הפרלמנט המצרי
יש לעדכן ערך זה.
| ||
יש לעדכן ערך זה. | |
הסמל הרשמי של הפרלמנט המצרי | |
מדינה | מצרים |
---|---|
סוג | בית מחוקקים חד-ביתי |
בתים | אחד |
היסטוריה | |
תקופת הפעילות | 25 בנובמבר 1866 – הווה (157 שנים) |
הרכב | |
מספר מושבים | 596 |
מפלגת עתיד האומה: (316)
מפלגת העם הרפוליקנית: (50)
מפלגת אל-ופד החדשה: (26)
מפלגת מגיני המולדת: (23)
מפלגת מצרים המודרנית: (11)
מפלגת הרפורמה והפיתוח: (9)
המפלגה המצרית הסוציאל-דמוקרטית: (7)
מפלגת החירות המצרית: (7)
מפלגת הקונגרס: (7)
מפלגת אל-נור: (7)
מפלגת תגמוע: (6)
מפלגת אל-עדל: (2)
מפלגת רצון הדור: (1)
עצמאיים: (124) | |
בחירות | |
שיטת בחירות | בחירת נציגים אישית ובחירת רשימה. |
בחירות קודמות | 2020 |
בחירות הבאות | 2025 |
מנהיגים | |
יושב ראש הפרלמנט | עלי עבדול עאל |
משכן | |
קהיר | |
קואורדינטות | 30°02′25″N 31°14′12″E / 30.040196895447°N 31.236757858462°E |
אתר אינטרנט | |
www | |
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של מצרים |
|
הפרלמנט המצרי (בערבית: البرلمان المصري) הוא מוסד המהווה את הרשות המחוקקת של רפובליקת מצרים הערבית המורכב מאז 2014 מבית נבחרים יחיד.
כיום מורכב הפרלמנט בשיטה הבאה: הפרלמנט מורכב מ-596 מושבים, כאשר 448 מושבים נבחרים באמצעות מערכת המועמדות האינדיבידואלית באופן ישיר, 120 נבחרים באמצעות רשימות המפלגות בשיטת המנצחת-לקחת את הכל, כאשר תחת קטגוריה זו קיימים מכסות לנציגים צעירים, נשים, נוצרים ואנשי מעמד העובדים. בנוסף כ-28 מקומות משוריינים לבחירת הנשיא.
הפרלמנט המצרי הוא בית המחוקקים החמישי בגודלו בעולם והגוף הפרלמנטרי הגדול ביותר בעולם הערבי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד ניסוח החוקה ב-2014 הפרלמנט הורכב משני בתים ולאחר משאל העם במצרים ב-2019 צפוי הפרלמנט לשוב לשיטה זו, אך כרגע מורכב הפרלמנט מבית אחד:
- המועצה המייעצת (مجلس الشورى, מַגְלֵס א-שוּרא) – הבית העליון, ובו היו 264 חברים.
- אספת העם (مجلس الشعب, מגלס א-שַעב) – הבית התחתון, ובו היו 454 חברים.
שני בתי הפרלמנט מתכנסים בעיר הבירה של מצרים, קהיר.
באחריות הפרלמנט המצרי מצויים תחום החקיקה, אישור מדיניות ממשלת מצרים, אישור תקציב המדינה, פיקוח על הרשות המבצעת, וכן זכות ההצבעה על הדחת נשיא מצרים והצבעת אי אמון בממשלת מצרים והעומד בראשה.
