פיוס השמיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיוס השמיני
Pius VIII
Pope Pius VIII.PNG
פיוס השמיני
לידה 20 בנובמבר 1761
צ'יניולי, מארקה, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
פטירה 30 בנובמבר 1830 (בגיל 69)
קווירינאלה, רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
מדינה מדינת האפיפיור
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ספיאנצה - אוניברסיטת רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה-253
31 במרץ 182930 בנובמבר 1830
(שנה ו-34 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמלו

פיוס השמינילטינית: Pius VIII;‏ 20 בנובמבר 1761 - 30 בנובמבר 1830), היה אפיפיור מ-31 במרץ 1829 ועד מותו. שמו לפני הכתרתו היה פרנצ'סקו סבריו קסטיליוני (Francesco Saverio Castiglioni). בתקופתו התרחשה האמנציפציה הקתולית בבריטניה שאותה קידם בברכה, ומהפכת יולי בצרפת שאותה קיבל בחוסר רצון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטיליוני נולד כבנם השלישי מבין שמונת ילדיהם של הרוזן אוטאביו קסטיליוני ואשתו סנזיה גיזלירי, ובצעירותו למד באוניברסיטת בולוניה לימודי משפט קאנוני, ולאחר סיום לימודיו בשנת 1785 הוסמך לכמורה. ב-11 באוגוסט 1800 מונה לבישוף של מונטאלטו דה מארקה, ובשנת 1808 נעצר ונלקח למילנו, לאחר שסירב להישבע אמונים לנפוליאון או לממלכת איטליה הנפוליאונית. בהמשך הוא הועבר לפאביה ולמנטובה, ובשנת 1813 הועבר לטורינו, ובשנת 1814 שוחרר ממאסרו וחזר למשרתו, תוך שהוא מקבל את ברכתו של האפיפיור פיוס השביעי. בשנת 1816 הוא מונה לקרדינל, ובהמשך מילא תפקידים בכירים בכנסייה.

קסטיליוני היה בן טיפוחיו של פיוס השביעי, שאף שאף להביא לידי כך שייבחר כיורשו, אולם לאחר מותו של הלה בשנת 1823 נבחר לאפיפיור אניבלה (חניבעל) דלה גנגה, שנטל את השם לאו השנים עשר.

כהונתו כאפיפיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1829 מת לאו השנים עשר, וקסטיליוני נבחר כאפיפיור במקומו, על אף בריאותו השברירית, וב-5 באפריל 1829 הוכתר על ידי הקרדינל ג'וזפה אלבני, תוך שהוא נוטל את השם פיוס השמיני. פיוס השמיני גינה את התרגומים החדשניים לתנ"ך, התנגד לשינויים באירלנד ובפולין שהיו מדינות קתוליות, וקיבל בהשלמה את נישואי התערובת בין קתולים לפרוטסטנטים, אם כי אמר שהנישואים יהיו מבורכים רק אם הילדים יתחנכו כקתולים. בתקופתו התרחשה האמנציפציה הקתולית בבריטניה שאותה קידם בברכה, ומהפכת יולי בצרפת שאותה קיבל בחוסר רצון, אך לבסוף הוא הכיר בלואי פיליפ, מלך הצרפתים כמלך צרפת, ואף התיר לו להשתמש בתואר "Roi Très Chretien", שפירושו הוד מלכותו האדוק ביותר.

פיוס השמיני ערך שלושה טקסי קונסיסטוריה, שבהם העלה שישה בישופים לדרגת קרדינל, בנוסף הוא הכיר בקידושם של שני קדושים, שעליהם הכריז פיוס השביעי, וכן הוא העניק לברנאר מקלרבו את התואר מורה הכנסייה. פיוס השמיני גם התיר נטילת ריבית מתונה, על ידי קבלת הרווח שהתקבל מההשקעות שנעשו בכספי ההלוואה.

במהלך רוב תקופת כהונתו מצבו הבריאותי של פיוס השמיני היה ירוד ביותר, וב-30 בנובמבר 1830 הוא מת בארמון קווירינאלה, וליורשו נבחר האפיפיור גרגוריוס השישה עשר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיוס השמיני בוויקישיתוף