פייר-פול רואייה-קולר
 | |
| לידה |
21 ביוני 1763 סומפיי, שמפאן ההיסטורית, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 1845 (בגיל 82) שאטובייה, צרפת |
| מקום לימודים |
קולאז' דה סן-אומר |
| מוסדות |
סורבון |
| עיסוק |
פוליטיקאי, פילוסוף, מרצה באוניברסיטה |
| מדינה |
צרפת |
  | |
פְּיֶיר-פּוֹל רוּאַיֶה-קוֹלַר (בצרפתית: Pierre-Paul Royer-Collard; 21 ביוני 1763 – 2 בספטמבר 1845) היה מדינאי ופילוסוף צרפתי, מנהיג קבוצת הדוקטרינרים במהלך הרסטורציה הצרפתית (1814–1830).
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בסומפיי (אנ'), ליד ויטרי-לה-פרנסואה (אנ') (במחוז מארן (אנ') של ימינו), בנו של אנתוני רואייה, איש עסקים קטן. לאימו, אנז'ליק פרפטו קולר (Angélique Perpétue Collard), היה מוניטין של אופי חזק ואדיקות רבה.[1] אחיו הצעיר, אנטואן-אתנאס רואייה-קולר (אנ'), היה רופא ופורץ דרך בתחום הפסיכיאטריה, בשלב מסוים שימש כרופא ראשי בבית החולים הפסיכיאטרי שרנטון (אנ').[2]
רואייה-קולר נשלח בגיל 12 לקולג' של שאומון שדודו, האב פול קולר, היה מנהלו. לאחר מכן הלך בעקבות דודו לסן-אומר (אנ'), שם למד מתמטיקה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ המהפכה הצרפתית, שאותה אהד בלהט, הוא עבד כחבר בלשכת עורכי הדין של פריז. הוא נבחר לקומונה של פריז, שבה היה מזכירה מ-1790 עד 1792. לאחר המהפכה ב-10 באוגוסט באותה שנה הוחלף בז'אן-למבר טאליין (אנ').
אהדתו הייתה כעת עם הז'ירונדינים, ולאחר ההפיכה של 31 במאי 1793 נשקפה סכנה לחייו. הוא חזר לסומפיי, וניצל ממעצר, אולי משום שז'ורז' דנטון הגן עליו ובמידה מסוימת על ידי השפעתה של אימו על הקומיסר המקומי של הוועידה הלאומית. בשנת 1797 הוחזר על ידי המחוז שלו (מארן) למועצת החמש מאות, שם התחבר במיוחד עם קאמי ז'ורדן (אנ'). הוא נשא נאום נחשב במועצה להגנה על עקרונות חופש הדת, אך הפיכת 18 בפרוקטידור (אנ') (4 בספטמבר 1797) החזירה אותו לחיים הפרטיים.
בתקופה זו הוא פיתח את דעותיו הלגיטימיסטיות ונקשר עם הרוזן דה פרובאנס (לואי השמונה עשר, מלך צרפת). הוא היה הרוח השלטת בוועדה הקטנה שהוקמה בפריז כדי לעזור לקדם רסטורציה בלתי תלויה של הרוזן ד'ארטואה (בעתיד שארל העשירי, מלך צרפת) ומפלגתו; אך עם הקמת שלטון הקונסולים ראה שסיכויי המלוכה חסרי תקווה זמנית, וחברי הוועדה התפטרו. מאז ועד הרסטורציה התמסר רואייה-קולר אך ורק ללימודי הפילוסופיה. את התנגדותו לפילוסופיה של אטיין בונו דה קונדיאק שאב בעיקר מחקר רנה דקארט וחסידיו, ומהערצה המוקדמת שלו לאבות של פור רויאל. הוא היה עסוק בפיתוח מערכת שתספק חינוך מוסרי ופוליטי העולה בקנה אחד עם השקפתו על צורכי צרפת. מ-1811 עד 1814 הרצה בסורבון. הוא הושפע רבות מהפילוסוף הסקוטי תומאס ריד, ובשנים 1811–1812 הרצה על ריד באקול נורמל סופרייר.
מתקופת זמן זו נוצר הקשר הארוך שלו עם פרנסואה גיזו. רואייה-קולר עצמו היה המפקח על העיתונות תחת הרסטורציה הראשונה. משנת 1815 ואילך ישב כנציג מארן בבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי. כנשיא הוועדה להוראה ציבורית בין השנים 1815–1820 הוא בדק את היומרות של המפלגה הקלריקלית, הסיבה המיידית לפרישתו הייתה ניסיון להפר את זכויותיה של אוניברסיטת פריז על ידי הענקת דיפלומות, ללא תלות בבחינות של האוניברסיטה, לאחוות ההוראה של האחים הנוצרים (אנ'). העובדה שרואייה-קולר קיבל את העיקרון הלגיטימיסטי לא מנעה דבקות נאמנה במהפכה החברתית שבוצעה ב-1789, והוא מחה נגד חוקי מצב החירום ב-1815, ב-1820, ושוב תחת המונרכיה של יולי.
