פאולו מלדיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פאולו מלדיני
Paolo Maldini
Maldini2008.JPG
מלדיני ב-2008
מידע אישי
לידה 26 ביוני 1968 (בן 51)
מילאנו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא פאולו צ'זארה מלדיני
גובה 1.86 מטר
עמדה בלם, מגן שמאלי
מועדוני נוער
19781985 מילאן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19842009 מילאן 647 (29)
נבחרת לאומית כשחקן
19882002 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 126 (7)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פאולו מלדיניאיטלקית: Paolo Maldini; נולד ב-26 ביוני 1968, מילאנו, איטליה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדות ההגנה בקבוצת מילאן, שימש כקפטן הקבוצה, וכיום הוא משמש כמנהל הטכני שלה. מלדיני נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בכל הזמנים. במהלך הקריירה שלו מלדיני הגיע להישג נדיר כשהשתתף בלמעלה מ-1,000 משחקים רשמיים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1985 - 1987: הבכורה במילאן ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני החל את קריירת המשחק שלו כבר במועדוני הנוער של מילאן, הקבוצה שבה שיחק לאורך כל הקריירה המקצועית. ב-20 בינואר 1985 ערך מלדיני את משחק הליגה הראשון שלו בקבוצה כאשר היה בן 16 בלבד. בעונה שלאחר מכן מלדיני אשר היה בן 17 בלבד הפך להיות שחקן הרכב במילאן כאשר הוא תפקד תחילה בתור מגן ימני עם הספרה 3 על הגב, למלדיני הוענק המספר 3 משום שאביו נהג לשחק איתה גם כן. מאוחר יותר החל מלדיני לשחק בתור מגן שמאלי בעקבות יכולתו הטובה ברגל שמאל, את ההופעה הראשונה של מלדיני בגביע האיטלקי הוא ערך ב-21 באוגוסט 1985, ואת ההופעה האירופית הראשונה שלו בקבוצה הוא ערך ב-18 בספטמבר אותה שנה. מלדיני כבש את שער הליגה הראשון מתוך ה-29 שכבש, ב-4 בינואר 1986 נגד קומו.

1987 - 1991: ההצלחה הבינלאומית הראשונה ו"בני האלמוות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

האליפות הראשונה אותה לקח מלדיני עם מילאן, הייתה בעונת 1987/1988 תחת המאמן אריגו סאקי. אותה אליפות הייתה לתואר הראשון שמלדיני זכה בו. אותו סגל, שאותו אימן אריגו סאקי, כונה "בני האלמוות" בעקבות רמת השחקנים ששיחקו בהו שחקנים כמו רוברטו דונאדוני, קרלו אנצ'לוטי, מרקו ואן באסטן, רוד חוליט, פרנק רייקארד ופאולו מלדיני היו לטובים ביותר באותה התקופה.

תחת אריגו סאקי, מלדיני היה משחק לצד אלסנדרו קוסטקורטה, מאורו טאסוטי ופרנקו בארזי, אותה חוליית הגנה נחשבת גם היום לאחת מחוליות ההגנה הטובות בהיסטוריה כשבעונת 1987/1988 מילאן ספגה סך הכול 14 שערים. לאחר פרישתו של פרנקו בארזי מלדיני החל לשתף פעולה עם אלסנדרו נסטה. באותה השנה בנוסף לאליפות איטליה מלדיני היה שותף לזכיית מילאן בסופר קאפ האיטלקי.

בעונות 1988/1989 - 1989/1990 היה מלדיני שותף לצמד הזכיות הרצופות של מילאן בליגת האלופות, בסופר קאפ האירופי ובגביע העולם למועדונים.

ב-19 בפברואר 1989 ערך מלדיני את הופעותו ה-100 בליגה האיטלקית. באותה שנה הוא זכה בפרס בראבו אשר ניתן לשחקן הטוב ביותר בעולם עד גיל 23.

בעונת 1990/1991, שהייתה עונתו האחרונה של סאקי, מילאן הגיעה רק לרבע גמר ליגת האלופות ולמקום השני בליגה האיטלקית, כשפעם נוספת הוא היה שותף להגנה הטובה בליגה: מילאן ספגה רק 19 שערים.

