פלייבור פלייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלייבור פלייב
Flavor Flav of Public Enemy Way Out West 2013.jpg
מידע כללי
שם לידה ויליאם ג'ונתן דרייטון ג'וניור
תאריך לידה 16 במרץ 1959
מקור לונג איילנד ניו יורק ארצות הברית
שנות פעילות 1983 ואילך
סוגה היפ הופ
עיסוק ראפר
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, גיטרה באס, סקסופון קלרינט תופים, משולש

ויליאם ג'ונתן דרייטון ג'וניוראנגלית: .William Jonathan Drayton Jr; נולד ב-16 במרץ 1959) הוא זמר ראפ ובדרן אמריקני המכונה פלייבור פלייב (לעתים "פלייב" או "פלייבור"), שהיה חבר בולט בלהקת הראפ האמריקנית בעלת האמירה החברתית פאבליק אנמי. פלייבור פלייב ידוע בשל השעון הגדול שהוא נושא על חזהו ובשל מנהגו לצעוק את שמו פעמים רבות ובקצב.

לאחר שיא פעילותה של להקת "פאבליק אנמי" שקע פלייבור פלייב באלמוניות יחסית למשך מספר שנים, אך בהמשך הפך לכוכב טלוויזיה. הופעתו בסדרת ריאליטי של ערוץ VH1 בשם "החיים הסוריאליסטים" (The Surreal Life), ששודרה בשנת 2004, הביאה לעניין מחודש בדמותו הצבעונית, וגררה אחריה מספר סדרות ריאליטי בהן הוא כיכב כ"אהבה מוזרה", ו"טעם האהבה", שתיעדו את מערכות היחסים האישיות שלו, ואת חיפושו אחר האהבה. סדרות אלו הביאו לסדרות בת כ"בחורות טובות", "אני אוהב את ניו יורק", ו"אני אוהב כסף". פריחת הקריירה הטלוויזיונית שלו הביאה להקלטת אלבום סולו ראשון על ידי פלייבור פלייב, בשנת 2006.

הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלייבור פלייב נולד כוויליאם ג'ונתן דרייטון, ואת הקריירה המוזיקלית שלו החל כסטודנט באוניברסיטת אדלפי השואף להיות פסנתרן קלאסי. בזמן לימודיו תיקלט לפרנסתו בכינוי "די. ג'יי. אם. סי. פלייבור פלייב". הוא הצטרף לחבורת ראפרים שהתקבצה סביב הראפר קרלטון ריידנהאור המכונה צ'אק די. הקבוצה, שהוציאה סינגל ראשון כבר ב-1984 משכה את תשומת לבו של המפיק ריק רובין שעבד אז בלייבל התקליטים המתפתח דף ג'אם.

ב- 1987 הוציאה להקת פאבליק אנמי, כפי שנקראה הקבוצה, את אלבומם הראשון "Yo! Bum Rush the Show", שזכה להצלחה. היה זה אלבומה השני של הלהקה "It Takes A Nation of Millions To Hold Us Back" שהביא את הלהקה לשורה הראשונה של אמני הראפ, וזכה לאלבום פלטינה כפול. על אף שהטקסטים ששרה הלהקה היו קשים, ועסקו בנושאים רגישים פוליטית, שימש פלייב לרוב כאתנחתא הקומית. לעתים ניתן לו להיות הזמר המוביל (על אף שבתפקיד זה שימש לרוב צ'אק די) וכן ניגן במגוון כלים, לרוב בתופים. ב-1989 הוציאה הלהקה את הסינגל הפוליטי "Fight the Power" וכבר הייתה אז במעמד של כוכבי על. צ'אק די היה קולה של הלהקה, ודאג ליחסי הציבור, ופלייב היה חלק מהופעתה הססגונית של הלהקה. פלייב פיתח לעצמו סגנון אקסטרווגנטי, שכלל בגדים בצבעים צעקניים, שעון ענקי הנתלה מצווארו (דבר שהחל כבדיחה על חשבון טכנאי שהיה לובש שעון עצר זעיר בשרשרת על צווארו), משקפיים ענקיות, פה מלא בשיני זהב, ולעתים קסדה עם קרניים.

