט פרינץ, קיבלה אנגרר את סרט הקפטן[8]. באליפות אירופה בכדורגל נשים 2013 עצרה שני פנדלים ונבחרה לשחקנית המצטיינת של הטורניר[9]. נכללה בסגל הנבחרת למשחקי גביע העולם בכדורגל נשים 2015.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגרר עם שחקניות גרמניה בסיום משחק
טורבין פוטסדם
מועדון כדורגל פרנקפורט
  • גביע גרמניה: 2010/2011
נבחרת גרמניה בכדורגל נשים

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לעיתון הספורט של די צייט אמרה אנגרר כי היא פתוחה ליחסים עם בני שני המינים[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נדין אנגרר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


|}