פאולו מלדיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פאולו מלדיני
Maldini2008.JPG
מלדיני ב-2008
מידע אישי
לידה 26 ביוני 1968 (בן 50)
מילאנו שבאיטליה
שם מלא פאולו צ'זארה מלדיני
גובה 1.86 מטר
עמדה בלם, מגן שמאלי
מועדוני נוער
19781985 מילאן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19842009 מילאן 647 (29)
נבחרת לאומית כשחקן
19882002 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 126 (7)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד


פאולו מלדיני (איטלקית: Paolo Maldini; נולד ב-26 ביוני 1968, מילאנו, איטליה), הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדות ההגנה בקבוצת מילאן, שימש כקפטן הקבוצה, וכיום הוא משמש כמנהל הטכני שלה. מלדיני נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בכל הזמנים. במהלך הקריירה שלו מלדיני הגיעה להישג נדיר כשערך למעלה מ1,000 משחקים רשמיים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1985-1987: הבכורה במילאן ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני החל את קריירת המשחק שלו כבר במעדוני הנוער של מילאן, לאורך כל הקריירה המקצועית שלו הוא שיחק במילאן. ב- 20 בינואר 1985 ערך מלדיני את משחק הליגה הראשון שלו בקבוצה כאשר היה בן 16 בלבד. בעונה שלאחר מכן מלדיני אשר היה בן 17 בלבד הפך להיות שחקן הרכב במילאן כאשר הוא תפקד תחילה בתור מגן ימני עם הספרה 3 על הגב, למלדיני הוענק המספר 3 משום שאביו נהג לשחק איתה גם כן. מאוחר יותר החל מלדיני לשחק בתור מגן שמאלי בעקבות יכולתו הטובה ברגל שמאל, את ההופעה הראשונה של מלדיני בגביע האיטלקי הוא ערך ב- 21 באוגוסט 1985, ואת ההופעה האירופית הראשונה שלו בקבוצה הוא ערך ב- 18 בספטמבר אותה שנה. מלדיני כבש את שער הליגה הראשון מתוך ה- 29 שכבש, ב- 4 בינואר 1986 נגד קומו.

1987-1991: ההצלחה הבינלאומית הראשונה ו"בני האלמוות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

האליפות הראשונה אותה לקח מלדיני עם מילאן, הייתה בעונת 1987/1988 תחת המאמן אריגו סאקי, אותה אליפות הייתה לתואר הראשון שמלדיני זכה בו. אותו סגל שהיה תחת אריגו סאקי כונה "בני האלמוות" בעקבות רמת השחקנים ששיחקו בה, שחקנים כמו רוברטו דונאדוני, קרלו אנצ'לוטי, מרקו ואן באסטן, רוד חוליט, פרנק רייקארד וכמובן פאולו מלדיני היו לטובים ביותר באותה התקופה.

תחת אריגו סאקי, מלדיני היה משחק לצד אלסנדרו קוסטקורטה, מאורו טאסוטי ופרנקו בארזי, אותה חוליית הגנה נחשבת גם היום לאחת מחוליות ההגנה הטובות בהיסטוריה כשבעונת 1987/1988 מילאן ספגה סך הכל 14 שערים. לאחר פרישתו של פרנקו בארזי מלדיני החל לשתף פעולה עם אלסנדרו נסטה. באותה השנה בנוסף לאליפות איטליה מלדיני היה שותף לזכיית מילאן בסופר קאפ האיטלקי.

בעונות 1988/1989-1989/1990 מלדיני היה שותף לצמד הזכיות הרצופות של מילאן בליגת האלופות, בסופר קאפ האירופי ובגביע העולם למועדונים.

ב- 19 לפבואר 1989 מלדיני ערך את הופעותו ה100 בליגה האיטלקית. באותה שנה הוא זכה בפרס בארבו אשר ניתן לשחקן הטוב ביותר בעולם עד גיל 23.

בעונת 1990/1991 שהייתה עונתו האחרונה של סאקי, מילאן הצליחה להגיעה רק לרבע גמר ליגת האלופות ולמקום השני בליגה האיטלקית, כשפעם נוספת הוא היה שותף להגנה הטובה בליגה כשמילאן ספגה רק 19 שערים.

1991-1996: ההצלחה נמשכת עם "הבלתי מנוצחים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני ומילאן המשיכו לשלוט באיטליה ובאירופה בכלל, בעונת 1991/1992 מלדיני היה שותף לזכייה ללא הפסד של מילאן בליגה האיטלקית. בסך הכל מילאן הצליחה להיות בלתי מנוצחת באיטליה במשך זמן שיא של 58 משחקים רצופים, מה שהעניק להם את השם "הבלתי מנוצחים".

