לדלג לתוכן

גרגוריוס השישה עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרגוריוס השישה עשר
Gregorius XVI
גרגוריוס השישה עשר
גרגוריוס השישה עשר
לידה 18 בספטמבר 1765
בלונו, הרפובליקה של ונציה
פטירה 1 ביוני 1846 (בגיל 80)
הארמון האפוסטולי, רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש, Monument to Gregorius XVI, Gregorian Chapel עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bartolomeo Alberto Cappellari עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור
בן או בת זוג אין ערך עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־254
2 בפברואר 1831 – 1 ביוני 1846
(15 שנים)
סמלו
מצבת קברו

גרגוריוס השישה עשר (בלטינית: Gregorius XVI;‏ 18 בספטמבר 1765 – 1 ביוני 1846) היה אפיפיור מ-2 בפברואר 1831 ועד מותו. שמו לפני הכתרתו היה ברתולומאו אלברטו קאפלארי (Bartolomeo Alberto Cappellari). היה אפיפיור שמרני שהתנגד לרוחות של דמוקרטיזציה במדינת האפיפיור בפרט ובאירופה בכלל. האפיפיור האחרון שנבחר לתפקיד מבלי שהיה בישוף והאחרון שנשא בשם גרגוריוס.

לפני הכתרתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחת אצולה זעירה בבלונו (Belluno)‏, 100 ק"מ מצפון לוונציה. בגיל צעיר הצטרף למסדר הקמלדולגי, מסדר נזירים בנדיקטיני במנזר במוראנו שליד ונציה. נודע כתאולוג וב-1800 נבחר לאקדמיה הקתולית. ב-1814, לאחר שקונגרס וינה החזיר לאפיפיור את סמכותו במדינת האפיפיור עם תום מלחמות נפוליאון, מונה לכומר הראשי של מסדרו ושירת כחבר האינקוויזיציה והמועצה להפצת האמונה (Congregatio pro Propaganda Fide) של הקוריה הרומאית.

ב-21 במרץ 1825 מינה אותו האפיפיור לאו השנים עשר לקרדינל והוא נשלח לארצות השפלה לפעילות דיפלומטית להסדרת זכויותיהם של הקתולים, שליחות שהוכתרה בהצלחה. כן גישר בין הכנסייה הארמנית הקתולית לבין האימפריה העות'מאנית.

בחירתו וכהונתו כאפיפיור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קונקלווה בת חמישים יום נבחר לרשת את פיוס השמיני. הוא נבחר כמועמד של פשרה לאחר 83 הצבעות ובלבה של סערה פוליטית. שני פפאבילים (מועמדים מבטיחים) לא נבחרו, ברתולומאו פצ'ה, נונציו בכיר בשלטונו של פיוס השביעי ומזכיר המדינה בימי פיוס השמיני, שעל בחירתו הוטל וטו מצד צרפת ואימנואלה דה גרגוריו שהיה פפאביל להחלפתם הן של פיוס השמיני והן של לאו השנים עשר.

מהפכת יולי 1830 בצרפת הורידה מן הכס את בעל-הברית הקרוב של רומא ומגנה, שארל העשירי מבית בורבון. כך נותרה מדינת האפיפיור חשופה למהפכנים וכוחות גרילה והאפיפיור נאלץ לא אחת לקרוא לעזרתו את כוחות צבא האימפריה האוסטרית שישבו בלומברדיה. מיד עם בחירתו לאפיפיור פרצה מרידה בבולוניה בהנהגתו של ג'וזפה מציני, מייסד התנועה המהפכנית "איטליה הצעירה" (Giovane Italia). ב-1831 התכנסו נציגים בבולוניה כפרלמנט של המחוזות המאוחדים על מנת להקים ממשל רפובליקני ולבחור ממשלה זמנית. האפיפיור ביקש את עזרת אוסטריה והצבא האוסטרי השתלט על בולוניה, מודנה ופארמה. עם עזיבת הצבא פרצו מיד מהומות חדשות בבולוניה והאפיפיור ביקש שוב את סיועם של האוסטרים, אשר כבשו את בולוניה שוב ונשארו בה הפעם עד 1838. מטרניך, קנצלר אוסטריה, הזהיר את מלך צרפת המתקדם, לואי פיליפ, כי אוסטריה לא תסבול התערבות צרפתית. ואכן, ממשלת צרפת, שהייתה אז בשליטת המדינאי קזימיר פרייה השמרן והמתון, לא התערבה לטובת המהפכנים האיטלקים, ואף עצרה את אלו מהם שניסו לפעול בשטחה. במקביל השתלט הצבא הצרפתי על אנקונה.

