פיתוי (סרט)

פיתוי
	כרזת הסרט
מבוסס על	ספר בעל אותו השם מאת רם אורן
בימוי	ערן ריקליס
הופק בידי	הילה צבאתי שולמן
תסריט	עלמה גניהר, רם אורן (ספר)
עריכה	נעמי פרס אבירם, נפתלי אלטר (עורך תסריט)
שחקנים ראשיים	דפנה רכטר, שרון אלכסנדר, אורנה פיטוסי, גיא מרוז, אורי הוכמן
מוזיקה	אורי וידיסלבסקי
צילום	אמנון זלאייט
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	גלובוס גרופ
הקרנת בכורה	10 באוקטובר 2002
משך הקרנה	93 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט מותחן
תקציב	יותר מ-500,000 דולר
	דף הסרט ב־IMDb

פיתוי הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת המתח והדרמה משנת 2002, המבוסס על ספרו של רם אורן בעל אותו השם.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפנה (דפנה רכטר), בעלת חנות ספרים מרמת השרון הנשואה ליורם (גיא מרוז), עורך דין מצליח, לא יודעת מה לעשות בכסף הרב שהוריש לה אביה שנפטר. יום אחד מתאהבת דפנה בעמי (שרון אלכסנדר), אחד מלקוחותיו של בעלה הנמצא בתהליך גירושין מאשתו. עמי מבקש מדפנה שתחתום ערבות על הלוואה שלקח מהבנק לצורך עסקה גדולה שהוא רוצה לבצע בחו"ל. דפנה חותמת ועמי נעלם. מירב בנימיני (אורנה פיטוסי), חברתה של דפנה, יוצאת לנקום בעמי באותה שיטה שבה עמי בעצמו פעל.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יועד במקור להיות סרט טלוויזיה, אך הוקרן בקולנוע ורק לאחר מכן שודר בטלוויזיה.

לאחר שביים ב-1998 את סדרת הטלוויזיה שכתב רם אורן "סיבת המוות: רצח" ששודרה בערוץ 2 בכיכובו של משה איבגי, פנה ערן ריקליס למפיקים שונים בבקשה להפיק סרט ע"פ אחד מספריו של אורן. בריאיון לגלובס אמר ריקליס: "באתי למפיקים ואמרתי, הנה אדם עם רקורד של הצלחה, תשעה רבי-מכר, תבחרו. מסרטים ועד מיני-סדרות, מה שתרצו. היית מצפה שבגלל הישגיו המסחריים של רם אורן, מפיקים יחנקו זה את זה כדי להשיג אותו." בסופו של דבר ערוץ 2 לא הסכימו להפקה זו, ורק חברת ההפקה ICP הסכימה והשקיעה בסרט למעלה מחצי מיליון דולר.

עלילת הסרט שונה למדי מהספר שעליו הוא מבוסס. קו העלילה המרכזי, שבמסגרתו גבר מוליך שולל אישה על מנת לסחוט ממנה כסף וחברתה יוצאת לנקום בו, אמנם דומה בשניהם, אך פרטים קטנים יותר, כעיסוקן של הדמויות, מספר ילדיה של דפנה ואף שמותם, שונו בסרט. כמו כן, הסרט מתמקד באופן כמעט בלעדי בקו עלילה זה, ועלילות משנה רבות שבספר, לצד הדמויות המרכיבות אותן, הושמטו כליל מתסריט הסרט.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות שליליות בעיקר, ורבים קבלו על כך שסרט שצולם עבור טלוויזיה - שודר בקולנוע. אורי קליין כתב על הסרט:

"אין שום סיבה לראות את "פיתוי" על בד הקולנוע, וכדאי לחכות בסבלנות עד שהסרט ישודר על המרקע הטלוויזיוני, שלמענו נוצר... (חלקו השני של הסרט) שמתאר את תהליך הנקמה שמבוצעת באמצעים כלכליים בלתי מוגבלים לכאורה, מופרך לחלוטין מבחינה עלילתית".