פרנוואז הראשון, מלך איבריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנוואז הראשון
ფარნავაზი
Pharnavaz I relief (2).jpg
תבליט של פרנוואז הראשון
לידה 329, 326 או 311 לפנה"ס
מצחתה, כארתלי
פטירה 237, 234 או 219 לפנה"ס
מצחתה
מדינה איבריה הקווקזית
מקום קבורה ארמזי, גאורגיה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג דורדזוקית
שושלת פרנוואז
תואר מאמאסחליסי
אב נסיך גאורגי
אם אישה פרסיה
צאצאים Saurmag I of Iberia עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך ממלכת איבריה ה־1
302 לפנה"ס – 237 לפנה"ס
(כ־65 שנים)
אזו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ממלכת איבריה בתקופת פרנוואז הראשון

פָּרנַווַאז הראשון, מלך איבריה (בגאורגית: ფარნავაზი) היה המלך הראשון (או השני) של איבריה הקווקזית, מייסד מוסד המלוכה בכארתלי ומייסד שושלת פרנוואז. רוב החוקרים מתארכים את תקופת שלטונו של פרנוואז במאה ה-3 לפנה"ס: 302-276 לפנה"ס על פי וחושטי, 299-234 לפנה"ס על פי סיריל טואמנוף ו-284-219 לפנה"ס על פי פאוולה אינגורוקווה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הרשומות הגאורגיות, פרנוואז הוא צאצא של אופלוס, הבן של מסכתוס, שהיה בנו של כרתלוס, שעל פי האגדה היה בנו של תרגמוס מצאצאיו של יפת. לעובדת היותו המלך הראשון של כארתלי אין ביסוס במקורות שאינם גאורגיים. הרשומות המתארות את חייו רוויות דימויים וסמלים אגדתיים ואיזכור העובדות ההיסטוריות דהוי. דמותו של פרנוואז מוצגת ברשומות הגאורגיות כדמות של מלך בעל חזות אגדית כיאה למלך הראשון של גאורגיה של התקופה שקדמה לנצרות.

על פי אחד מהרשומות הגאורגיות משנת 800 לערך, "חיי המלכים", היה צאצא לשושלת מכובדת והיה נצר לכרתלוס, האתנארך האגדי של כארתלי. דודו מצד אביו, סמארה, החזיק בתואר "מַאמַאסַאחלִיסִי" ("אב הבית", მამასახლისი) של השבטים הגאורגיים באזור מצחתה. אימו של פרנוואז הייתה כפי הנראה פרסית מאספהאן, שזוהו על פי הנסיך תאימורז מגאורגיה והפטריארך אנטון הראשון, כביתו של דריווש השלישי. אף על פי שהסיפור על פרנוואז נכתב על ידי רושם רשומות נוצרי, משופע הסיפור בדימויים ובאזכורים לדמויות מיסטיות איראניות. הממצאים הארכאולוגים מאששים את הקשרים הפוליטיים-תרבותיים בין איראן לכארתלי של אותה תקופה. השם פרנאווז הוא המחשה נוספת למוצא הפרסי. הוא מבוסס על השם הפרסי "פארנאה" (מקור מהשפה האווסטית), הזוהר האלוהי, האנשה של הכוח המלכותי ושל התהילה של הדת האיראנית.

שושלת פרנוואזיאני (מפרנאווז) נשתמר גם ברשומות הארמניות המוקדמות כ"פרנאווזיאן" (מופיע ברשומות מהמאה ה-5 של ההיסטוריון הארמני פאוסטוס מביזנטיום, Փավստոս Բուզանդ), ו"פרנוואזיאן", מופיע בחיבור ההיסטוריה של ארמניה של מובסס חורנאצי, מתחילת המאה ה-5 כפי הנראה. בהסתמך על מקורות אלה, מלך בשם פרנוואז היה מייסד של שושלת גאורגית. השם פרנוואז הוזכר גם באסטלת סרפיט מארמזי, אסטלה ביוונית עתיקה וארמית המתארת את זיכרונותיה של נסיכה גאורגית בשם סרפיט (სერაფიტ).

הסיפור על חייו של פרנוואז הוא בין הסיפורים השלמים מבחינה אמנותית ברשומות הגאורגיות, הסיפר על חיי פרנוואז מתחיל ברגע לידתו ומסתיים בקבורתו. בהיות ובגיל 3 הושמדה משפחתו הקטנה, ומורשתו נגזלה בידי אזו, שהומלך אלכסנדר הגדול במהלך המסע שלו לכארתלי. העדויות על פלישתו של אלכסנדר הגדול לממלכת איבריה מופיעות הן ברשומות הגאורגיות והן בכתבי היסטוריונים מערביים. פליניוס הזקן וגאיוס יוליוס סולינוס (גאוגרף רומי), שמציינים בזיכרונותיהם הפרעה למסע המקדונים באיבריה, שקשורה כפי הנראה למשלחת, המופיעה בדברי סטראבון, שנשלחה לגבולות איבריה על ידי אלכסנדר הגדול, בשנת 332 לפנה"ס, למצוא שם מכרות זהב.