גרגוריוס השישה עשר התנגד לכל פיתוח טכנולוגי ובכלל זה תאורת גז ומסילות רכבת (והוא ידוע באמירתו "chemin de fer, chemin d'enfer" (בעברית: "מסילת הברזל, מסילה לגיהנום").[1]), בהם ראה נשאי ליברליזציה, זרזים של מסחר חופשי וחיזוק הבורגנות על פני הכוחות המסורתיים. כתוצאה משמרנותו הקיצונית פרצו מרידות במדינת האפיפיור בוויטרבו (1836), רוונה (1843) ורימיני (1845), אשר דוכאו ביד קשה.

עם זאת, תמך הכס הקדוש ביד רחבה במיזמי אדריכלות (למשל מוזיאון גרגוריאנו אטרוסקו שנוסד בשנת 1837). תחת הוראתו נערכה עריכה מחדש של אינדקס הספרים האסורים, במסגרתה הותרה ב-1835 הוצאתם לאור של ספרי קופרניקוס, גלילאו גליליי ויוהאנס קפלר[2]. ב-3 בדצמבר 1839 פרסם בולה אפיפיורית בכותרת "In supremo apostolatus" ("השליחות הגבוהה ביותר"), שנשלחה כמכתב פומבי לראשי הקהילות בבלטימור, במסגרתה הבהיר את עמדת הכנסייה השוללת את סחר העבדים האטלנטי. לעמדה כנסייתית זו הייתה השפעה על מחזיקי עבדים קתולים בארצות הברית, בעיקר במדינת מרילנד[3].