בעונת 1992/1993 מילאן זכתה שוב באליפות איטליה, באותה השנה מלדיני עזר למילאן להגיע לגמר ליגת האלופות אותו הוא הפסיד 1-0 לאולימפיק מרסיי, באותה עונה מלדיני כבש את שערו הראשון במסגרת אירופית בניצחון קבוצתו 1-0 נגד סלובן ברטיסלאבה. בנוסף לכך באותה שנה ערך מלדיני את הופעתו ה-200 בליגה האיטלקית.

בעונת 1993/1994 מילאן זכתה פעם נוספת באליפות איטליה בפעם השלישית ברציפות, כשהיא מסיימת עם ההגנה הטובה ביותר כשמלדיני וחבריו סופגים אך ורק 15 שערים. מלדיני אף עזר למילאן להגיע בפעם השנייה ברציפות לגמר ליגת האלופות. בגמר ליגת האלופות 93/94 מלדיני וחבריו להגנה הצליחו להדוף את "קבוצת החלומות" של ברצלונה בהנהגת יוהאן קרויף כמאמן וחריסטו סטויצ'קוב ורומאריו בהתקפה. מילאן הצליחה לנצח ולזכות בגביע השלישי שלה, כשמלדיני הצליח יחד עם חבריו, לשמור על שער נקי בניצחון 4-0 על ברצלונה.

אחרי הזכייה השלישית בליגת האלופות וההגעה לגמר מונדיאל 1994 עם נבחרת איטליה, מלדיני זכה לתשבוחות ותארים אישים רבים כמו, כדורגלן העונה של עיתון World Soccer, הגעה למקום השלישי בפרס כדור הזהב ומקום חמישי בפרס שחקן השנה של פיפא.

בעונת 1994/1995 מילאן זכתה בסופר קאפ האיטלקי, אך נחלה אכזבה לאחר שלוש זכיות רצופות באליפות הליגה האיטלקית. למרות הכישלון בליגה האיטלקית, מלדיני הצליח להביא את מילאן לגמר ליגת אלופות שלישי ברציפות בו הפסידה לאייאקס 1-0. באותה עונה מלדיני הגיע שני רק לג'ורג' וואה בפרס שחקן השנה של פיפא. מלדיני הגיעה להופעה ה-300 בליגה האיטלקית ב- 17 בפבואר 1995.

בעונת 1995/1996 זכתה מלדיני באליפות ה-5 שלו.

1996-2001: מינוי לקפטן, כישלונות ואליפות 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עזיבתם ופרישתם של מספר שחקני מפתח, מילאן החלה לצבור תוצאות לא נעימות בשנים שהגיעו, מילאן הפסידה בסופר קאפ האיטלקי של 1996 לפיורנטינה, כשבאותה עונה מילאן הודחה כבר בשלב הבתים של ליגת האלופות. מילאן כשלה להעפיל לכל מסגרת אירופית במשך שנתיים רצופות.

בסוף עונת 1996/1997 בעקבות פרישתם של מאורו טאסוטי ופרנקו בארזי, מונה מלדיני לקפטן הקבוצה. למרות הכשלונות הרבים של מילאן באותם שנים הנהגתו של מלדיני הובילה את מילאן להגיע לגמר הגביע האיטלקי לשנת 1998 בו הפסידה.

בעונת 1998/1999 הצליחה מילאן לשוב ולזכות באליפות הליגה האיטלקית וזאת הודות להנהגה של מלדיני שתיפקד כקפטן. מלדיני ערך את הופעת ה-400 שלו בליגה האיטלקית ב-25 באפריל 1999. מילאן לא הצילחה לזכות בסופר קאפ האיטלקי של שנת 1999 כשהפסידה לפארמה.

בעונת 1999/2000 המשיכה מילאן בכישלונותיה כשהגיעה רק למקום השלישי בליגה האיטלקית וסיימה במקום האחרון בביתה בליגת האלופות.

בעונת 2000/2001 מילאן הודחה כבר בסיבוב המוקדמות השני להעפלה לליגת האלופות ואף נחלה כישלון מהותי בזירת הליגה המקומית כשהיא מסיימת במקום השישי בליגה האיטלקית ונכשלת פעם נוספת להעפיל לליגת האלופות.

