פלויד מייוות'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלויד מייוות'ר
Floyd Mayweather, Jr. cropped.jpg
Boxbelt Heavychamp.png
לידה 24 בפברואר 1977 (בן 41)
מישיגן, ארצות הברית
מידע כללי
שם לידה .Michael Rigen Jr
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
גובה 1.73 מטר
floydmayweather.com
ספורט
ענף ספורט איגרוף
משקל קל נמוך, קל, מעורב קל, מעורב, קל בינוני
הישגים
שיאים אישיים אלוף עולם במשקלים קל נמוך, קל, מעורב קל, מעורב, קל בינוני
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
ארדאטלנטה 1996 משקל נוצה

פלויד מייוות'ר ג'וניוראנגלית: Floyd Sinclair Mayweather, Jr.; נולד ב-24 בפברואר 1977) הוא מתאגרף עבר אמריקאי. אלוף עולם על ידי חמישה ארגוני אגרוף מקצוענים. זכה בעשר אליפויות. הרקורד שלו כמקצוען הוא 0–50 (חמישים ניצחונות ואפס הפסדים) , נכון לפרישתו הסופית באוגוסט 2017.

בספטמבר 2015 פרסם כי הוא פורש מאגרוף מקצועני, אך ביוני 2017 הודיע שיחזור לזירה למאבק עם קונור מקגרגור[1]. ואחרי שניצח הודיע על פרישה סופית.

מייוות'ר נחשב לאחד המתאגרפים הטובים בהיסטוריה. התייחד בסגנונו ההגנתי. ב-2013, ב-2014 וב-2018 פרסם פורבס כי הוא הספורטאי בעל השכר הגבוה ביותר בעולם. הוא הרוויח כמיליארד דולר מהקריירה שלו, הכוללת שיתופי פעולה עסקיים וחסויות[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במישיגן ארצות הברית במשפחה של מתאגרפים. אביו פלויד מיוות'ר סניור היה מתאגרף במשקל מעורב, שאף נלחם נגד שוגר ריי לאונרד. דודיו ג'ף ורוג'ר מיוות'ר היו גם הם מתאגרפים שזכו אף באליפות עולם. משחר ילדותו לקח אותו אביו למכון להתאמן באיגרוף. אמו הייתה מכורה לסמים, ולדבריו של פלויד לא היה נדיר לו למצוא מזרקי הרואין בביתו כשהיה חוזר מבית הספר. הוא התקשה בלימודיו ועד היום אינו שולט בקרוא וכתוב. הוא נשר מהתיכון ואת כל מרצו השקיע באיגרוף.

סגנונו הוא מוחצן ורברבני מאוד. הוא מכנה את עצמו "מאני" (וכפועל יוצא הצוות שלו מכונה The Money Team), ונוהג להתרברב בכסף הרב שהוא מרוויח. לקרבות שלו נהג הרבה פעמים לעלות מלווה בראפר ליל וויין, בכוכב הפופ ג'סטין ביבר ובפמליה גדולה שצועקת: "TBE" ("הטוב אי פעם").

בעבר הוא נעצר שבע פעמים על אלימות נגד חמש נשים שונות. על אחת איים באקדח אותו כיוון לרגליה ואיים להוריד לה את האצבעות. ב-2012 הוא נכנס לכלא לחודשיים אחרי שהכה את ג'וזי האריס, חברתו לשעבר ואם לשלושה מילדיו לעיני ילדיהם. הכאות הנשים שלו השניאו אותו על חלק מהקהל. יש לו 4 ילדים[3][4].

סגנון איגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלויד מתייחד בסגנונו ההגנתי, הוא משתמש בזריזותו כדי להתחמק מרוב האגרופים הנשלחים לעברו. בנוסף הוא משתמש במהירותו ובמוטת הידיים הגדולה שלו, כדי לפגוע ביריביו. כתוצאה מכך גם אם לא הכניע את יריביו בנוק אאוט, הוא יוביל בסופו של דבר בנקודות בסוף הקרב. המתאגרף המקסיקני קנלו אלברז, עמו נלחם מייוות'ר ב-2014, אמר עליו "הוא מתאגרף הגנתי מושלם, אף מכה ששלחתי לא הצליחה לחדור אותו".