1991 - 1996: ההצלחה נמשכת עם "הבלתי מנוצחים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני ומילאן המשיכו לשלוט באיטליה ובאירופה בכלל, בעונת 1991/1992 מלדיני היה שותף לזכייה ללא הפסד של מילאן בליגה האיטלקית. בסך הכול מילאן הצליחה להיות בלתי מנוצחת באיטליה במשך זמן שיא של 58 משחקים רצופים, מה שהעניק להם את השם "הבלתי מנוצחים".

בעונת 1992/1993 זכתה מילאן שוב באליפות איטליה. באותה השנה מלדיני עזר למילאן להגיע לגמר ליגת האלופות שבו הפסידה הקבוצה 1-0 לאולימפיק מרסיי. באותה עונה מלדיני כבש את שערו הראשון במסגרת אירופית בניצחון קבוצתו 1-0 נגד סלובן ברטיסלאבה. בנוסף לכך באותה שנה ערך מלדיני את הופעתו ה-200 בליגה האיטלקית.

בעונת 1993/1994 זכתה מילאן פעם נוספת באליפות איטליה בפעם השלישית ברציפות, כשהיא מסיימת עם ההגנה הטובה ביותר כשמלדיני וחבריו סופגים אך ורק 15 שערים. מלדיני אף עזר למילאן להגיע בפעם השנייה ברציפות לגמר ליגת האלופות. בגמר ליגת האלופות 1993/1994 הדפו מלדיני וחבריו להגנה את "קבוצת החלומות" של ברצלונה בהנהגת יוהאן קרויף כמאמן וחריסטו סטויצ'קוב ורומאריו בהתקפה. מילאן הצליחה לנצח ולזכות בגביע השלישי שלה, כשמלדיני הצליח יחד עם חבריו, לשמור על שער נקי בניצחון 4-0 על ברצלונה.

אחרי הזכייה השלישית בליגת האלופות וההגעה לגמר מונדיאל 1994 עם נבחרת איטליה, מלדיני זכה לתשבחות ותארים אישים רבים כמו, כדורגלן העונה של עיתון World Soccer World_Soccer_(magazine), הגעה למקום השלישי בפרס כדור הזהב ומקום חמישי בפרס שחקן השנה של פיפא.

בעונת 1994/1995 זכתה מילאן בסופר קאפ האיטלקי, אך נחלה אכזבה לאחר שלוש זכיות רצופות באליפות הליגה האיטלקית. למרות הכישלון בליגה האיטלקית, הביא מלדיני את מילאן לגמר ליגת אלופות שלישי ברציפות, שבו הפסידה לאייאקס 1-0. באותה עונה מלדיני הגיע שני רק לג'ורג' ואה בפרס שחקן השנה של פיפא. מלדיני הגיעה להופעה ה-300 בליגה האיטלקית ב-17 בפברואר 1995.

בעונת 1995/1996 זכה מלדיני באליפות החמישית שלו.

1996 - 2001: מינוי לקפטן, כישלונות ואליפות 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עזיבתם ופרישתם של מספר שחקני מפתח, מילאן החלה לצבור תוצאות לא נעימות בשנים שהגיעו. היא הפסידה בסופר קאפ האיטלקי של 1996 לפיורנטינה, והודחה באותה עונה כבר בשלב הבתים של ליגת האלופות. מילאן כשלה להעפיל לכל מסגרת אירופית במשך שנתיים רצופות.

בסוף עונת 1996/1997, בעקבות פרישתם של מאורו טאסוטי פרנקו בארזי, מונה מלדיני לקפטן הקבוצה. למרות הכשלונות הרבים של מילאן באותן שנים, בהנהגתו של מלדיני הגיעה מילאן לגמר הגביע האיטלקי לשנת 1998, שבו הפסידה.

בעונת 1998/1999 הצליחה מילאן לשוב ולזכות באליפות הליגה האיטלקית. מלדיני ערך את הופעת ה-400 שלו בליגה האיטלקית ב-25 באפריל 1999. מילאן לא הצליחה לזכות בסופר קאפ האיטלקי של שנת 1999 כשהפסידה לפארמה.