2001-2007: עידן חדש של הצלחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני במדי מילאן כקפטן
מלדיני מניף את גביע ליגת האלופות 2003

מילאן שבה להיות כוח דומיננטי בזירה האיטלקית והאירופית תחת קרלו אנג'לוטי. בעונת 2001/2002 הגיעה מילאן למקום הרביעי בליגה האיטלקית מיקום שמעלה אותה לליגת האלופות, בנוסף הגיעה מילאן לחצי גמר הליגה האירופית מה שהיווה לסיום הטוב ביותר שלה במסגרת הזאת. מלדיני זכה בפרס הקריירה הלאומית שמוענק לשחקן מעל גיל שלושים אשר משחק בליגה האיטלקית.

בעונת 2002/2003 מלדיני יצר יחד עם קאפו, אלסנדרו נסטה ואלסנדרו קוסטקורטה רביעיית הגנה שעוד תיחשב לטובה בעולם, את אותה עונה סיים מלדיני עם זכייה בליגה האיטלקית ובפעם הראשונה בקריירה גם בגביע האיטלקי. מלדיני ערך את הופעתו ה-500 שלו בליגה האיטלקית ב- 15 במרץ 2003. מילדיני הצליח לזכות בליגת האלופות פעם נוספת בעונת 2002/2003 כשבפעם הראשונה הגמר היה כל איטלקי בו מילאן התמודדה מול יובנטוס אותה ניצחה 3-2 בסיכום שני המשחקים. מלדיני זכה לראשונה בליגת האלופות בתור קפטן כמו אביו אשר זכה גם הוא 40 שנים קודם לכן בליגת האלופות כקפטן גם כן על אדמת אנגליה. זאת הפעם הראשונה שאבא ובן זוכים בליגת האלופות כששניהם קפטנים ושניהם זכו על אדמת אנגליה. מלדיני זכה בתואר שחקן המשחק, ובפעם הראשונה בקריירה שלו הוא זכה למקום בקבוצת השנה של אופ"א, והגיע בפעם השנייה בקריירה שלו למקום השלישי בפרס כדור הזהב.

בעונת 2003/2004 מילאן הפסידה בפנדלים ליובנטוס בסופר קאפ האיטלקי ואף באליפות העולם לקבוצות נגד בוקה ג'וניורס פעם נוספת בפנדלים אך היא הצליחה לנצח את פורטו ולזכות בסופר קאפ האירופי. מילאן שבה ולקחה את אליפות איטליה כשמלדיני הוא הקפטן, אולם מילאן הודחה מהגביע האיטלקי בחצי הגמר. באותה עונה הגיעה מילאן רק לרבע גמר ליגת האלופות שם הודחה על ידי דפורטיבו לה קורוניה. באפריל 2004 נמנה מלדיני ברשימת השחקנים הטובים ביותר של 50 השנים האחרונות של פיפא, בנוסף לכך הוא נמנה ברשימת פיפ"א 100 רשימה של 125 הכדורגלנים הטובים ביותר והיא נוצרה על ידי פלה. בסיום העונה מלדיני נבחר לשחקן ההגנה של הסרייה א'.

מלדיני החל את עונת 2004/2005 בהנפת הסופר קאפ האיטלקי לאחר שמילאן ניצחה את לאציו. מילאן סיימה שנייה ליובנטוס באותה עונה והגיעה אף לגמר ליגת אלופות נוסף והיסטורי בו הפסידה לליברפול בפנדלים לאחר שהובילה 3-0, באותו גמר מלדיני קבע שיא כאשר כבש כבר בדקה הראשונה של המשחק שזהו שיא לשער המהיר ביותר בגמר ליגת האלופות, בנוסף לכך מלדיני הפך לשחקן המבוגר ביותר שכובש בגמר ליגת האלופות. בסוף אותה עונה מלדיני נבחר בפעם השנייה בקבוצת השנה של אופ"א והוא אף נבחר בקבוצת השנה של פיפ"א.

בעונת 2005/2006 מילאן סיימה פעם נוספת שנייה ליובנטוס בליגה האיטלקית, בליגת האלופות הגיעה מילאן לחצי הגמר בו הודחה על ידי הזוכה ברצלונה. באותה עונה כבש מלדיני בפעם הראשונה והיחידה שלו צמד שערים במשחק נגד רג'ינה קלצ'ו. ב-25 בספטמבר 2005 שבר מלדיני את שיאו של דינו זוף והפך לשחקן עם מספר ההופעות הרב ביותר בליגה האיטלקית עם 571 הופעות. כששבוע לפני הוא ערך את הופעתו ה-800 בכל המסגרות עבור מילאן.

