תחפושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחפושות של בעלי חיים
איש המחופש למתווך דירות בתהלוכת פורים בתל אביב

תחפושת היא בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית. לעיתים כוללת מסכה או איפור. תחפושת נהוגה בחגיגות מסוימות כמו נשפי מסכות. ובחגים בדתות השונות, ובהן: פורים ביהדות, ליל כל הקדושים ומרדי גרא בנצרות. תחפושת משמשת לעיתים למטרות התחזות.

בסיפורי המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפורי המקרא נכללים סיפורים אחדים של התחפשות, לשם הסתרת הזהות או לשם התחזות:

  • בספר בראשית מתואר כיצד הלבישה רבקה את יעקב בתחפושת, כדי שיצחק יעניק לו את הברכה שהתכוון לתת לעשו: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן. וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה, עַל-יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו" (ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוקים ט"ו-ט"ז) יצחק חושד ואומר: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", אך התחפושת משיגה את מטרתה: "וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ".
  • כאשר שאול המלך הלך אל בעלת האוב מעין דור הוא התחפש, משום שידע שאם בעלת האוב תזהה אותו, היא תסרב לתת לו את שירותיה: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל, וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ, וַיָּבֹאוּ אֶל-הָאִשָּׁה לָיְלָה" (ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק ח') כאשר שמואל עולה באוב מבינה בעלת האוב מי הגיע אליה וזועקת: "לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל".
  • כאשר ירבעם מלך ישראל שולח את אשתו אל הנביא אחיה השילוני, הוא מורה לה: "קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית, וְלֹא יֵדְעוּ כִּי אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם" (ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק ב')
  • כאשר יהושפט ואחאב יוצאים למלחמה במלך ארם, אחאב מתחפש, ומציע גם ליהושפט לעשות כן: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה, וְאַתָּה, לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ; וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה" (ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק ל') התחפושת אינה מצילה את אחאב, והוא נהרג בקרב.

פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורים

ביהדות, פורים הוא חג של שמחה והמנהג להתחפש בו מגביר את השמחה. המנהג משקף את רעיון היפוך הגורל כפי שקרה בסיפור מגילת אסתר, בו המן תיכנן להרוג את כל היהודים בחודש אדר, אך הגורל התהפך והמן וכל בניו נתלו על העץ שהמן הכין כדי לתלות עליו את מרדכי. "ונהפוך הוא".(אסתר ט א) מקור אפשרי אחר הוא רעיון הסתרת הזהות האמיתית שגם הוא מודגם במגילה בכך שאסתר המלכה לא גילתה לאחשוורוש כי היא יהודיה והסתירה את זהותה האמיתית. פרוש דרשני נוסף הוא מכך שבזמן שמרדכי שמע על הגזרה לטבוח את היהודים הוא לבש שק ואפר ו"התחפש" למתאבל וכך הננו מיישמים עד היום.

מקור מנהג ההתחפשות בפורים, שראשיתו במאה ה-12, הוא יהדות איטליה, שהושפעה מהנוצרים באיטליה שנוהגים לערוך קרנבל בסמיכות זמנים לחג הפורים. המנהג החל בימי הביניים כנראה בקרב הקהילה היהודית בונציה, בהשפעת קרנבל המסכות המקומי ומשם התפשט לכל הקהילות היהודיות באירופה וצפון אפריקה[1] (אך המנהג לא הגיע ליהדות תימן[2]). המנהג השתרש בישראל בעקבות העדלאידע (שנקראה עד 1932 ה"קרנבל" של תל אביב) תהלוכה היתולית שנערכה בחג פורים בראשית ימיה של תל אביב, החל מ-1912 והייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב[3].

קרנבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרנבל

קרנבל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל. קרנבלים לרוב מלווים בתהלוכה ובעלת אלמנטים קרקסיים. הקרנבל נחגג כאירוע נוצרי, אך אפשר לאתר את שורשי הקרנבל עוד לפני הנצרות בחגיגות היווניות לכבוד דיוניסוס ובחגיגות הרומיות לכבוד סטורנאליה. המילה "קרנבל" משמעותה "סילוק הבשר" או "פרידה מהבשר" (מלטינית: carni = בשר, vale = פרידה). באירופה נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר מבשר ומכל הנאה גופנית אחרת במשך 40 יום או שישה שבועות לפני חג הפסחא, כהזדהות עם סבלו של ישו, תקופה הידועה כ'לנט'. לפני צום הבשר התקיימו חגיגות זלילה וחטאים, שבאיטליה, שווייץ, צרפת, פורטוגל וספרד התלוו למסיבות רחוב של ריקודים, תחפושות ומסכות. הקרנבל הגיע לשיאו בימי הביניים, אז היה נחוג במקומות רבים באירופה. בערים הגדולות התארכו החגיגות עד שלושה חודשים. אפשר למצוא סימנים לדעיכת הקרנבל האירופי, בעיקר במישור הסמלי, כבר בתקופת הרנסאנס, מאז נחוג יותר כמסורת ולא כחג דתי[4].

מרדי גרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרדי גרא

מרדי גרא הוא חג שמקורו במסורת הקרנבל הנוצרית, הנחוג ביישובים נוצריים רבים בעולם. פסטיבל המרדי גרא המתרחש זה כ-250 שנה בעיר ניו אורלינס שבארצות הברית הוא אחד המפורסמים שבהם. הרחובות של ניו אורלינס הופכים לחגיגות חסרות מעצורים הנמשכות מספר שבועות, של ריקודים, צעדות ושכרון חושים, בתחפושות ובגדים צבעוניים במיוחד[5].

חגיגות המרדי גרא ברובע הצרפתי בניו אורלינס, 2003

ליל כל הקדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ליל כל הקדושים

ליל כל הקדושים הוא חג נוצרי שחל ב־31 באוקטובר. בחג נהוג שילדים בתחפושות מפחידות מסתובבים בחוצות נושאים בידיהם לפידי חג מיוחדים - דלעות מנוקבות שפרצוף מפחיד נחתך בצידן האחד ונר דולק מאיר בתוכם. החג נולד בסקוטלנד שם רווח פחד מרוחות. על פי אמונתם, בכל ליל 31 באוקטובר, פרצו לביתם רוחות. המעשה שעשו על מנת להתמודד עם פחד זה היה לשים מתנות על מפתן הדלת בשביל הרוחות שיירגעו ולא ייכנסו לבית. מאז יש מנהג בקרב הנוצרים שב-31 באוקטובר כל הילדים מחופשים בתחפושות מפחידות מהפנטזיה או מהמדע הבדיוני. הם דופקים על דלתות הבתים, וכשפותחים להם הם אומרים: ממתק או ברדק! אם המבוגרים מביאים להם ממתקים הם הולכים, ואם לא הם עושים להם ברדק[6].

מסיבת תחפושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסיבת תחפושות

מסיבת תחפושות היא סוג של מסיבה שבה האורחים מגיעים מחופשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, הפרק "היבטים משפטיים של תחפושות", עמ' 84-60.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]