בעונת 1999/2000 המשיכה מילאן בכישלונותיה כשהגיעה רק למקום השלישי בליגה האיטלקית וסיימה במקום האחרון בביתה בליגת האלופות.

בעונת 2000/2001 הודחה מילאן כבר בסיבוב המוקדמות השני להעפלה לליגת האלופות ונחלה כישלון מהותי בזירת הליגה המקומית, כשסיימה במקום השישי בליגה האיטלקית.

2001 - 2007: עידן חדש של הצלחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני במדי מילאן כקפטן
מלדיני מניף את גביע ליגת האלופות 2003

מילאן שבה להיות כוח דומיננטי בזירה האיטלקית והאירופית תחת קרלו אנצ'לוטי. בעונת 2001/2002 הגיעה מילאן למקום הרביעי בליגה האיטלקית, מיקום שהעלה אותה לליגת האלופות. בנוסף הגיעה מילאן לחצי גמר גביע אופ"א, מה שהיווה הסיום הטוב ביותר שלה במסגרת הזאת. מלדיני זכה בפרס הקריירה הלאומית שמוענק לשחקן מעל גיל שלושים אשר משחק בליגה האיטלקית.

בעונת 2002/2003 יצר מלדיני יחד עם קאפו, אלסנדרו נסטה ואלסנדרו קוסטקורטה רביעיית הגנה שעוד תיחשב לטובה בעולם. את אותה עונה סיים מלדיני עם זכייה בליגה האיטלקית ובפעם הראשונה בקריירה גם בגביע האיטלקי. מלדיני ערך את הופעתו ה-500 שלו בליגה האיטלקית ב-15 במרץ 2003, וזכה בליגת האלופות פעם נוספת בעונת 2002/2003. בפעם הראשונה הגמר היה כל-איטלקי: מילאן התמודדה מול יובנטוס, שאותה ניצחה 3-2 בסיכום שני המשחקים. מלדיני זכה לראשונה בליגת האלופות בתור קפטן כמו אביו אשר זכה גם הוא 40 שנים קודם לכן בליגת האלופות כקפטן, גם הוא על אדמת אנגליה. מלדיני זכה בתואר שחקן המשחק, ובפעם הראשונה בקריירה שלו הוא זכה למקום בנבחרת השנה של אופ"א, והגיע בפעם השנייה בקריירה שלו למקום השלישי בפרס כדור הזהב.

בעונת 2003/2004 הפסידה מילאן בפנדלים ליובנטוס בסופר קאפ האיטלקי. באליפות העולם לקבוצות נגד בוקה ג'וניורס הפסידה פעם נוספת בפנדלים, אך היא הצליחה לנצח את פורטו ולזכות בסופר קאפ האירופי. מילאן שבה ולקחה את אליפות איטליה כשמלדיני הוא הקפטן, אולם הודחה מהגביע האיטלקי בחצי הגמר. באותה עונה הגיעה מילאן רק לרבע גמר ליגת האלופות, שם הודחה על ידי דפורטיבו לה קורוניה. באפריל 2004 נמנה מלדיני ברשימת השחקנים הטובים ביותר של 50 השנים האחרונות של פיפא. בנוסף לכך הוא נמנה ברשימת פיפ"א 100 - רשימה של 125 הכדורגלנים הטובים ביותר שיצר פלה. בסיום העונה מלדיני נבחר לשחקן ההגנה של הסרייה א'.

מלדיני החל את עונת 2004/2005 בהנפת הסופר קאפ האיטלקי לאחר שמילאן ניצחה את לאציו. מילאן סיימה שנייה ליובנטוס באותה עונה והגיעה אף לגמר ליגת אלופות נוסף, שבו הפסידה לליברפול בפנדלים לאחר שהובילה 3-0. באותו גמר מלדיני קבע שיא, כאשר כבש כבר בדקה הראשונה של המשחק. זהו שיא לשער המהיר ביותר בגמר ליגת האלופות. בנוסף לכך מלדיני הפך לשחקן המבוגר ביותר שכובש בגמר ליגת האלופות. בסוף אותה עונה מלדיני נבחר בפעם השנייה בקבוצת השנה של אופ"א והוא אף נבחר בקבוצת השנה של פיפ"א.

