משרד החוץ (מצרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משרד החוץ
وزارة الخارجية المصرية
Foreign Ministry Building Cairo.jpgMinistry of Foreign Affairs צילום לילי של משרד החוץ
מבנה משרד החוץ המצרי בקהיר
מידע כללי
תחום שיפוט נציגויות מצרים ברחבי העולם
סוכנות בת
  • הסוכנות המצרית לשותפות למען פיתוח
  • המכון ללימודים דיפלומטיים
הקמה 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלה מצריםמצריםממשלת מצרים
שר/ה סאמח שוכרי
17 ביולי 2014
מטה מרכזי רחוב גסטון מספרו קהיר
שמות קודמים המשרד לענייני מכירות וסחר
האתר הרשמי של משרד החוץ של מצרים (באנגלית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמל מצרים
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של מצרים

משרד החוץ של מצרים - מוכר גם כמחלקת המדינה של מצרים הוא הגוף האמון על יחסי החוץ של מצרים, על הנציגויות המצריות ברחבי העולם ועל נציגויות של מדינות זרות במצרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד נוסד בחצי הראשון של המאה ה-19 על ידי מוחמד עלי באשא תחת האימפריה העות'מאנית בשם המשרד לענייני מכירות וסחר, תפקידו של המשרד היה לרקום קשרים כלכלים בינלאומיים. המשרד פעל במתכונת זו גם תחת שלטון האימפריה הבריטית עד 1914, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה פורק המשרד ולמרות מספר ניסיונות לא הצליחה סולטנות מצרים שהייתה כפופה לשלטון הבריטי להקים שירות יחסי חוץ ודיפלומטיה עד לקבלת העצמאות מהממלכה המאוחדת והקמת מצרים העצמאית ב-1922, לאחר הקמת המדינה הוחלט להקים שרות חוץ ודיפלומטיה, המשרד הוקם ב-15 במרץ 1922 ובראשו מונה לעמוד אחמד חישמאת אשר חילק את המשרד ל-4 מחלקות.

  • המחלקה לעניינים פוליטיים ומסחריים - אחראית על יחסים כלכלים ודיפלומטיה
  • המחלקה לעניינים קונסולריים - אחראית על שגרירים ועל קונסוליות
  • המחלקה לעניינים מנהליים - אחראית על תחום הניהול.
  • מחלקת השר - אחראית על ניהול המשרד והעבודה השוטפת מחוץ למצרים.

עד שנת 1936 נוהלה מצרים כמדינה עצמאית אך ללא הכרתה של הממלכה המאוחדת שראתה בה מדינת חסות באותה השנה נחתם ההסכם האנגלו-מצרי שסיים באופן רשמי את הכיבוש הבריטי במצרים ועל נכסיה של מצרים, בעקבות ההסכם מונה לראשונה שגריר זר במצרים, סר מיילס לאמפסון ששימש עד להסכם כנציב הבריטי במצרים, בנוסף צורפה מצרים כחברה בחבר הלאומים, ההצטרפות אפשרה למצרים לכונן יחסים עם מדינות רבות ולפתוח נציגויות במספר מדינות בין השאר בממלכה המאוחדת, גרמניה וצרפת.

מהמהפכה במצרים ב-1952 ועד 1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהפכת הקצינים החופשיים

ההפיכה ב-1952 שינתה את פני המשרד, ב-1955 החליטה הממשלה המצרית לחוקק את חוק 453 שמגדיר מחדש את המבנה, החזון ומטרות משרד החוץ המצרי. ההחלטה שהתקבלה היא שהמשרד יעבוד לפי המטרות הבאות:

  • פיתוח יחסי החוץ של מצרים עם ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים.
  • הגנה על האינטרסים המצריים בחו"ל
  • הנפקת דרכונים דיפלומטיים, הקשורים לחסינות דיפלומטיות וזכויות יתר.

ב-1966 הוחלט על הקמת המכון ללימודים דיפלומטים (ער') אשר נועד להכשיר דיפלומטים מצרים לקראת העובדה מחוץ למדינה.