מלדיני חוגג את הזכייה בליגת האלופות 2007

בעונת 2006/2007 מלדיני עזר למילאן להגיע למקום הרביעי בליגה האיטלקית כשהוא מוביל אותם למיקום ליגת אלופות. מלדיני שיחק את משחקו ה-600 בליגה האיטלקית ב-13 במאי 2007. באותה עונה מלדיני הוביל את מילאן כקפטן לגמר ליגת אלופות שלישי בתוך שש שנים בוא מילאן גברה על ליברפול 2-1, כך מילאן הישגה נקמה בליברפול שניצחה אותה בגמר ב2005. בגיל 37 מלדיני הפך לקפטן המבוגר ביותר שמניף את גביע ליגת האלופות, מלדיני השתתף ב8 גמרים של ליגת אלופות דבר שנשבר רק על ידי פרנסיסקו חנטו מריאל מדריד. מלדיני זכה חמש פעמים בליגת האלופות מתוכן פעמיים כקפטן. מלדיני זכה בסוף אותה עונה בתואר שחקן ההגנה של אירופה.

ב2007 זכתה מילאן בסופר קאפ האירופי כשניצחה את סיביליה, מלדיני הפך לקפטן האירופי הראשון שמניף את תואר אליפות העולם למועדונים לאחר שמילאן גברה על בוקה ג'וניורס.

בסוף אותה עונה הודיע מלדיני כי יפרוש ממשחק אך דחה את ההחלטה לסיום עונת 2008/2009.

2008-2009: העונה האחרונה והפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני ב-2009

ב-16 בפבואר 2008 ערך מלדיני את הופעתו ה1,000 במסגרת רשמית כשרק פיטר שילטון השוער האנגלי, שיחק יותר משחקים ממנו. מלדיני שיחק את משחקו האחרון בליגת האלופות ב-4 במרץ 2008 בהפסד של מילאן לארסנל אשר הדיחה אותה כבר בשלב שמינית הגמר. ב2008 זכה מלדיני בפרס תואר המצוינות של פיפ"א שזהו התואר הגבוה ביותר שפיפ"א מחלקת, כשבנוסף לכך הוא זכה בפרס ג'אצ'ינטו פאקטי פרס אשר מוענק לשחקן אשר הראה יכולת טובה לאורך הקריירה ושמר על חוקיי המשחק ההגון, ב-28 באוגוסט 2009 העניקה אופ"א למלדיני פרס על הקריירה שלו.

ב-18 באפריל 2009 הודיע מלדיני כי יפרוש ממשחק פעיל בסוף העונה. ב-17 במאי 2009 ערך מלדיני את הופעתו ה900 במדי מילאן בכל המסגרות. משחקו האחרון בסן סירו היה ב-24 במאי 2009 בהפסד של מילאן לרומא, באותו משחק מלדיני זכה לתשואות רבות וכבוד רב מהקהל. הופעתו האחרונה במילאן ובליגה האיטלקית הייתה ב-31 במאי 2009 בניצחון של מילאן 2-0 על פיורנטינה.

בעקבות פרישתו מילאן הקפיאה את ספרתו 3 אך אמרה כי אם יום אחד בנו ישחק בשורותיה הוא יזכה ללבוש את המספר שלו כפי שמלדיני לבש את מספר 3 אשר היה מזוהה עם אביו.

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה ומונדיאל 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 מלדיני זומן לנבחרת איטליה עד גיל 21 על ידי מי שהיה אז מאמן אביו סזאר מלדיני, והוא ערך את הופעתו הראשונה בנבחרת עד גיל 21 ב-12 בנובמבר 1986. מלדיני ערך 12 הופעות וכבש 2 שערים בשנתיים בהם שיחק בנבחרת הצעירה, כשהשער הראשון אותו כבש היה ב- 11 בפבואר 1987 בניצחון 2-1 על נבחרת פורטוגל. מלדיני הגיע עם נבחרת איטליה עד גיל 21 למקום השני ביורו הצעירות לשנת 1986 שם הפסידה איטליה לספרד, שנתיים לאחר מכן הוא שיחק שוב ביורו הצעירות לשנת 1988 שם איטליה הודחה כבר בסיבוב הראשון.

מלדיני ערך את הופעתו הראשונה בנבחרת הבוגרת בגיל 19 ב-31 במרץ 1988. מלדיני זומן למשחקים האולימפיים לשנת 1987 למרות שלא לקח חלק בהם. מלדיני שיחק בכל המשחקים בה שיחקה נבחרת איטליה ביורו 1988 בה הגיעה עד לחצי הגמר שם הודחה על ידי נבחרת רוסיה.