בעונת 2005/2006 סיימה מילאן פעם נוספת שנייה ליובנטוס בליגה האיטלקית. בליגת האלופות הגיעה מילאן לחצי הגמר, שבו הודחה על ידי הזוכה ברצלונה. באותה עונה כבש מלדיני בפעם הראשונה והיחידה שלו צמד שערים במשחק נגד רג'ינה קלצ'ו. ב-25 בספטמבר 2005 שבר מלדיני את שיאו של דינו זוף והפך לשחקן עם מספר ההופעות הרב ביותר בליגה האיטלקית עם 571 הופעות. כששבוע לפני הוא ערך את הופעתו ה-800 בכל המסגרות עבור מילאן.

מלדיני חוגג את הזכייה בליגת האלופות 2007

בעונת 2006/2007 עזר מלדיני למילאן להגיע למקום הרביעי בליגה האיטלקית, כשהוא מוביל אותם למיקום שאיפשר עלייה לליגת האלופות. מלדיני שיחק את משחקו ה-600 בליגה האיטלקית ב-13 במאי 2007. באותה עונה מלדיני הוביל את מילאן כקפטן לגמר ליגת האלופות שלישי בתוך שש שנים, שבו מילאן גברה על ליברפול 2-1, כך השיגה הקבוצה נקמה בליברפול, שניצחה אותה בגמר ב-2005. בגיל 37 מלדיני הפך לקפטן המבוגר ביותר שמניף את גביע ליגת האלופות. מלדיני השתתף ב-8 גמרים של ליגת האלופות, דבר שנשבר רק על ידי פרנסיסקו חנטו מריאל מדריד. מלדיני זכה חמש פעמים בליגת האלופות, מתוכן פעמיים כקפטן. מלדיני זכה בסוף אותה עונה בתואר שחקן ההגנה של אירופה.

ב-2007 זכתה מילאן בסופר קאפ האירופי כשניצחה את סיביליה. מלדיני הפך לקפטן האירופי הראשון שמניף את תואר אליפות העולם למועדונים לאחר שמילאן גברה על בוקה ג'וניורס.

בסוף אותה עונה הודיע מלדיני כי יפרוש ממשחק אך דחה את ההחלטה לסיום עונת 2008/2009.

2008 - 2009: העונה האחרונה והפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני ב-2009

ב-16 בפברואר 2008 ערך מלדיני את הופעתו ה-1,000 במסגרת רשמית כשרק פיטר שילטון, השוער האנגלי, שיחק יותר משחקים ממנו. מלדיני שיחק את משחקו האחרון בליגת האלופות ב-4 במרץ 2008 בהפסד של מילאן לארסנל, שהדיחה את מילאן כבר בשלב שמינית הגמר. ב-2008 זכה מלדיני בפרס תואר המצוינות של פיפ"א. זהו התואר הגבוה ביותר שפיפ"א מחלקת. בנוסף לכך הוא זכה בפרס ג'אצ'ינטו פאקטי, פרס אשר מוענק לשחקן אשר הראה יכולת טובה לאורך הקריירה ושמר על חוקי המשחק ההגון. ב-28 באוגוסט 2009 העניקה אופ"א למלדיני פרס על הקריירה שלו.

ב-18 באפריל 2009 הודיע מלדיני כי יפרוש ממשחק פעיל בסוף העונה. ב-17 במאי 2009 ערך מלדיני את הופעתו ה-900 במדי מילאן בכל המסגרות. משחקו האחרון בסן סירו היה ב-24 במאי 2009 בהפסד של מילאן לרומא, באותו משחק מלדיני זכה לתשואות רבות וכבוד רב מהקהל. הופעתו האחרונה במילאן ובליגה האיטלקית הייתה ב-31 במאי 2009, בניצחון של מילאן 2-0 על פיורנטינה.

בעקבות פרישתו מילאן הפרישה את מספר החולצה שלבש, 3, אך אמרה כי אם יום אחד בנו ישחק בשורותיה הוא יזכה ללבוש את המספר שלו כפי שמלדיני לבש את מספר 3 שהיה מזוהה עם אביו.