פרנוואז גדל ללא אב. הוא חלם חלום נבואי ובעקבותיו משתכנע לעשות מעשים אציליים, ויצא לצייד. במהלך מרדף אחר צבי הוא מצא אוצר רב שהיה מאוחסן במערות נסתרות. הוא הוציא את האוצר וניצל אותו לבניית צבא נאמן להבסת השליט הרודני, אזו. הוא נעזר בכוג'י מקולכיס[1], שנישא, בסופו של דבר, לאחותו של פרנוואז. אל המורדים הצטרפו גם 1,000 חיילים המחנה של אזו; הם זוהו באופן אנכרוניסטי כרומאים ונטען כי הוענקו להם תוארי אזנאורי בידי פרנוואז המנצח, אולם אטימולוגיה זו של התואר שניתן להם אינה נכונה.

תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב שהתרחש מאוחר יותר, הובס אזו ונהרג, ופרנוואז הפך להיות המלך של כארתלי בגיל 27. על פי הרשומות נטען כי הכיר בריבונות הסלאוקית, יורשיו ההלניסטיים של אלכסנדר הגדול במזרח התיכון. הם נקראים ברשומות הגאורגיים בשם כללי אנטיוכוס.

על פי האמור ברשומות שלח פרנוואז את שליחיו למלך אנטיוכוס מאשור עם מתנות רבות. הוא הבטיח לשרת אותו וביקש את עזרתו כנגד היוונים. אנטיכוס קיבל את מתנותיו, כינה אותו בני ונתן לו את הכתר. בהמשך מציינים הרשומות הגאורגיות כי פרנוואז עיצב את המנהלה שלו על פי הדגם של הממלכה הפרסית.

פרנוואז הקים ארגון צבאי-מנהלי שהיה מבוסס על מושלים אזוריים או אריסתווים. סממני הסמכות שאותם קיבלו האריסתווים מהמלך כללו שרביט, טבעת חותם מיוחדת, חגורה וחימוש. בממלכת איבריה היו בסך הכל שבעה אריסתווים: קולכיס, קאחתי, חונאני (כיום בצפון אזרבייג'ן), סאמשווילדה בכארתלי תחתית, צונדה (כולל את ג'וואחתי, קולה (Göle שבנפת ארדהאן) וארטאאני), אודזרחה וקלאג'רתי. בנוסף היה הספאספט[2] המפקד העליון של הצבא והיה תחת שליטה ישירה של המלך שבסיסה היה בכארתלי הפנימית.

המבנה ההיררכי שבנה פרנוואז כלל: מלך, מפקד עליון של הצבא המלכותי (ספאספט[2]), אריסתווים, מפקדי חילות מצב (אטאסיסתאוויס ציחיסתאוויס) של המעוזים המלכותיים, מפקדים זוטרים (אסיסתאוויס) שכלל את צעירי המשפחות האריסטוקרטיות, שכירי חרב מקצועיים מהממלכות השכנות וחיילים שהיו פרושים בכל רחבי הממלכה.

מאופן חלוקת הממלכה האיברית לסאאריסתוו (דוכסויות) שימשה בראש ובראשונה מטרה צבאית, כלומה, ארגון האזור לצורכי הגנה. צורת ארגון כזו לא איימה על הארצות השכנות. אוכלוסיית הממלכה, כולל שבויים זרים ואוכלוסיית האזורים ששלמו מיסים, מנתה כ- 600,000 איש, שיכלה להחזיק כיאה צבא גדול של לא פחות מ-100,000 איש. לפי סטראבון מנה הצבא האיברי כ-70-80,000 חיילים כך שלפי זה נראה שבכל סאאריארסתוו היו כ-10,000 חיילים.

המקורות הגאורגיים והמערביים סבורים כי סביר כי הקשרים בין כארתלי לממלכה הסלאוקית היו חזקים (טואמנוף אף רומז כי ייתכן שמלכי כארתלי צידדו בסלואקים בריסון השושלת הארמנית המתעוררת, שושלת אורונטיד)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כּוּגִ'י מקולכיס היה מלך ואריסתווי של קולכיס בשנים 325-280 לפנה"ס
  2. ^ 2.0 2.1 ספאספט (სპასპეტი) תפקיד פאודלי שניתן באיבריה הקווקזית, מעין ראש המטה הכללי