המבנה הארגוני של הפרלמנט המצרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרלמנט המצרי שינה את מבנו הארגוני לאורך השנים. משנת 1866 ועד 2015 שונה אופי הרשות המחוקקת של מצרים שמונה פעמים, ובין 33 הפרלמנטים שכיהנו בשנים אלו השתנה מספר החברים ונע בין 75 ל-596. נכון ל-2015, על פי חוקת מצרים מורכב הפרלמנט המצרי מאספת העם של מצרים כשבעברה הייתה הבית תחתון הפרלמנט מקיים דיונים במשך תשעה חודשים בשנה, ובידי נשיא המדינה היכולת לכנסו במהלך תקופות הפגרה. בשנת 1980 הוכנסו תיקונים לחוקת המדינה לשם חיזוק הפרלמנט, אך עוד קיימת ביקורת רבה על יכולתו המוגבלת אל מול סמכויותיו של נשיא המדינה. בשנת 2012 פורק הפרלמנט על ידי הנשיא מוחמד מורסי ולא התכנס עד לבחירות של שנת 2015, מהבחירות של שנת 2015 ועד 2019 התקיים הפרלמנט במתכונת של בית אחד ובו אספת העם בלבד. בשנת 2019 ולקראת בחירות 2020 צפוי מנגנון בית הנבחרים להשתנות בעקבות משאל העם ב-2019.
אספת העם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אספת העם של מצרים נוסדה בשנת 1971 במסגרת אישור החוקה החדשה למדינה הוחלט שבאסיפה יהיו לא פחות מ-350 חברים. החל משנת 2015 ובהתאם לחוקת מצרים (2014) הפרלמנט מורכב מאספת העם בלבד המכילה 596 מושבים, כאשר 448 מושבים נבחרים בבחירה ישירה של מועמדים, 120 מושבים שמורים למפלגה המנצחת עבור ייצוג של נשים, צעירים ונוצרים, 28 מושבים נוספים הם בחירות אישיות של הנשיא. חוקת המדינה קבעה כי מחצית ממושבי האספה יאוישו על ידי "פועלים וחקלאים". כהונתה נמשכת חמש שנים, ופיזורה יכול להיעשות קודם לכן בהוראת הנשיא.
המועצה המייעצת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועצה המייעצת הייתה גוף שנוסד בשנת 1980 במסגרת תיקון לחוקת מצרים. כהונתה נמשכת שש שנים, ומחצית מחבריה היו מתחלפים מדי שלוש שנים. בין 264 חבריה מונו 88 על ידי נשיא המדינה. תפקידה בחקיקה היה מוגבל, אך אישורה היה נדרש לשינויים בחוקת המדינה ולחתימת הסכמים ואמנות הנוגעים לצורת הממשל ולגבולות המדינה. לנשיא המדינה הייתה שמורה היכולת לפנות למועצה לייעוץ בנושאי מדיניות וחקיקה, והמלצותיה היו מוגשות לנשיא ולאספת העם.
הפרלמנט לאחר בחירות 2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הבחירות לנשיאות והבחירות ב-2012 פורק הפרלמנט ולא התכנס מחודש יולי 2012 ועד הבחירות ב-2015. לאחר בחירות 2015 שונה מבנה הפרלמנט לבית מחוקקים חד-ביתי ובוטל הבית העליון והמועצה המייעצת. הבית התחתון שנקרא אספת העם הפך לרשות המחוקקת היחידה אשר עובדת בפרלמנט ונקרא בית הנבחרים.
ב-11 בספטמבר 2020, הודיעה ועדת הבחירות המצרית כי הבחירות הבאות לפרלמנט ייערכו ב-24 וב-25 באוקטובר 2020[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוקת מצרים (2014)
- חוקת מצרים (1923)
- ממשלת מצרים
- הסנאט (מצרים)
- ראוויה עטיה – האישה הראשונה בפרלמנט המצרי
- פוליטיקה של מצרים
- בתי מחוקקים לפי מדינה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הפרלמנט המצרי (בערבית, באנגלית ובצרפתית)
- אתר אספת העם (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 28 בספטמבר 2011)
- מי מפחד מבחירות לפרלמנט במצרים?, מגזין המזרח הקרוב, 12 במרץ 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מצרים: הבחירות לפרלמנט ייערכו ב-25-24 באוקטובר, באתר ערוץ 7, 11 בספטמבר 2020