לדלג לתוכן

פרנסיסקו חנטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסיסקו חנטו
Francisco Gento López
פרנסיסקו חנטו במדי ריאל מדריד, 1966
לידה 21 באוקטובר 1933
קנטבריה, ספרד
פטירה 18 בינואר 2022 (בגיל 88)
מדריד, ספרד
שם מלא פרנסיסקו חנטו לופס
שם לידה Francisco Gento López עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.68 מטרים
תקופת פעילות מ-22 בפברואר 1953 עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קשר שמאלי
פרסים והוקרה הצלב הגדול של המסדר המלכותי להצטיינות בספורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
ראיו קנטבריה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1952–1953
1953–1971
סה"כ
ראסינג סנטנדר
ריאל מדריד
10 (2)
428 (126)
438 (130)
נבחרת לאומית כשחקן
1955–1969 ספרד 43 (5)
קבוצות כמאמן

1974
1977–1980
1980–1981
ריאל מדריד קסטיליה
קסטליון
פלנסיה
גראנדה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסיסקו "פאקו" חנטו לופסספרדית: Francisco "Paco" Gento López; 21 באוקטובר 193318 בינואר 2022) היה כדורגלן ומאמן ספרדי ששיחק בעמדת הקיצוני השמאלי. חנטו בילה את כל הקריירה, למעט עונת הבכורה שלו, במדי ריאל מדריד.

חנטו הוא שיאן הזכיות בגביע אירופה לאלופות עם שש זכיות, יחד עם טוני קרוס, לוקה מודריץ', דני קרבחאל ונאצ'ו, ושיאן הזכיות באליפות ספרד עם 12 תארים. הוא רשם 43 הופעות במדי נבחרת ספרד, וזכה עימה בטורניר יורו 1964. כמו כן, ייצג חנטו את ספרד בשני טורנירי מונדיאל.

חנטו נולד וגדל בחבל קנטבריה, שם הצטרף לקבוצה חובבנית בשם נואבה מונטנייה בשנת 1948, כשהיה בן 15. בקבוצה שילבו בין תחומי הכדורגל והאתלטיקה, ושם רכש חנטו את הבסיס למהירות והאתלטיות שאפיינה אותו לאורך כל הקריירה. בהמשך הצטרף לקבוצת ראיו קנטבריה, קבוצת הבת של המועדון ראסינג סנטנדר, ששיחקה בליגה השלישית. בעונת 1952/1953 רשם את עונת הבכורה שלו בליגת העל הספרדית, במדי ראסינג סנטנדר. את הופעת הבכורה שלו בקבוצה רשם חנטו ב-22 בפברואר 1953, במסגרת מחזור ה-21 בו אירחה סנטנדר את ברצלונה, במשחק שהסתיים בשוויון 3-3. פחות מחודש אחר כך, ב-15 במרץ, כבש את שערו הראשון בליגה, בשוויון 1-1 הביתי של קבוצתו מול ריאל סוסיאדד.

בסיום עונת הבכורה שלו היה חנטו מועמד להצטרף לברצלונה, אך לבסוף הוחתם בריאל מדריד על ידי נשיא המועדון דאז, סנטיאגו ברנבאו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו כבר במחזור הראשון, ב-13 בספטמבר 1953, בניצחון הביתי של ריאל 0–2 על אוססונה. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה, זכה חנטו עם ריאל באליפות, תוך שהוא רושם 17 הופעות בליגה. למרות זאת, לא הותיר רושם טוב והיה קרוב לעזיבת הקבוצה כבר לאחר עונה אחת. עונה אחר כך הצטרף לקבוצה החלוץ הקטור ריאל, ששימש כחונכו של חנטו בקבוצה וסייע לו לרכוש יכולות נוספות ומשמעת טקטית. במחזור החמישי בליגה כבש חנטו את שער הבכורה שלו במדי ריאל, ב-10 באוקטובר 1954 בניצחון הביתי 1–4 על מאלגה. בעונה זו רשם את אחת מהופעותיו הטובות במדי הקבוצה, במשחק הקלאסיקו מול ברצלונה בקאמפ נואו, כשכבש צמד עבור קבוצתו במשחק שהסתיים בשוויון 2-2. בסיום העונה זכתה ריאל באליפות נוספת, השנייה של חנטו בתוך שתי עונות.

בעונת 1955/1956 נוסד מפעל גביע אירופה לאלופות. ריאל מדריד זכתה בחמש העונות הראשונות של המפעל, ובכל חמישה משחקי הגמר פתח חנטו בהרכב הקבוצה. בשניים ממשחקי הגמר היה לחנטו חלק מכריע. בגמר 1957 ניצחה ריאל 0–2 את פיורנטינה. חנטו היה מעורב בשני השערים. הוא הוכשל ברחבה בדקה ה-69, ואלפרדו די סטפנו כבש את הפנדל. שש דקות אחר כך כבש חנטו את שערה השני של ריאל בדרך לזכייה. שנה אחר כך, בגמר 1958, ניצחה ריאל את מילאן בתוצאה 2–3 לאחר הארכה. את שער הניצחון לזכות ריאל כבש חנטו, בדקה ה-107. במקביל לחמש הזכיות הרצופות, הוסיפה ריאל בשנים אלו גם שתי אליפויות בספרד, וזכייה במהדורה הראשונה בהיסטוריה של הגביע הבין-יבשתי ב-1960, לאחר ניצחון במפגש כפול מול פניארול מאורוגוואי. במשחק השני, שהכריע את ההתמודדות לאחר 0-0 במשחק הראשון, כבש חנטו את שערה החמישי של קבוצתו בניצחון 1–5.