יחסי האנוש בלהקה היו מתוחים, ופלייב פיתח סכסוך עם פרופסור גריף שהתנגד לסגנונו הצעקני, ודרש כי הלהקה תדבק בקו פוליטי רציני ומאתגר. ב-1990 לאחר שהואשם בהערות אנטישמיות, עזב גריף את הלהקה.

פאבליק אנמי היו להקה חלוצית בעולם ההיפ הופ באמירה הפוליטית, החברתית והתרבותית שלהם. הם היו להקת ההיפ הופ הראשונה שביססה את תדמיתה על העמדה הפוליטית שלה, ובעקבותיה באו רבים אחרים.

הלהקה יצאה למסעות הופעות בעולם והגיעה לקהל אוהבי היפ הופ במקומות רבים באירופה ובאסיה. היא גם הביאה לשינוי בתפוצת המוזיקה באינטרנט כשהייתה אחת הלהקות הראשונות שהוציאו אלבום שלם רק בפורמט MP3.

הלהקה שילבה בין להקות מטאל והיפ הופ, והייתה בין היוצרות המוקדמות בז'אנר הראפ מטאל כששיתפה פעולה עם להקת הת'ראש מטאל אנתרקס בתחילת שנות ה-90 והביאה את ההיפ הופ, ואת הפוליטיקה השחורה המיליטנטית לקהל המטאליסטים שלא הכיר אותם עד אז.

הלהקה ממשיכה להקליט ולהופיע, אם כי הפופולריות שלהם דעכה לקראת אמצע שנות ה-90. בתקופה זו נעצר פלייבור פלייב מספר רב של פעמים באישומים הנוגעים לסמים. פלייב נכנס לטיפול גמילה לאחר שלקח מנת יתר ב-1997 וטען כי מאז אינו משתמש בסמים.

לאחר עליית הפופולריות האישית של פלייב, בעקבות הופעותיו הטלוויזיוניות, הקליט פלייב אלבום סולו בשם "פלייבור פלייב", בשנת 2006. האלבום כלל חומר שהקליט מזה שנים, כאשר הרצועה הישנה ביותר באלבום הוקלטה בשנת 1999. האלבום זכה להצלחה בינונית ולביקורות מעורבות.

קריירה טלוויזיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלייב מופיע באיים הקנריים במסגרת פאבליק אנמי בשנת 2007

בתחילת שנות ה-2000 נראה היה כי פלייבור פלייב נשכח, וכי העניין בו ובמעשיו פסק. על אף שהמשיך לשיר ולהקליט במסגרת פאבליק אנמי והמשיך לעבוד על אלבום הסולו שלו, לא עורר עוד כל עניין בקהל הרחב. בשנת 2004 הצטרף לעונה השלישית של התוכנית "החיים הסוריאליסטים" בערוץ המוזיקה VH1. התוכנית היא תוכנית ריאליטי בפורמט מוכר מתוכניות כ"העולם האמיתי", בו מוכנסת קבוצה של אנשים לבית בודד, והתוכנית מתעדת הן את עמידתם במיני משימות הניתנות להם, והן את יחסיהם הבין אישיים. תוכנית זו התמקדה בסלבריטאים שחלף זמנם. הופעתו בתוכנית זו גררה אחריה הופעות טלוויזיוניות רבות בסדרות בת, וסדרות בת של סדרות בת, המתמקדות בדמותו של פלייבור פלייב וביחסיו עם הסובבים אותו, במיוחד עם נשים.

החיים הסוריאליסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלייבור פלייב הופיע בעונה השלישית של הסדרה. עד אז שודרה הסדרה ברשת The WB, והעונה השלישית הייתה העונה הראשונה ששודרה ברשת VH1. יחד עמו השתתפו הזמרת צ'ארו, שהייתה זכורה בשל הופעותיה בסדרה ספינת האהבה בשנות ה-70, דייב קולייר, הזכור בשל תפקידו בסדרה צער גידול בנות משנות ה-90, ג'ורדן נייט שהיה חבר בלהקת הבנים "New kids on the block" בשנות ה-80 וסלבריטאים נוספים מסוג זה. במהלך שידור התוכנית החל פלייבור פלייב לפתח מערכת יחסים עם בריג'יט נילסן משתתפת נוספת הידועה כמי שהייתה אשתו של סילבסטר סטאלון בשנות ה-80. פלייבור פלייב משך תשומת לב בהתנהגותו האקסטרווגנטית, ובאירועים כגון התעקשותו לנהוג ברכב על אף שאין לו רישיון, או בווידוי כי הוא שהיכה את הכלבלב שחי בבית בו צולמה הסדרה. עונה זו של הסדרה זכתה להצלחה, וכך גם גבר העניין בפלייבור פלייב ובמערכת היחסים שלו עם בריג'יט נילסן, שהובילה לצילומי סדרת ריאליטי המתמקדת אך בחייהם של השניים.

