פצחן מצוי
 פצחן מצוי
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | חולייתנים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | פרושיים |
| סוג: | פצחן |
| מין: | פצחן מצוי |
| שם מדעי | |
 Coccothraustes coccothraustesליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
.jpg)
_(19311858221).jpg)
פצחן מצוי (שם מדעי: Coccothraustes coccothraustes) הוא מין ציפור ממשפחת הפרושיים שקיבל את שמו עקב מנהגו לפצח גרעינים וגלעינים בעזרת מקורו הגדול.
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפצחן נפוץ ביבשות צפון אפריקה (בסמוך למקור מים, במיוחד ליד הים התיכון והאוקיינוס), אירופה ואסיה, ומצוי בעיקר ביערות ובחורשות.[2][3][4]
בישראל הם נצפים בגליל, בכרמל ובירושלים, לעיתים גם במישור החוף. חולף נדיר בסוף נדידת הסתיו, ונצפה בעיקר כחורף. זהו "מין מתפרץ": מספר הפרטים החורפים משתנה מאוד משנה לשנה, כאשר במרבית השנים הוא נדיר עד לא שכיח; אך מדי כמה שנים חלה התפרצות בנדידה דרומה, אז הוא עשוי להיות נפוץ ברחבי הארץ.[5][6]
מראה חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של הפצחן 19-18 ס"מ, אורך כנפיו שלו 33-29 ס"מ ומשקלו נע בין 50 ל-60 גרם. גופו מוצק וצווארו עבה וחזק. המסכה והגרון שחורים, צבע הראש ערמוני, העורף אפור תכלכל ודגם הכנף בולט. הסוככות הלבנות, יוצרות כתם לבן גדול שבולט במיוחד בתעופה. גם קצה הזנב הלבן בולט בתעופה. לאברות האמה של הפצחן מבנה מיוחד - קצה הנוצות משונן והן בעלות צבע מתכתי- ירוק או כחול. לעיתים קרובות יורד לקרקע לאכול. הוא נע לרוב בלהקות קטנות, ובתעופה משמיע קולות אופייניים - "סי-סי-סי".[7][8]
תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפצחן מקור חרוטי עבה ומגושם המאפשר לו לפצח גלעינים. גם שרירי הלסת מותאמים היטב למטרה זו. הוא ניזון בעיקר מזרעים קשים של עצים ומגלעיני פירות כמו חרצני זית, דובדבן ושזיף מצוי, אותם הוא מפצח בעזרת שרירי הלסת, המסוגלים להפעיל כוח שווה-ערך לעומס של כ-30-48 ק"ג. מקורות מזון נוספים הם זרעי אורן, פירות יער, נבטים, זחלים וחיפושיות. הפצחן ידוע גם ביכולתו לתפוס חרקים תוך כדי מעופו.[9][10]
קינון ודגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונת הקינון של הפצחנים מתחילה בסוף חודש מרץ ונמשכת עד אוגוסט. זהו מחזור קינון אחד. הזוג מקנן לבדו בטריטוריה של כ-200 מ"ר, או לעיתים בקבוצה קטנה. הקן נבנה על ידי שני ההורים מזרדים בצורת ספל שטוח, בגובה כ-14 מטרים מעל הקרקע. הקן נמצא לרוב על ענף מאוזן וגבוה בעץ. בתטולה 4-5 ביצים בגוון כחול או אפרפר-ירוק עם כתמים חומים או אפרפרים. הנקבה דוגרת במשך כ-13-11 ימים. נמצא, כי הצלחת ההישרדות של הגוזלים בשנה הראשונה גדלה כאשר הבקיעה מתרחשת בסוף העונה.[11][12]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פצחן, מתוך אתר הצפרות הישראלי, 2017
- פצחן, - המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, 2017
- פצחן - מתוך אתר כותר, 2017
- פצחן, מתוך לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל - בעלי חיים, כרך 2
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פצחן מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
- פצחן מצוי, באתר NCBI (באנגלית)
- פצחן מצוי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פצחן מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
Wild Bird Trapping- RSPCA Prosecution, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פצחן מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ פצחן, באתר הצפרות הישראלי, 2017
- ^ פצחן, באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, 2017
- ^ מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל בעלי חיים כרך 2, משרד הביטחון, תשנ"ה, 1995
- ^ פצחן, באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, 2017
- ^ פצחן, באתר הצפרות הישראלית, 2017
- ^ פצחן, באתר הצפרות הישראלי, 2017
- ^ לקסיקון החי והצומח, מיכה לבנה, משרד הבטחון, 1995
- ^ פצחן, באתר הצפרות הישראלית, 2017
- ^ מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח, משרד הבטחון, 1995
- ^ פצחן, באתר הצפרות הישראלית, 2017
- ^ פצחן, באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, 2017