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה ומונדיאל 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 זומן מלדיני לנבחרת איטליה עד גיל 21 על ידי מי שהיה אז מאמן, אביו, סזאר מלדיני, והוא ערך את הופעתו הראשונה בנבחרת עד גיל 21 ב-12 בנובמבר 1986. מלדיני ערך 12 הופעות וכבש 2 שערים בשנתיים שבהן שיחק בנבחרת הצעירה, כשהשער הראשון אותו כבש היה ב-11 בפברואר 1987 בניצחון 2-1 על נבחרת פורטוגל. מלדיני הגיע עם נבחרת איטליה עד גיל 21 למקום השני ביורו הצעירות לשנת 1986, שם הפסידה איטליה לספרד. שנתיים לאחר מכן הוא שיחק שוב ביורו הצעירות לשנת 1988, שם איטליה הודחה כבר בסיבוב הראשון.

מלדיני ערך את הופעתו הראשונה בנבחרת הבוגרת בגיל 19 ב-31 במרץ 1988. מלדיני זומן למשחקים האולימפיים לשנת 1987 אף על פי שלא לקח חלק בהם. מלדיני שיחק בכל המשחקים ששיחקה נבחרת איטליה ביורו 1988, שבו הגיעה עד לחצי הגמר והודחה על ידי נבחרת רוסיה.

החולצה של מלדיני ממונדיאל 1990

הופעתו הראשונה במונדיאל הייתה במונדיאל 1990 אשר נערך באיטליה. מלדיני לקח חלק בכל שבעת המשחקים ששיחקה נבחרתו. מלדיני עזר לנבחרת לצבור 5 ניצחונות רצופים ובנוסף לכך הוא הצליח לשמור על שער נקי באותם 5 משחקים, מה שמהווה שיא מונדיאל. מלדיני וחבריו לחוליית ההגנה ספגו לבסוף שער בחצי גמר המונדיאל נגד ארגנטינה, וזאת לאחר זמן שיא של 518 דקות ללא ספיגה במונדיאל. בסוף אותו משחק הפסידה איטליה לארגנטינה בפנדלים. עם זאת, היא הצליחה לנצח את נבחרת אנגליה בקרב על המקום השלישי. נבחרת איטליה סיימה את הטורניר כקבוצה ההגנה הטובה ביותר כאשר ספגה אך ורק שני שערים לאורך כל הטורניר, ומלדיני שובץ בקבוצת הטורניר.

גמר מונדיאל 1994 ומינוי לקפטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שערו הראשון של מלדיני בנבחרת איטליה הגיע במשחק ה-44 שלו בנבחרת, ב-20 בינואר 1993. מלדיני וחבריו לנבחרת איטליה כשלו להעפיל ליורו 1992.

במשחקי מוקדמות מונדיאל 1994 מונה מלדיני לקפטן זמני של נבחרת איטליה. במהלך מונדיאל 1994 שיחק מלדיני בכל שבעת המשחקים של נבחרתו, והצליח לעזור להגנת איטליה לשמור על שער נקי בארבע משחקים. הוא הוביל את הנבחרת לגמר, כשבמהלך הטורניר מלדיני שיחק גם כבלם וגם כשחקן אגף. למרות פציעות רבות של כמה שחקני מפתח מההגנה האיטלקית במהלך הטורניר, מלדיני עזר לנבחרתו לשמור על רשת נקייה במשחק הגמר נגד נבחרת ברזיל, אך בסופו של דבר הפסידה לברזיל בפנדלים. מלדיני שובץ בקבוצת הטורניר פעם נוספת, וזאת 32 שנה אחרי שגם אביו זכה לאותו תואר במונדיאל 1962.

לאחר פרישתו של פרנקו בארזי בשנת 1994, מונה מלדיני לקפטן הנבחרת באופן סופי. ביורו 1996 נחלה נבחרת איטליה אכזבה, כשהודחה כבר בשלב הבתים עם ארבע נקודות. הבית של איטליה באותו יורו כונה "בית המוות", כששתי פייבוריטיות שיחקו יחד איתה, נבחרת גרמניה ונבחרת צ'כיה. מלדיני שיחק בכל שלושת המשחקים של הנבחרת בשלב הבתים. את מונדיאל 1998 בצרפת החלה נבחרת איטליה בסערה כשסיימה ראשונה בבית. בשלב שמינית הגמר איטליה ניצחה את נבחרת נורווגיה וברבע הגמר היא פגשה את נבחרת צרפת, והפסידה לה בפנדלים. איטליה הודחה בפעם השלישית ברציפות מהמונדיאל בפנדלים.

