פצחן מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפצחן מצוי
Coccothraustes coccothraustes 4 (Martin Mecnarowski).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: חולייתנים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: פרושיים
תת־משפחה: חוחיות
סוג: פצחן
מין: פצחן מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Coccothraustes coccothraustes
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Rangemap-grosbec.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פצחן על גזע
נקבת הפצחן

פצחן מצוי (Coccothraustes coccothraustes) הוא מין ציפור ממשפחת הפרושיים שקיבל את שמו עקב מנהגו לפצח גרעינים וגלעינים בעזרת מקורו הגדול.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפצחן נפוץ ביבשות צפון אפריקה (בסמוך למקור מים, במיוחד ליד הים התיכון והאוקיינוס), אירופה ואסיה, ומצוי בעיקר ביערות ובחורשות.[2][3][4]

בארץ תת-המינים נמצאים בגליל, בכרמל ובירושלים, לעיתים גם במישור החוף.[5][6]

מראה חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הפצחן 19-18 ס"מ, אורך הכנפיים שלו 33-29 ס"מ ומשקלו נע בין 50 ל-60 גרם. גופה מוצק וצווארה עבה וחזק. המסכה והגרון שחורים, צבע הראש ערמוני, העורף אפור תכלכל ודגם הכנף בולט. הסוככות הלבנות, יוצרות כתם לבן גדול שבולט במיוחד בתעופה. גם קצה הזנב הלבן בולט בתעופה. לאברות האמה של הפצחן מבנה מיוחד - קצה הנוצות משונן והן בעלות צבע מתכתי- ירוק או כחול. לעיתים קרובות יורד לקרקע לאכול. הוא נע לרוב בלהקות קטנות, ובתעופה משמיע קולות אופייניים - "סי-סי-סי".[7][8]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפצחן בעל מקור חרוטי עבה ומוגשם המאפשר לו לפצח גלעינים גם החיך מותאם היטב לפיצול הגלעינים. הפצחן ניזון בעיקר מזרעים קשים של עצים וגלעיני פירות כמו חרציני זית, דובדבן ושזיף מצוי, אותם הוא מפצח בעזרת שרירי הלסת, שביכולתם להפעיל כוח שווה ערך לעומס של כ- 30-48 קילוגרם, מאפשרים לו שרירי הלסת, שביכולתם להפעיל כוח שווה ערך לעומס של כ- 30-48 קילוגרם, מאפשרים לו לפצח חרצנים של דובדבנים, גלעיני זיתים ושזיפים. מקורות נפוצים אחרים של מזון כוללים זרעי אורן, פירות יער, נבטים, זחלים מזדמנים וחיפושיות. הפצחנים נצפו כשהם תופסים חרקים בשעת מעופם.[9][10]

קינון ודגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הקינון של הפצחנים מתחילה בסוף חודש מרץ ונמשכת עד חודש אוגוסט. זהו מחזור קינון אחד. הזוג מקנן לבד בטריטוריה של 200 מטרים רבועים, או לעיתים בקבוצה קטנה. הקן נבנה על ידי שני ההורים מזרדים בצורת ספל שטוח, בגובה 14 מטרים מעל הקרקע. הקן נמצא לרוב במטפסים של יערה או קיסוס[דרושה הבהרה]. בתטולה ישנן 5-3 ביצים, לרוב בגוון כחול או אפרפר-ירוק. הדגירה מתבצעת על ידי הנקבה במשך כ- 13-11 ימים. הצלחת ההישרדות של הגוזלים בשנה הראשונה גדלה כאשר הבקיעה מתרחשת בסוף העונה.[11][12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פצחן מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פצחן מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ פצחן, אתר הצפרות הישראלי, ‏2017
  3. ^ פצחן, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, ‏2017
  4. ^ מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל בעלי חיים כרך 2, משרד הביטחון, תשנ"ה, 1995
  5. ^ פצחן, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, ‏2017
  6. ^ פצחן, אתר הצפרות הישראלית, ‏2017
  7. ^ פצחן, אתר הצפרות הישראלי, ‏2017
  8. ^ לקסיקון החי והצומח, מיכה לבנה, משרד הבטחון, 1995
  9. ^ פצחן, הצפרות הישראלית, ‏2017
  10. ^ מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח, משרד הבטחון, 1995
  11. ^ פצחן, אתר הצפרות הישראלית, ‏2017
  12. ^ פצחן, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, ‏2017