החולצה של מלדיני ממונדיאל 1990

הופעתו הראשונה במונדיאל הייתה במונדיאל 1990 אשר נערך באיטליה, מלדיני לקח חלק בכל שבעת המשחקים אותם שיחקו נבחרתו. מלדיני עזר לחבר לצבור 5 ניצחונות רצופים ובנוסף לכך הוא הצליח לשמור על שער נקי באותם 5 משחקים מה שמהווה שיא מונדיאל. מלדיני וחבריו לחוליית ההגנה ספגו לבסוף שער בחצי גמר המונדיאל נגד ארגנטינה וזאת לאחר זמן שיא של 518 דקות ללא ספיגה במונדיאל. בסוף אותו משחק הפסידה איטליה לארגנטינה בפנדלים, עם זאת היא הצליחה לנצח את נבחרת אנגליה בקרב על המקום השלישי. נבחרת איטליה סיימה את הטורניר כקבוצה ההגנה הטובה ביותר כאשר ספגה אך ורק שני שערים לאורך כל הטורניר, מלדיני שובץ בקבוצת הטורניר.

גמר מונדיאל 1994 ומינוי לקפטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שערו הראשון של מלדיני בנבחרת איטליה הגיעה במשחק ה44 שלו בנבחרת, ב-20 בינואר 1993. מלדיני וחבריו לנבחרת איטליה כשלו להעפיל ליורו 1992.

במשחקי המוקדמות למונדיאל 1994 מונה מלדיני לקפטן זמני של נבחרת איטליה, בזמן אותו מונדיאל 1994 מלדיני שיחק בכל שבעת המשחקים של נבחרתו, הוא הצליח לעזור להגנת איטליה לשמור על שער נקי בארבע משחקים והוביל את הנבחרת לגמר כשבמהלך הטורניר מלדיני שיחק גם כבלם וגם כשחקן אגף, למרות פציעות רבות של כמה שחקני מפתח מההגנה האיטלקית במהלך הטורניר, מלדיני עזר לנבחרתו לשמור על רשת נקייה במשחק הגמר נגד נבחרת ברזיל אך בסופו של דבר איטליה הפסידה לברזיל בפנדלים. מלדיני שובץ בקבוצת הטורניר פעם נוספת וזאת 32 שנה אחרי שגם אביו זכה לאותו תואר במונדיאל 1962.

לאחר פרישתו של פרנקו בארזי בשנת 1994, מונה מלדיני לקפטן הנבחרת באופן סופי. ביורו 1996 נבחרת איטליה נחלה אכזבה כשהודחה כבר בשלב הבתים עם ארבע נקודות, הבית של נבחרת איטליה ביורו 1996 היה "בית המוות" כששני פייבוריטיות שיחקו יחד איתה, נבחרת גרמניה ונבחרת צ'כיה. מלדיני שיחק בכל שלושת המשחקים של הנבחרת בשלב הבתים. במונדיאל 1988 בצרפת, נבחרת איטליה החלה את הטורניר בסערה כשסיימה ראשונה בבית, בשלב שמינית הגמר איטליה ניצחה את נבחרת נורבגיה כשברבע הגמר היא פגשה את נבחרת צרפת לה הפסידה בפנדלים. איטליה הודחה בפעם השלישית ברציפות מהמונדיאל בפנדלים.

יורו 2000 והמונדיאל הרביעי והאחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני ערך את הופעתו ה-100 בנבחרת ב-28 באפריל 1999, ביורו 2000 הגיעה נבחרת איטליה עד לגמר שם התמודדה מול אלופת העולם נבחרת צרפת לה הפסידה בתוספת הזמן. מלדיני שיחק בכל ששת המשחקים של נבחרת איטליה בטורניר הזה, איטליה סיימה בראשות הבית שלה לאחר שניצחה כל משחק. מלדיני ששיתף פעולה עם פאביו קנבארו ואלסנדרו נסטה בהגנה הצליח לספוג רק שני שערים לאורך הטורניר עד הגמר, בחצי הגמר מלדיני וחבריו הצליחו לשמור על שער נקי ולהוביל את המשחק לפנדלים שם למרות שמלדיני פיספס את אחד הפנדלים איטליה ניצחה בדו קרב הבעיטות 3-1. מלדיני שובץ בקבוצת הטורניר.

ב-7 באוקטובר 2000 בניצחונה של נבחרת איטליה במוקדמות מונדיאל 2002 מלדיני עקף את דינו זוף והפך לשחקן עם הכי הרבה הופעות בנבחרת איטליה עם 113. המונדיאל הרביעי של מלדיני והשני שלו כקפטן, היה מונדיאל 2002. מלדיני שיחק בכל ארבעת המשחקים של איטליה בטורניר כשהוא שומר על שער נקי במשחק הפתיחה נגד אקוודור. איטליה הודחה כבר בשמינית הגמר לאחר שנותרה בעשרה שחקנים.