קריירת חובבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייוות'ר התמודד באולימפיאדת אטלנטה (1996) בעודו בן 19 בלבד. הוא ניצח שלושה יריבים אך בחצי הגמר הפסיד לאלוף העולם, הבולגרי סראפים טודורוב בהחלטת שופטים שעוררה ביקורות רבות ופרסומים בארצות הברית שהשיפוט לא היה כשר. הוא זכה במקום השלישי ובמדליית ארד.

קריירה כמקצוען[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מייוות'ר נגד פקיאו

בעולם האיגרוף ציפו זמן רב לקרב בינו לבין אגדת האיגרוף מני פקיאו. פקיאו נחשב למתאגרף התקפי מהטובים בעולם, ואילו סגנונו ההגנתי של מייוות'ר הוא מהטובים בהיסטוריה. הקרב נדחה פעם אחר פעם בשל סיבות שונות וקשיים במשא ומתן בין הצוותים של השניים. לבסוף, כשהשניים בשלהי הקריירה, נקבע קרב ב-2 במאי 2015 שצפוי להיות הקרב הרווחי ביותר בהיסטוריה. בקרב ניצח מייוות'ר בהחלטת שופטים פה אחד, והעלה את מאזנו ל-48 ניצחונות ללא אף הפסד.

פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בספטמבר התמודד מייוות'ר נגד אנדרה ברטו וניצח גם בקרב זה רק בהחלטת שופטים. לאחר קרב זה נישאר מייוות'ר בלתי מנוצח והודיע כי הוא פורש ללא אף הפסד כמקצוען עם רקורד של 0–49 הוא השווה את שיאו של רוקי מרציאנו שהיה גם הוא עם 49 ניצחונות וללא הפסדים.

קרב נגד מקגרגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביוני פורסם שמייוות'ר יחזור מפרישה ויתמודד בקרב מול לוחם ה-MMA, קונור מקגרגור, אלוף העולם של ה-UFC במשקל קל. הרעיון הראשוני לקרב נבט כבר ב-2015, אז התארח מקרגור בתוכנית הבידור של קונאן או'בריאן, ובה הוא נשאל כבדרך אגב מה יהיה אם תתמודד מול מייוות'ר בקרב, מקרגור ענה שינצח ללא פקפוק. מיוותר ענה לו בגיחוך בטוויטר והתנהל ביניהם טראש טוק ברשתות החברתיות, עד שהקרב נקבע ויצא לפועל ב-26 באוגוסט 2017 ב'טי-מובייל ארנה' בלאס ווגאס. מול כ- 20,000 צופים.

בשל העובדה שהקרב נערך לפי כל חוקי האגרוף (ואף אושר בוועדת האגרוף של מדינת נוואדה, כקרב אגרוף לכל דבר). מעטים האמינו מלכתחילה בסיכוייו של מקרגור שנלחם עד אז כלוחם MMA נגד מתאגרף הידוע ביכולתיו ההגנתיות, ושמעולם לא הפסיד קרב, אף על פי שמיוות'ר חזר מפרישה והיה בן 40. עם זאת, יחסי הציבור המסיביים לפני הקרב ואישיותם המוחצנת של שני הלוחמים הביאה להתעניינות חסרת תקדים בקרב, והוא הכניס ממכירת כרטיסים וזכויות שידור מאות מיליוני דולרים[5]. ארגון WBC יצר חגורת אליפות לא רשמית במיוחד עבור הקרב המדובר, ב"חגורת הכסף" שובצו 3,360 יהלומים, 600 אבני ספיר, 300 אבני ברקת ו-1.5 ק"ג של 24 קראט זהב על רצועת עור תנין ירוק. זאת בדומה לקרב מול מני פקיאו ב-2015, אז יצר הארגון תואר נוצץ מיוחד עבור מייוות'ר בעקבות הצלחותיו כאלוף הארגון[6].

בקרב עצמו מייוות'ר ניצח בנוקאאוט טכני בסיבוב העשירי, ומיד לאחר מכן הודיע על פרישה סופית ומיידית - בגיל 40. עם רקורד מקצועי של 0–50 ששבר את שיאו של רוקי מרציאנו. 27 מניצחונותיו הסתיימו בנוק-אאוט לטובתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלויד מייוות'ר בוויקישיתוף

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של פלויד מייוות'ר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]