האפיפיור גרגוריוס השישה עשר נפטר מהתפרצות של מחלת השושנה ונקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרגוריוס השישה עשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Pollard, John. 2005. Money and the Rise of the Modern Papacy. ISBN 0521812046. p. 29.
  2. ↑ Jeremy Brown, New Heavens and a New Earth, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2013, עמ' 179
  3. ↑ תוכן הבולה
רשימת האפיפיורים
האלף ה-1
המאה ה-1 פטרוס (33–67) • לינוס (67–76) • אנקלטוס (76–88) • קלמנס הראשון (88–99) • אווריסטוס (99–105)
המאה ה-2 אלכסנדר הראשון (105–115) • סיקסטוס הראשון (115–125) • טלספורוס (125–136) • היגינוס (136–140) • פיוס הראשון (140–155) • אניקטוס (155–166) • סוטר (166–174) • אלאוטריוס (174–189) • ויקטור הראשון (189–199)
המאה ה-3 זפירינוס (199–217) • קליקסטוס הראשון (217–222) • אורבנוס הראשון (222–230) • פונטיאנוס (230–235) • אנטרוס (235–236) • פביאנוס (236–250) • קורנליוס (251–253) • לוקיוס הראשון (253–254) • סטפנוס הראשון (254–257) • סיקסטוס השני (257–258) • דיוניסיוס (259–268) • פליקס הראשון (269–274) • אאוטיכיאנוס (275–283) • קאיוס (283–296) • מרקלינוס (296–304)
המאה ה-4 מרקלוס הראשון (308–309) • אוסביוס • מילטיאדס (311–314) • סילבסטר הראשון (314–335) • מרקוס (336–336) • יוליוס הראשון (337–352) • ליבריוס (352–366) • דמסוס הראשון (366–384) • סיריקיוס (384–399) • אנסטסיוס הראשון (399–401)
המאה ה-5 אינוקנטיוס הראשון (401–417) • זוסימוס (417–418) • בוניפקיוס הראשון (418–422) • סלסטינוס הראשון (422–432) • סיקסטוס השלישי (432–440) • לאו הראשון (440–461) • הילריוס (461–468) • סימפליקיוס (468–483) • פליקס השלישי (483–492) • גלסיוס הראשון (492–496) • אנסטסיוס השני (496–498) • סימכוס (498–514)
המאה ה-6 הורמיסדס (514–523) • יוחנן הראשון (523–526) • פליקס הרביעי (526–530) • בוניפקיוס השני (530–532) • יוחנן השני (533–535) • אגאפטוס הראשון (535–536) • סילבריוס (536–537) • ויגיליוס (537–555) • פלגיוס הראשון (556–561) • יוחנן השלישי (561–574) • בנדיקטוס הראשון (575–579) • פלגיוס השני (579–590) • גרגוריוס הראשון (590–604)
המאה ה-7 סאביניאנוס (604–606) • בוניפקיוס השלישי (607–607) • בוניפקיוס הרביעי (608–615) • אדאודטוס הראשון (615–618) • בוניפקיוס החמישי (619–625) • הונוריוס הראשון (625–638) • סוורינוס (640–640) • יוחנן הרביעי (640–642) • תאודורוס הראשון (642–649) • מרטינוס הראשון (649–653) • אאוגניוס הראשון (654–657) • ויטאליאן (657–672) • אדאודטוס השני (672–676) • דונוס (676–678) • אגתו (678–681) • לאו השני (682–683) • בנדיקטוס השני (684–685) • יוחנן החמישי (685–686) • קונון (686–687) • סרגיוס הראשון (687–701)
המאה ה-8 יוחנן השישי (701–705) • יוחנן השביעי (705–707) • סיסיניוס (708–708) • קונסטנטינוס (708–715) • גרגוריוס השני (715–731) • גרגוריוס השלישי (731–741) • זכריה (741–752) • סטפנוס (752) • סטפנוס השני (752–757) • פאולוס הראשון (757–767) • סטפנוס השלישי (768–772) • אדריאנוס הראשון (772–795) • לאו השלישי (795–816)
המאה ה-9 סטפנוס הרביעי (816–817) • פסקליס הראשון (817–824) • אאוגניוס השני (824–827) • ולנטינוס (827–827) • גרגוריוס הרביעי (827–844) • סרגיוס השני (844–847) • לאו הרביעי (847–855) • יוהנה (853–855) • בנדיקטוס השלישי (855–858) • ניקולאוס הראשון (858–867) • אדריאנוס השני (867–872) • יוחנן השמיני (872–882) • מרינוס הראשון (882–884) • אדריאנוס השלישי (884–885) • סטפנוס החמישי (885–891) • פורמוסוס (891–896) • בוניפקיוס השישי (896–896) • סטפנוס השישי (896–897) • רומנוס (897–897) • תאודורוס השני (897) • יוחנן התשיעי (898–900)
המאה ה-10 בנדיקטוס הרביעי (900–903) • לאו החמישי (903–904) • סרגיוס השלישי (904–911) • אנסטסיוס השלישי (911–913) • לנדו (913–914) • יוחנן העשירי (914–928) • לאו השישי (928–929) • סטפנוס השביעי (929–931) • יוחנן האחד עשר (931–935) • לאו השביעי (936–939) • סטפנוס השמיני (939–942) • מרינוס השני (942–946) • אגפטוס השני (946–955) • יוחנן השנים עשר (955–963) • לאו השמיני (אנטי-אפיפיור, 963–964) • יוחנן השנים עשר (964) • בנדיקטוס החמישי (964–964) • לאו השמיני (964–965) • יוחנן השלושה עשר (965–972) • בנדיקטוס השישי (973–974) • בנדיקטוס השביעי (974–983) • יוחנן הארבעה עשר (983–984) • יוחנן החמישה עשר (985–996) • גרגוריוס החמישי (996–999) • סילבסטר השני (999–1003)