מלדיני פרש מהנבחרת בגיל 34 עם מספר ההופעות הרב ביותר, הוא כבש שבע שערים בנבחרת כולם נכבשו במשחקי בית על אדמת איטליה, מלדיני ערך 74 הופעות כקפטן הנבחרת. למרות היכולת הטובה אותה הציג עם הנבחרת הכוללת הגעה לשני גמרי מונדיאל וגמר יורו, מלדיני לא הצליח לזכות בתואר עם הנבחרת. מלדיני ערך 23 הופעות במונדיאל והוא שני רק ללותר מתאוס במספר ההופעות במונדיאל. מלדיני מחזיק בשיא הדקות ששחקן שיחק במונדיאל עם 2,216.

בפבואר 2009, מאמן איטליה מרצ'לו ליפי החליט לעשות משחק ראווה לכבוד מלדיני שבו הוא יוכל לשחק את משחקו האחרון בנבחרת, מלדיני סרב להצעה בטענה שהוא רוצה לשחק רק ב"משחק מקצועי".

אחרי הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני כשגריר של מילאן, במסיבת עיתונאים ב2013

לאחר הפרישה שלו מלדיני הודיע כי הוא לא ישוב לעולם לאמן, הוצע לו לחבור למאמנו לשעבר קרלו אנג'לוטי באימון צ'לסי אך הוא ויתר.

בשנת 2012 מלדיני נכנס להיכל התהילה של הכדורגל האיטלקי, ב-4 במרץ 2014 הוא לקח חלק במשחק ראווה כנגד נפגעי הטיפון בפיליפינים, לצד שחקנים כמו רונאלדו נאזריו, זינדין זידאן, לואיש פיגו ועוד. ב-1 בספטמבר 2014 מלדיני לצד כוכבי עבר והווה לקח חלק "במשחק עבור השלום" אשר התקיים ברומא.

במאי 2015 הוכרז כי מלדיני יהפוך להיות שותף בקבוצת הכדורגל מיאמי FC מהליגה השנייה באמריקה, וזאת במטרה שהקבוצה תוכל להעפיל לליגה הראשונה באמריקה ה-MLS, בעתיד. ב-1 במאי 2016 מלדיני הפך לשחקן השני היחיד שזה בפרס "השחקן ששיחק במועדון אחד" מקבוצת הכדורגל אתלטיקו בילבאו.

מלדיני פתח בקריירה חובבנית של טניס לאחר הפרישה, כשביוני 2017 הוא העפיל לAspria Tennis Cup תחרות טניס מקצועית יחד עם שותפו סטפנו לנדוניו הם הודחו כבר בסיבוב הראשון לאחר שהודחו מלדיני אמר כי זה ככל הנראה יהיה המשחק המקצועי האחרון אותו ישחק בטניס.

באוגוסט 2018, מלדיני הסכים להפוך ולהיות מנהלה המקצועי של הקבוצה, זה מסמן את שובו של האגדה לקבוצה מאז פרישתו.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותו מגן שמאלי רוב הקריירה שלו, מלדיני היה בכלל ימני והחל לשחק במילאן בעמדת המגן הימני. הוא הועבר לאגף השמאלי בעקבות הלחץ שהופעל על מאורו טאסוטי בעמדה הימנית. המעבר הזה היה אפשרי בעקבות יכולתו הטובה של מלדיני בשתי הרגלים שהעניקו לו את האפשרות לשחק בכל מקום אפשרי בחוליית ההגנה, נתונים אלו אפשרו לו לעשות קריירה נפלאה במילאן ובנבחרת איטליה.

"מלדיני היה שחקן ההגנה החזק והטוב ביותר שאי פעם התמודדתי מולו. היה לו הכול: הוא היה מגן מושלם, הוא היה חזק, אינטליגנט. הוא ידע לסמן שחקן בצורה מצוינת." זלאטן איברהימוביץ'                                                                                                                                                                                                                                                                                       "הוא אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בהיסטוריה של ליגת האלופות, אבל מה שהפך אותו לכל כך מרשים היה כשהוא החזיק בכדור הוא כלל לא נראה כמגן אלה יותר כמו שחקן קישור." רונאלדיניו

מלדיני היה ידוע בזכות היכולת הטקטית שלו, האתלטיות שלו, הגלישות שלו, הסיבולת לב ריאה החזקה שלו, הריצה המהירה שלו קדימה שהפכה אותו ממגן לשחקן כנף בכל פעם שהוא היה רץ קדימה. בנוסף לכך הוא היה מגביהה כדורים מצטיין והיה משמעותי ואפקטיבי למשחק ההתקפה של מילאן, כשכבש ובישל מספר שערים לאורך הקריירה שלו.