מ-1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים החליט שר החוץ המצרי בוטרוס בוטרוס ראלי לבצע ארגון מחדש של המשרד ושליחת נציגות לישראל. ב-1981 עם עלייתו לשלטון של חוסני מובארכ החל ארגון מחדש פעם נוספות והתאמת משרד החוץ המצרי לאמנת וינה 1963 ואמנת וינה 1961 עליהם חתמה מצרים בשנות ה-60. בשנות ה-90 בעקבות השינויים הטכנולוגים והכלכלים הוכנסו ארגונים וחברות לא ממשלתיות לתוכניות משרד החוץ המצרי, והמשרד החל לסייע לעסקים פרטים לפתח קשרים במדינות שונות.

עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד החוץ פועל כחלק מהממשלה המצרית אחראי על ניהול יחסי החוץ של מצרים, איסוף והערכה של מידע פוליטי, כלכלי, תרבותי ומדעי העלול להשפיע על יחסי החוץ של מצרים ומפעיל מערך תיאום בין המשרדים השונים בממשל המצרי. בין השאר המשרד עוסק בתחומים הבאים

  • מאמצי פיתוח מקיפים של מצרים על ידי ניסיון למשוך השקעות זרות.
  • רכש סיוע כלכלי ממדיניות זרות
  • השקעה ותחזוק הקשרים בליגה הערבית והגדלת מעמדה של מצרים בארגון
  • שיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית באמצעות ארגונים בין-לאומיים כגון האו"ם והסוכנויות הכפופות אליו.
  • פיתוח וקידום שלום בינלאומי, ביטחון ופיתוח כלכלי.
  • שיתוף פעולה עם מדינות אפריקאיות וקידום תחום החינוך על ידי מתן מלגות לסטודנטים זרים מאסיה ואפריקה באוניברסיטת אל-אזהר
  • קידום היחסים עם מדינות האיחוד האפריקאי

מדיניות החוץ של מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות החוץ של מצרים מתבססת על חמישה עקרונות:

  1. תמיכה בשלום ויציבות בסביבה האזורית והבינלאומית.
  2. שמירה על מדיניות חוץ מאוזנת, הקשורה ביעדים ואינטרסים אסטרטגיים במסגרת עצמאותה של ההחלטה המצרית.
  3. תמיכה בעקרון הכבוד ההדדי בין המדינות, קיום עקרונות המשפט הבינלאומי, כיבוד אמות מידה ומוסכמות, תמיכה בתפקידם של ארגונים בינלאומיים, קידום סולידריות בין מדינות והובלת רפורמה באומות המאוחדות.
  4. תשומת לב לממד הכלכלי של היחסים הבינלאומיים.
  5. בחינת המסגרת הערבית כמרחב פעולה מרכזי למדיניות החוץ של מצרים, תוך שמירה על התמקדות בפעילות חיצונית הקשורה למסגרות החיוניות האחרות המיוצגות על ידי המסגרות האסלאמיות והאפריקניות ועל עמידת מצרים לצידן של מדינות אגן הנילוס.

מטרות מדיניות החוץ המצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות החוץ של מצרים חותרת להבטיח את השגתן של שתי מטרות:

  1. הגנה על הביטחון הלאומי המצרי ועל האינטרסים העליונים של מצרים.
  2. השגת פיתוח מקיף בתחומי החוץ השונים כדי להשיג את המטרה הראשונה.

תפקידו של משרד החוץ בטיפול באזרחים מצריים בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד החוץ מעוניין לספק את כל הסיוע לאזרחים מצרים בחו"ל, שמספרם עולה על שבעה מיליון אזרחים באמצעות מתן שירותים קונסולריים בסיוע של הדיפלומטים והקונסוליות במצרים ובעולם, וכן את רשת השירותים הקונסולריים של משרד החוץ אשר פרושה ברחבי הרפובליקה הערבית של מצרים, כדי לפתור את הבעיות העומדות בפניהן, ולאחר שב-25 בינואר החל לפקח על בחירות המצרים בחו"ל, שהתקיימו במסגרת בחירות לפרלמנט ולנשיאות, שהחלו באפריל 2011, ומשרד החוץ המצרי הוא הגוף המצרי היחיד אשר מפקח על הצבעות האזרחים המצריים השוהים בחו"ל במהלך מערכות הבחירות לנשיאות ולפרלמנט בכל 4 שנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משרד החוץ בוויקישיתוף