קחי אותי שרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קחי אותי שרון
קחיאותישרון.jpg
סוגה תוכנית מציאות
יוצרים אלעד קופרמן
מנחים אקי אבני
משתתפים ראו: המתחרים
זוכים יואב שוורד
ארץ מקור ישראל
מספר עונות 1
מספר פרקים 9
הפקה
מפיק אלעד קופרמן
עורכים חגי לפיד
אורך פרק 45 דקות
שידור
רשת שידור קשת
תקופת שידור מקורית 2003–הווה (כ־19 שנים)
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

קחי אותי שרון היא תוכנית מציאות ישראלית ששודרה בערוץ 2 במסגרת שידורי "קשת" בקיץ 2003, בפורמט דומה לתוכנית "הרווק". את התוכנית הפיק ויצר אלעד קופרמן[1].

על התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הונחתה על ידי אקי אבני ועסקה בשרון איילון, אישה בגיל 30, לשעבר דיילת באל על ואשת היי טק המחפשת אהבה. במהלך התוכניות 15 מתמודדים יצאו לפגישות איתה, קיבלו משימות ועברו ניפויים על ידי איילון. באחד הפרקים התקיים שלב "גלגל הצלה" בו התבקש הקהל לבחור אחד מהמתמודדים שאיילון ניפתה ולהחזיר אותו לתוכנית. בחירת הקהל הייתה רודריגו גונזלס, שהפך בעת שידור התוכנית למנחה בערוץ הילדים[2]. נותני החסות של התוכנית נתנו כפרס, לשרון איילון ולבחיר ליבה, שכר דירה לשנה במגדלי נאמן בתל אביב ורכב יונדאי גטס[3].

התוכנית זכתה ברייטינג גבוה של כ-22% לפרק[4], תוכנית הגמר זכתה לרייטינג של כ-30%[5], וההכנסות מפרסומות וחסויות בגמר היו כחצי מיליון דולר[6].

לבסוף, בחרה איילון ביואב שוורד כבן זוגה[7]. השניים קיימו זוגיות גם לאחר התוכנית, אך לאחר תשעה חודשים נפרדו. בעקבות התוכנית גם איילון וגם שוורד לוהקה לקמפיינים פרסומיים[8][9]. לאחר עשור סיפרו השניים כי לא הגיעו במטרה למצוא אהבה. שוורד היה דוגמן שנשלח לאודישן מטעם הסוכנות שייצגה אותו; ואילו איילון חיפשה דירה כאשר הפרס בתוכנית כלל דירה לשנה[10]. איילון הייתה נשואה לארז אלוביץ, בנו של שאול אלוביץ ואם לשלושה ילדים. ב-2017 הם התגרשו[11].

מיד לאחר התוכנית תוכננה הפקה של גרסת הבנות של "קחי אותי שרון", שקיבלה את שם הקוד "קח אותי שאול". שידורי קשת אף קיימה מבחני בד למשתתפי תוכנית ההמשך, שבמרכזה אמור היה לעמוד רווק שיבחר בחורה אחת מקבוצה של מתמודדות. בנובמבר 2003 הוכרז על דחיית הפקת התוכנית[12] ובאפריל 2004 הוכרז על ביטולה[13]. במאי 2008 הכריזה רשת מדיה על הפקת גרסת הבנות של "קחי אותי שרון" המבוססת רשמית על פורמט "הרווק"[14].

המתחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת המתחרים לפי סדר הניפויים בתוכנית, מהראשון שנופה ועד למנצח:

  • רון סלומון - מקום 16
  • בועז כץ - מקום 15
  • יוחאי רביב - מקום 14
  • דורון לוי - מקום 13
  • שרון טלר - מקום 12
  • גיא כהן - מקום 11
  • שלומי לאופר - מקום עשירי
  • תמיר דותן - מקום תשיעי
  • רודריגו גונזלס - מקום שמיני
  • עדי גראי - מקום שביעי
  • טל כרמון - מקום שישי
  • דייוויד קוקרל - מקום חמישי
  • יגאל אלשטטר - מקום רביעי
  • רודריגו גונזלס - חזר בגלגל הצלה של הקהל והגיע למקום השלישי
  • גדי אינפלד - מקום שני
  • יואב שוורד - הזוכה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רותי זוארץ, ‏אלעד קופרמן, האיש מאחורי "קחי אותי שרון", נחשף, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2003
  2. ^ אחד המתמודדים ב"קחי אותי שרון" ינחה תוכנית בערוץ הילדים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2003
  3. ^ מאת איילה צורף, קחי עוד קמפיין, שרון, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2003
  4. ^ כתב גלובס, ‏התוכנית "קחי אותי שרון" של קשת שוב כבשה בשבוע שעבר את צמרת הרייטינג, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2003
    אביבה קרול, ‏"קחי אותי שרון" - תוכנית הטלוויזיה הנצפית ביותר בקיץ, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2003
  5. ^ אביבה קרול, ‏תוכנית הגמר של "קחי אותי שרון" רשמה את הרייטינג הגבוה ביותר השבוע, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2003
  6. ^ אביבה קרול וענת ביין, ‏30% רייטינג לשרון, חצי מיליון דולר לקשת, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2003
  7. ^ ענת באלינט, שרון אילון לקחה את יואב שוורד - אך העתיד המשותף מעורפל, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2003
  8. ^ ענת ביין, ‏יואב שוורד מ"קחי אותי שרון", יוביל את קמפיין ZIP, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2003
  9. ^ איילה צורף, שרון איילון מככבת בו זמנית ב-3 קמפיינים במקביל להופעתה בפריים-טיים, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2003
  10. ^ טוב שלא לקחת אותי שרון, באתר ‏מאקו
  11. ^ אורית מרלין-רוזנצוויג, שרון אילון על הפרידה מארז, בנו של הטייקון אלוביץ', והחרדות הכלכליות, באתר Xnet‏, 20 באוגוסט 2017
  12. ^ נדחתה הפקת תוכנית ההמשך ל"קחי אותי שרון", באתר הארץ, 25 בנובמבר 2003
  13. ^ אביבה קרול, ‏משה לא יילקח: ההמשך לקחי אותי שרון לא ישודר הקיץ, באתר גלובס, 1 באפריל 2004
  14. ^ רותי זוארץ, ‏בקרוב ברשת: הגרסה הגברית ל"קחי אותי שרון", באתר גלובס, 19 במאי 2008