בשנים האחרונות לקריירה שלו הוא איבד ממהירותו הועבר לתפקיד הבלם שם הוא הראה יכולת מצוינת הודות לניסיון הרב שהיה לו, השליטה בכדור והיכולת הטקטית הגבוהה שהייתה לו. כבלם מלדני נגלה כשחקן אשר ידע לסמן שחקנים בצורה מצוינת למרות שהיכולות הפיזיות שלו ירדו הוא נמנע מלרדת לגלישות והעדיף לנצל את היריב בעזרת מיקום נכון וקריאת משחק מבריקה. בנוסף לכך מלדיני היה ידוע גם בסימון האזורי שלו, וביכולת המסירה שלו. היכולת למסור פסים ארוכים גם בעמידה על קו ההגנה היוותה בונס ביכולתו כי בכך הוא היה מבטל את כל הקישור.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדני נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בהיסטוריה, הוא מתואר "כאגדה הג'נטלמנית של המשחק". הוא ידוע ברוגע שלו כאשר הוא עולה על המגרש וקריאת המשחק הפנטסטית שלו, כשהוא מעדיף משחק אלגנטי ומשכל מאשר משחק פיזי ואגרסיבי, הוא ידעו על המשמעת אותה הוא מביא למגרש. מלדיני קיבל לאורך הקריירה שלו בסך הכל שלושה כרטיסים אדומים, הוא שובץ ב"קבוצת החלומות של המונדיאל" אשר נוצרה ב2002 כשחקן הגנה.

"תמיד מצאתי את זה מאוד קשה להתמודד מול פאולו מלדיני. הוא היה שחקן ההגנה הטוב ביותר שהתמודדתי מולו לאורך כל הקריירה שלי. הוא ללא ספק היה ראוי לזכות בתואר שחקן השנה של פיפא כמה פעמים." רונאלדו

מלדיני היה לשחקן ההגנה הראשון אי פעם שנכנס לרשימה הסופית של שחקן השנה של פיפא, כאשר סיים במקום השני בשנת 1995, בנוסף לכך הוא נבחר פעמיים במקום השלישי בפרס כדור הזהב בשנים, 1994 ו2003. נובע מהצלחת קבוצותיו הוא זכה לפרסים אישים רבים, הוא זכה בתואר שחקן ההגנה של אופ"א, של הליגה האיטלקית, בפרס בראבו ובכדורגלן העונה של עיתון World Soccer. בנוסף לכך הוא נכלל כמה פעמים בקבוצת השנה של אופ"א ובקבוצת העונה של פיפ"א, בקבוצת הטורניר של המונדיאל, של היורו ועוד. מלדיני היה סמל לנבחרת איטליה, הוא היה ידוע ביכולת המתמשכת שלו העבודה הקשה שלו והנאמנות שלו כשפתח בהרכב מילאן רק בגיל 16 ונשאר בה כל הקריירה שלו עד גיל 41.

חולצתו של מלדיני אשר מוצגת במוזיאון מילאן

לאורך הקריירה שלו מלדיני היה מנהיג של נבחרת איטליה ומילאן, הוא זכה לכינוי "אל קאפיטנו" (הקפטן). הוא היה ידוע ביכולת שלו לעמוד ולדבר במסיבות העיתונאים ובתשובותיו החכמות. הוא היה ידוע בהענקת המוטיבציה על המגרש לשאר השחקנים והשארתם אופטימיים. מלדיני שיחק למעלה מ-1,000 משחקים מקצועיים לאורך כל ה25 עונות שלו במילאן, הוא מחזיק בשיא ההופעות בליגה האיטלקית, והוא שיאן ההופעות במילאן. מלדיני הוא גם השחקן ששיחק בהכי הרבה גמרים של ליגת האלופות, שמונה. מלדיני היווה אשרה לשחקני הגנה מפורסמים כמו קרלס פויול, רפאל מארקס וריו פרדיננד.

חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני נולד במילאנו בשנת 1968 ונישא בונצואלה לדוגמנית לשעבר אדריאנה פוסה בשנת 1994. לזוג שני ילדים, שניהם משחקים במחלקות הנוער של מילאן.