האלף ה-2
המאה ה-11 יוחנן השבעה עשר (1003–1003) • יוחנן השמונה עשר (1003–1009) • סרגיוס הרביעי (1009–1012) • בנדיקטוס השמיני (1012–1024) • יוחנן התשעה עשר (1024–1032) • בנדיקטוס התשיעי (1032–1044) • סילבסטר השלישי (1045–1045) • בנדיקטוס התשיעי (1045–1045) • גרגוריוס השישי (1045–1046) • קלמנס השני (1046–1047) • בנדיקטוס התשיעי (1047–1048) • דמסוס השני (1048–1048) • לאו התשיעי (1049–1054) • ויקטור השני (1055–1057) • סטפנוס התשיעי (1057–1058) • ניקולאוס השני (1059–1061) • אלכסנדר השני (1061–1073) • גרגוריוס השביעי (1073–1085) • ויקטור השלישי (1086–1087) • אורבנוס השני (1088–1099) • פסקליס השני (1099–1118)
המאה ה-12 גלסיוס השני (1118–1119) • קליקסטוס השני (1119–1124) • הונוריוס השני (1124–1130) • אינוקנטיוס השני (1130–1143) • סלסטינוס השני (1143–1144) • לוקיוס השני (1144–1145) • אאוגניוס השלישי (1145–1153) • אנסטסיוס הרביעי (1153–1154) • אדריאנוס הרביעי (1154–1159) • אלכסנדר השלישי (1159–1181) • לוקיוס השלישי (1181–1185) • אורבנוס השלישי (1185–1187) • גרגוריוס השמיני (1187–1187) • קלמנס השלישי (1187–1191) • סלסטינוס השלישי (1191–1198) • אינוקנטיוס השלישי (1198–1216)
המאה ה-13 הונוריוס השלישי (1216–1227) • גרגוריוס התשיעי (1227–1241) • סלסטינוס הרביעי (1241–1241) • אינוקנטיוס הרביעי (1243–1254) • אלכסנדר הרביעי (1254–1261) • אורבנוס הרביעי (1261–1264) • קלמנס הרביעי (1265–1268) • גרגוריוס העשירי (1271–1276) • אינוקנטיוס החמישי (1276–1276) • אדריאנוס החמישי (1276–1276) • יוחנן העשרים ואחד (1276–1277) • ניקולאוס השלישי (1277–1280) • מרטינוס הרביעי (1281–1285) • הונוריוס הרביעי (1285–1287) • ניקולאוס הרביעי (1288–1292) • סלסטינוס החמישי (1294–1294) • בוניפקיוס השמיני (1294–1303)
המאה ה-14 בנדיקטוס האחד עשר (1303–1304) • קלמנס החמישי (1305–1314) • יוחנן העשרים ושניים (1316–1334) • בנדיקטוס השנים עשר (1334–1342) • קלמנס השישי (1342–1352) • אינוקנטיוס השישי (1352–1362) • אורבנוס החמישי (1362–1370) • גרגוריוס האחד עשר (1370–1378) • אורבנוס השישי (1378–1389) • בוניפקיוס התשיעי (1389–1404)
המאה ה-15 אינוקנטיוס השביעי (1404–1406) • גרגוריוס השנים עשר (1406–1415) • מרטינוס החמישי (1417–1431) • אאוגניוס הרביעי (1431–1447) • ניקולאוס החמישי (1447–1455) • קליקסטוס השלישי (1455–1458) • פיוס השני (1458–1464) • פאולוס השני (1464–1471) • סיקסטוס הרביעי (1471–1484) • אינוקנטיוס השמיני (1484–1492) • אלכסנדר השישי (1492–1503)
המאה ה-16 פיוס השלישי (1503–1503) • יוליוס השני (1503–1513) • לאו העשירי (1513–1521) • אדריאנוס השישי (1522–1523) • קלמנס השביעי (1523–1534) • פאולוס השלישי (1534–1549) • יוליוס השלישי (1550–1555) • מרקלוס השני (1555–1555) • פאולוס הרביעי (1555–1559) • פיוס הרביעי (1559–1565) • פיוס החמישי (1566–1572) • גרגוריוס השלושה עשר (1572–1585) • סיקסטוס החמישי (1585–1590) • אורבנוס השביעי (1590–1590) • גרגוריוס הארבעה עשר (1590–1591) • אינוקנטיוס התשיעי (1591–1591) • קלמנס השמיני (1592–1605)
המאה ה-17 לאו האחד עשר (1605–1605) • פאולוס החמישי (1605–1621) • גרגוריוס החמישה עשר (1621–1623) • אורבנוס השמיני (1623–1644) • אינוקנטיוס העשירי (1644–1655) • אלכסנדר השביעי (1655–1667) • קלמנס התשיעי (1667–1669) • קלמנס העשירי (1670–1676) • אינוקנטיוס האחד עשר (1676–1689) • אלכסנדר השמיני (1689–1691) • אינוקנטיוס השנים עשר (1691–1700)
המאה ה-18 קלמנס האחד עשר (1700–1721) • אינוקנטיוס השלושה עשר (1721–1724) • בנדיקטוס השלושה עשר (1724–1730) • קלמנס השנים עשר (1730–1740) • בנדיקטוס הארבעה עשר (1740–1758) • קלמנס השלושה עשר (1758–1769) • קלמנס הארבעה עשר (1769–1774) • פיוס השישי (1775–1799)
המאה ה-19 פיוס השביעי (1800–1823) • לאו השנים עשר (1823–1829) • פיוס השמיני (1829–1830) • גרגוריוס השישה עשר (1831–1846) • פיוס התשיעי (1846–1878) • לאו השלושה עשר (1878–1903)
המאה ה-20 פיוס העשירי (1903–1914) • בנדיקטוס החמישה עשר (1914–1922) • פיוס האחד עשר (1922–1939) • פיוס השנים עשר (1939–1958) • יוחנן העשרים ושלושה (1958–1963) • פאולוס השישי (1963–1978) • יוחנן פאולוס הראשון (1978–1978) • יוחנן פאולוס השני (1978–2005)
האלף ה-3
המאה ה-21 בנדיקטוס השישה עשר (2005–2013) • פרנציסקוס (2013–2025) • לאו הארבעה עשר (2025–מכהן)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גרגוריוס_השישה_עשר&oldid=41685793"