אהבה מוזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריג'יט נילסן, בשנת 1985

הצלחת מערכת היחסים של פלייבור פלייב ונילסן, הביאה את אנשי ערוץ VH1 להחלטה על שידור סדרת ריאליטי המתמקדת בחיי השניים. חייו האישיים של פלייבור פלייב היו עד אז סוערים למדי, והיו לו שישה ילדים מארבע נשים שונות. נילסן אף היא הייתה ידועה בשל מערכות היחסים הסוערות שקיימה. הסדרה הוקרנה ב-9 בינואר 2005 בערוץ VH1 ושודרה במשך כארבעה חודשים. הפרקים כללו במיוחד מריבות וצעקות בין פלייבור פלייב ונילסן, על בסיס קנאה הדדית, כמו גם סצנה מכוערת במיוחד בין פלייבור פלייב, שלושה מילדיו ואמם. שותפו של פלייבור פלייב לפאבליק אנמי, צ'אק די. כתב כי רשת VH1 אשמה ב"Flavsploitation" (משחק מילים באנגלית המשלב את "פלייב" ו"ניצול"), וכי הסצנה בה רב פלייב עם ילדיו ואמם אינה ראויה לשידור. עצומה שהוגשה לאנשי VH1 בנסיון למנוע את שידור התוכנית, לא הצליחה למנוע את השידור. בסופה של התוכנית, נפרדו פלייבור פלייב ונילסן, כאשר נילסן שבה לארוסה האיטלקי, מטיה דייסי.

טעם האהבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנותר פלייבור פלייב "ללא אהבה" לאחר פרידתו המתוקשרת מנילסן, הוחלט ליצור לו סדרה משלו, בנוסח "הרווק" בה תתחרינה מועמדות על לבו. הסדרה, שנקראה "טעם האהבה" (Flavor of Love, משחק מילים על שמו של פלייבור פלייב), זכתה לשלוש עונות, והוקרנה בין 2006 ל-2007. הסדרה זכתה למספר "סדרות בת" המתמקדות במתחרות בסדרה ועלילותיהן. הסדרה, וסדרות הבת שלה, שודרו בישראל בערוצי yes stars (לרוב בערוץ Yes Stars Real, המשדר אך ורק סדרות "ריאליטי" בחודשים יולי ואוגוסט), בסמוך לאחר שידורן בארצות הברית. הסדרה זכתה לרייטינג הגבוה ביותר בתולדות ערוץ VH1, והצליחה במיוחד בקרב אפרו אמריקאים ‏‏[1]. הסדרה נחשבה לסדרה בטעם רע במיוחד, וחוקר התקשורת בראד אדגייט התבטא כי "רק אלוהים יודע למה הסדרה כה פופולרית" ‏‏[2].

הפורמט של הסדרה היה פשוט, והושפע מסדרות כ"הרווק" (או קחי אותי שרון) פלייבור פלייב ומספר רב של מתחרות חיו באחוזה מפוארת באנסינו שבקליפורניה, ומדי שבוע הודחה אחת המתחרות, עד שנותרה אחת שהוכרזה כבת זוגו של פלייבור פלייב. המתחרות התחרו במספר משימות שבחנו כביכול את התאמתן להיות בת זוגו של פלייב, יצאו עמו לפגישות, ואף התנשקו והתחבקו עמו בצורה אינטימית. בבחירה ביניהן נעזר פלייבור פלייב בעוזר אישי בשם ריק, וכן בבת זוגו לשעבר נילסן, באמו, אנה דרייטון, ובמתחרות מהעונות הקודמות של אותה הסדרה. בסוף כל פרק נערך טקס, בו קיבלו המתמודדות שלא הודחו שעון ענקי, והצהירו על נאמנותן ואהבתן חסרת הגבולות לפלייבור פלייב. כאשר נותרות שלוש מתמודדות נוסע עמן פלייבור פלייב ליעד נחשק מחוץ לארצות הברית במקסיקו, בליז או בריביירה הצרפתית ושם הוא בוחר ביניהן.