בעונת 1961/1962 זכתה ריאל בדאבל הספרדי, ואף הגיעה לגמר גביע אירופה לאלופות פעם נוספת. חנטו פתח גם במשחק הגמר הזה, אך הפעם ריאל נוצחה על ידי בנפיקה ליסבון בתוצאה 3–5. החל מהעונה הבאה ועד לפרישתו שימש חנטו כקפטן ריאל מדריד. בשלוש שנותיו הראשונות כקפטן הוביל חנטו את ריאל לשלוש אליפויות נוספות, שהשלימו ארבע זכיות ברצף. ב-9 בנובמבר 1963 כבש חנטו את השער ה-2,000 של ריאל מדריד בליגה הספרדית. כמו כן בשנים אלו הוביל חנטו את הקבוצה להעפלה נוספת לגמר גביע אירופה, בשנת 1964. ריאל הפסידה במשחק הגמר 3-1 לאינטר מילאנו, וחנטו רשם את הופעתו השביעית בגמר המפעל. ב-1966 זכתה ריאל בפעם השישית בתולדותיה בגביע אירופה, לאחר ניצחון 1–2 במשחק הגמר על פרטיזן בלגרד. לחנטו הייתה זו הופעה שמינית בגמר המפעל, שיא משותף לו ולפאולו מלדיני, וזכייה שישית בתואר, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה. עונה אחר כך השיבה לעצמה ריאל את תואר האליפות ושמרה עליו פעמיים נוספות ברצף, שהעלו את מאזן האליפויות של חנטו ל-12, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.

ריאל זכתה בגביע המלך הספרדי ב-1970, ובזכות כך השתתפה במפעל גביע אירופה למחזיקות גביע. היא העפילה למפגש הגמר הכפול ב-1971 מול צ'לסי, אך רשמה הפסד בסיכום שני המשחקים בתוצאה 2–3. בסיום העונה פרש חנטו מכדורגל בגיל 38, עם 596 הופעות בכל המסגרות במדי ריאל מדריד, בהן כבש 176 שערים. הוא ממוקם שישי בטבלת מלכי ההופעות של המועדון, ושביעי בטבלת מלכי השערים שלו.

נבחרת ספרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנטו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ספרד ב-18 במאי 1955 באצטדיון סנטיאגו ברנבאו במדריד, במסגרת משחק ידידות נגד אנגליה. את שער הבכורה שלו במדי הנבחרת כבש ארבע שנים אחר כך, ב-14 באוקטובר 1959, במסגרת מוקדמות יורו 1960, בניצחון הביתי 0–3 על פולין. חנטו זומן על ידי המאמן הלניו הררה לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 1962 בצ'ילה. חנטו שיחק בשלושת משחקי הנבחרת, שסיימה את הטורניר כבר בשלב הבתים, בו סיימה אחרונה בבית ג'.

באוקטובר 1963 נבחר חנטו לייצג את נבחרת העולם במשחק מול אנגליה, לציון מאה שנים להתאחדות הכדורגל האנגלית. הוא שיתף פעולה עם מיטב כוכבי העולם באותה העת, ביניהם פלה, פרנץ פושקש, אלפרדו די סטפנו, לב יאשין, אאוזביו וכוכבים נוספים.

ביורו 1964 אותו אירחה, זכתה ספרד בתואר אלופת אירופה. חנטו היה בסגל הנבחרת לטורניר אך לא שותף בחצי הגמר ובמשחק הגמר. כעבור שנתיים, במונדיאל 1966 באנגליה, שיחק חנטו בהרכב הנבחרת בשני משחקיה הראשונים בשלב הבתים. הוא החמיץ את המשחק השלישי, שלאחריו הודחה ספרד מהטורניר לאחר שסיימה שלישית בבית ב'.

משחקו האחרון של חנטו במדי הנבחרת היה ב-15 באוקטובר 1969 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1970, בניצחון 0–6 של נבחרתו על פינלנד. בסך הכל ב-14 שנות קריירה בינלאומית רשם חנטו 43 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש חמישה שערים.

לאחר הפרישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש מכדורגל, עבר חנטו לתחום האימון. קריירת האימון של חנטו נמשכה כעשר שנים, בהן הוביל חנטו קבוצות מליגות המשנה בספרד, בהן ריאל מדריד קסטיליה, קסטליון, פלנסיה וגרנדה, עימה ירד לליגה השלישית בעונתו האחרונה כמאמן. בשנת 2001 חזר חנטו לריאל מדריד, ושימש כשגריר המועדון באירופה.

נפטר ב-18 בינואר 2022.[1]

ריאל מדריד

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה סה"כ
הופעותשערים הופעותשערים הופעותשערים הופעותשערים
1952/1953ראסינג סנטנדרספרדספרדליגת העל הספרדית1024000142
1953/1954ריאל מדרידספרדספרדליגת העל הספרדית1704000210
1954/19552463000276
1955/195629763714211
1956/19572772081378
1957/195828751633912
1958/195921752813410
1959/1960271452623818
1960/196128983213813
1961/1962256941024412
1962/19632574121319
1963/1964241220933515
1964/19652343065329
1965/1966281032934015
1966/1967201150402911
1967/196824800753113
1968/19692682120309
1969/19702535132336
1970/1971702060150
סך הכל קריירה 43812877209530610178

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ספרד
שנההופעותשערים
195510
195610
195770
195820
195951
196040
196161
196260
196331
196400
196500
196631
196721
196820
196910
סה"כ435

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסיסקו חנטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]