לאביו של מלדיני, סאזר מלדיני ולמלדיני יש הרבה דברים משותפים, סזאר מלדיני הוא גם כן שחקן עבר אשר תיפקד בחוליית ההגה, היה קפטן מילאן וקפטן נבחרת איטליה כשמאוחר יותר הפך לאמן אותה. במהלך תקופת האימון של סזאר הוא אימן את בנו בנבחרת איטליה עד גיל 21 כמו כן גם במילאן.

ב-3 באפריל 2016, סזאר מלדיני הלך לעולמו כשאמו של מלדיני הלכה לעולמה שנה לאחר מכן ב-28 ביולי 2017.

מלדיני מחזיק בחברת אופנה- fashion label – Sweet Years חברה אותה הוא מרית יחד עם חברו לשעבר ממילאן כריסטיאן ויירי.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן
  • הליגה האיטלקית: 1987-88, 1991-92, 1992-93, 1993-94, 1995-96, 1998-99, 2003-04
  • הגביע האיטלקי: 2002-2003
  • הסופר קאפ האיטלקי: 1988, 1992, 1994, 2004
  • ליגת האלופות: 1988-89, 1989-90, 1993-94, 2002-03, 2006-07
  • הסופר קאפ האיטלקי: 1989, 1990, 1994, 2004
  • גביע עולם למועדונים: 1989, 1990, 2007

בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבחרת היורו: 1988, 1996, 2000
  • פרס בראבו: 1989
  • נבחרת המונדיאל: 1990, 1994
  • כדור הזהב: מקום שלישי (1994, 2003)
  • כדורגלן העונה של עיתון עולם הכדורגל: 1994
  • כדורגלן העונה באירופה של עיתון אל פאיס: 1994
  • כדורגלן העונה באירופה של קרן החירום הבינלאומית של האומות: 1993-94
  • קבוצת העונה של ESM: 1994-95,1995-96, 1999-00, 2002-03
  • שחקן השנה של פיפ"א: מקום שני (1995)
  • קבוצת החלומות של פיפ"א: 2002
  • קבוצת השנה של פיפ"א: 2002, 2005
  • שחקן המשחק של גמר ליגת האלופות: 2003
  • קבוצת השנה של אופ"א: 2003, 2005
  • פרס נשיא אופ"א: 2003
  • שחקן ההגנה בליגה האיטלקית: 2004
  • שחקן ההגנה של אופ"א: 2005
  • פיפ"א 100
  • פרס ג'אצ'ינטו פאקטי: 2008
  • תואר המצוינות של פיפ"א: 2008
  • פרס ההצלחה בליגת האלופות: 2009
  • פרס עיתון מארקה: 2009
  • קבוצת העשור: 2009
  • היכל התהילה של הכדורגל האיטלקי: 2012
  • קבוצת כל הזמנים של עיתון עולם הכדורגל: 2013
  • פרס קבוצה אחת שחקן אחד: 2016
  • קבוצת היורו של כל הזמנים
  • היכל התהילה של מילאן
  • היכל התהילה של הספורט האיטלקי: 2018
  • התואר "אגדה" מהעיתון לה גזטה דלו ספורט: 2018

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיאן ההופעות במדי מילאן בכל המסגרות: 902
  • שיאן ההופעות במדי מילאן במשחקי הליגה: 647
  • שיאן ההופעות במדי מילאן בטורנירי אופ"א: 174
  • שיאן ההופעות במדי מילאן במסגרות האירופיות: 168
  • שיאן ההופעות במדי מילאן בליגת האלופות: 139
  • שיאן ההופעות בליגה האיטלקית: 647
  • שיאן ההופעות במשחקים במסגרות האירופיות:168
  • מקום שני במספר ההופעות בטורנירי אופ"א: 174
  • שיאן ההופעות בגמרים של ליגת האלופות: 8 (יחד עם חנטו)
  • השחקן הצעיר ביותר שפתח במילאן: 16 ו208 ימים
  • שיאן השנים בהם שחקן שיחק בקבוצה אחת: 24 ו132 ימים
  • שיאן ההופעות במונדיאל עבור נבחרת איטליה: 23
  • שיאן הדקות במונדיאל: 2,216
  • השער המהיר ביותר שנכבש בגמר ליגת האלופות: 50 שניות מהפתיחה
  • השחקן המבוגר ביותר לכבוש בגמר אירופי: 36 ו333 ימים
  • שיאן הזכיות בסופר קאפ האירופי: 4 (יחד עם דני אלבס)
  • שיאן ההופעות בסופר קאפ האירופי: 5 (יחד עם דני אלבס)
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאולו מלדיני בוויקישיתוף



|}


|}