הוא היה הרוח החיה של ה"דוקטרינרים", כפי שהם כונו, שנפגשו בביתו של הרוזן דה סט אוליר ובסלון של בתה של מאדאם דה סטאל, הדוכסית דה ברוי. מנהיגי המפלגה, לצד רואייה-קולר, היו גיזו, קאמי ז'ורדן, ארקול דה סר (אנ') ושארל זה רמוסה (אנ'). בשנת 1820 הוצא רואייה-קולר ממועצת המדינה על ידי צו שנחתם על ידי בעל בריתו לשעבר דה סר. ב-1827 הוא נבחר לשבעה אזורי בחירה, אך נשאר נאמן למחוז הולדתו. שנה אחר כך הוא הפך לנשיא הבית התחתון של הפרלמנט, ונלחם נגד המדיניות הריאקציונית שקידמה את מהפכת יולי 1830. היה זה רואייה-קולר שבמארס 1830 הציג את הנאום של ה-221 (אנ'). מאז הוא לא לקח חלק פעיל בפוליטיקה, אף על פי שהוא שמר על מושבו בפרלמנט עד 1839.
בעוד שבמחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה המילה " ליברל" היה בדרך כלל שם נרדף לוולטריזם ועוינות לישועים, נאומים מסוימים של רואייה-קולר שצוטטו על ידי באראנט (אנ') מראים שהוא הצהיר על יחס כבוד לכנסייה. "אם הנצרות", הוא כתב, "הייתה השפלה, שחיתות, וולטר בתקיפה שלה תרם למין האנושי; אבל אם ההפך הוא הנכון, הרי שהמעבר של וולטר על פני כדור הארץ הנוצרי היה פורענות גדולה". במכתב לאב ראוויניו (Père de Ravignan) הוא מתאר את מוסד הישועים כ"יצירה נפלאה".
רואייה-קולר היה פרופסור באקול נורמל סופרייר, הוא היה דקאן, מנהל בית הדפוס והספרייה שם, ונשיא המועצה המלכותית של האוניברסיטה. ב-19 באפריל 1827, הוא נבחר לאקדמיה הצרפתית במקום פייר-סימון לפלס והתקבל על ידי פייר דארו (אנ') ב-13 בנובמבר 1827. בחירה זו סימנה את הצעד הראשון של האקדמיה לקראת רעיונות ליברליים. רואייה-קולר הצביע בעד צירופם של גיזו וויקטור הוגו, אף על פי שהוא התייחס אליו רע כשהציג אותו: הוא התנהג כאילו אינו מכיר לא אותו ולא את מה שנכתב עליו ב-30 השנים הקודמות.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רואייה-קולר התחתן עם אוגיסטן מארי רוזלי דה פורז' דה שטוברין (Augustine Marie Rosalie de Forges de Chãtaeubrun) ב-20 באוקטובר 1800. נולדו להם ארבעה ילדים, שניים מהם מתו לפניהם.
הוא מת באחוזתו שאטובייה (אנ') Châteauvieux בברי (אנ'), דרומית לבלואה.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Cours d'histoire de la philosophie moderne, Paris, impr. de Fain, 1813.
- Fragments historiques (édités par André Schimberg), Paris, F. Alcan, 1913.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Prosper de Barante. (1861) Vie politique de M. Royer Collard, ses discours et ses écrits (2 vols).
- Chisholm, Hugh, ed. (1911) "Royer-Collard, Pierre Paul". Encyclopædia Britannica. 23 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 794.
- Doria, Corinne, (2018) Un philosophe entre deux révolutions. Pierre Paul Royer-Collard (1763-1845). Presses Universitaires de Rennes, p. 350.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פייר-פול רואייה-קולר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Short biography and list of works from the Académie française (French)
- Literature by and about Pierre-Paul Royer-Collard in the SUDOC catalog (Association of French University Libraries)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gifford, William; Taylor Coleridge, John; Lockhart, John Gibson, eds. (1891). "The Later Jansenists". The Quarterly Review. London, England: John Murray. 173: 216.
- ^ Goldstein, Jan E. (2001). "The Transformation of Charlatanism". Console and Classify: The French Psychiatric Profession in the Nineteenth Century. Chicago, Illinois: University of Chicago Press. p. 116. ISBN 9780226301617.