המתחרות קיבלו כינויים (בטענה, כביכול, שלפלייבור פלייב זיכרון גרוע לשמות) שדבקו בהן במהלך כל הסדרה. כך, למשל, כונתה הזוכה בעונה הראשונה בשם "הופז" (Hoopz) בשל חיבתה למשחק הכדורסל, הזוכה בעונה השנייה כונתה "דלישיז" (Deelishis) בשל היותה, כביכול, עסיסית, ואילו הזוכה בעונה השלישית כונתה "דבר 2" (Thing 2) בשל היותה חלק מצמד תאומות. חלק ניכר מהתוכנית הוקדש לתככים בין הבנות, שהפגינו נימוסים גרועים במופגן, רבו, קיללו והיכו זו בזו, והרבו בשתיית אלכוהול כאשר נרמז כי המדובר בנשים ממעמד חברתי נמוך, שזו הזדמנותן להגיע לתהילה. לאחר סיום הקלטת הפרקים מוקלט פרק "איחוד" בו מועלים קטעים נבחרים מהסדרה והצופים יכולים לבדוק האם מערכת היחסים החזיקה מעמד. פלייבור פלייב לא הצליח לקיים מערכת יחסים ארוכת טווח עם אף אחת מהזוכות, על אף שהצהיר בתחילת העונה השלישית של הסדרה כי זו העונה האחרונה, וכי הפעם ימצא את בחירת לבו. בתוכנית האיחוד של העונה השלישית הציג את אהובתו, אישה בשם ליז, שלא הייתה בין המתחרות באף אחת מהעונות, ואת בתם המשותפת קארמה, וטען כי במהלך צילומי העונה השלישית הבין כי האהבה חיכתה מתחת לאפו, עם אם בתו החדשה, וכי על אף חיבתו העזה לזוכה, "דבר 2", עליו ללכת אחר לבו, והציע נישואים לליז.

הסדרה הולידה מספר רב של סדרות בת. אחת המתחרות, טיפאני פולארד, המכונה "ניו יורק" שהגיעה פעמיים לגמר, אך סולקה על ידי פלייבור פלייב בטענה כי היא דומה מדי לאמה, קיבלה תוכנית משלה בשם "אני אוהב את ניו יורק" בה בחרה במשך שתי עונות בגבר חלומותיה. תוכנית נוספת בכיכובה היא "ניו יורק הולכת להוליווד" המתעדת את נסיונותיה לקדם קריירת משחק. נימוסיהן הגרועים של הבנות הביאו לתוכנית בשם "בחורות טובות", ובאנגלית "Charm School", או "בית ספר לנימוסים", בה נבחרה מבין המתמודדות שהודחו זו שהפגינה את השיפור הרב ביותר באישיותה ובנימוסיה וקיבלה פרס כספי. תוכנית נוספת מסוג זה "אני אוהב כסף" הפגישה מתמודדים משני המינים, שהתחרו בתוכניות "טעם האהבה","אני אוהב את ניו יורק" ו"רוק ואהבה" שהתמודדו על פרס כספי בפורמט של תוכנית ריאליטי רגילה.

תחת גג אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 השתתף פלייב בצוות הסדרה "תחת גג אחד", לצידו של הקומיקאי קלי פריין. פריין משחק סוכן נדל"ן מצליח ומרובע, שאחיו הגדול, כלווסטר, אותו משחק פלייבור פלייב, משתחרר מהכלא ועובר לגור עמו בביתו. עונה אחת של הסדרה, ובה 13 פרקים, שודרה בערוץ "My Network TV", שהוא הערוץ הקטן מבין ששת הערוצים המסחריים הכל-ארציים בארצות הברית, בין אפריל 2008 לינואר 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏מירב קריסטל, טעם האהבה עם פלייבור פלייב מגיעה ליס, באתר ynet‏, 11.12.06
  2. ^ ‏מאיה לוין, נמוך אפילו לאוגוסט, באתר הארץ