יורו 2000 והמונדיאל הרביעי והאחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני ערך את הופעתו ה-100 בנבחרת ב-28 באפריל 1999. ביורו 2000 הגיעה נבחרת איטליה עד לגמר, שם התמודדה מול אלופת העולם נבחרת צרפת והפסידה בתוספת הזמן. מלדיני שיחק בכל ששת המשחקים של נבחרת איטליה בטורניר. איטליה סיימה בראשות הבית שלה לאחר שניצחה כל משחק. מלדיני, ששיתף פעולה עם פאביו קנבארו ואלסנדרו נסטה בהגנה, סייע לנבחרת לספוג רק שני שערים לאורך הטורניר עד הגמר. בחצי הגמר מלדיני וחבריו הצליחו לשמור על שער נקי ולהוביל את המשחק לפנדלים, שם, על אף שמלדיני פיספס את אחד הפנדלים, איטליה ניצחה בדו-קרב הבעיטות 3-1. מלדיני שובץ בקבוצת הטורניר.

ב-7 באוקטובר 2000, בניצחונה של נבחרת איטליה במוקדמות מונדיאל 2002, עקף מלדיני את דינו זוף והפך לשחקן עם הכי הרבה הופעות בנבחרת איטליה עם 113 הופעות. המונדיאל הרביעי של מלדיני והשני שלו כקפטן היה מונדיאל 2002. מלדיני שיחק בכל ארבעת המשחקים של איטליה בטורניר, כשהוא שומר על שער נקי במשחק הפתיחה נגד אקוודור. איטליה הודחה כבר בשמינית הגמר לאחר שנותרה בעשרה שחקנים.

מלדיני פרש מהנבחרת בגיל 34 עם מספר ההופעות הרב ביותר. הוא כבש שבע שערים במדיה, כולם נכבשו במשחקי בית על אדמת איטליה. מלדיני ערך 74 הופעות כקפטן הנבחרת. למרות היכולת הטובה שהציג עם הנבחרת, כולל הגעה לשני גמרי מונדיאל וגמר יורו, מלדיני לא הצליח לזכות בתואר. מלדיני ערך 23 הופעות במונדיאל והוא שני רק ללותר מתאוס במספר ההופעות במונדיאל. מלדיני מחזיק בשיא הדקות ששחקן שיחק במונדיאל עם 2,216.

בפברואר 2009, החליט מאמן איטליה מרצ'לו ליפי לקיים משחק ראווה לכבוד מלדיני, שבו הוא יוכל לשחק את משחקו האחרון בנבחרת. מלדיני סירב להצעה בטענה שהוא רוצה לשחק רק ב"משחק מקצועי".

אחרי הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני כשגריר של מילאן, במסיבת עיתונאים ב-2013

לאחר הפרישה שלו מלדיני הודיע כי הוא לא ישוב לעולם לאמן. הוצע לו לחבור למאמנו לשעבר קרלו אנצ'לוטי באימון צ'לסי אך הוא ויתר.

בשנת 2012 נכנס מלדיני להיכל התהילה של הכדורגל האיטלקי. ב-4 במרץ 2014 הוא לקח חלק במשחק ראווה כנגד נפגעי הטיפון בפיליפינים, לצד שחקנים כמו רונאלדו נאזריו, זינדין זידאן, לואיש פיגו ועוד. ב-1 בספטמבר 2014 לקח מלדיני, לצד כוכבי עבר והווה, חלק "במשחק עבור השלום" שהתקיים ברומא.

במאי 2015 הוכרז כי מלדיני יהפוך להיות שותף בקבוצת הכדורגל מיאמי FC מהליגה השנייה בארצות הברית, וזאת במטרה שהקבוצה תוכל להעפיל לליגה הראשונה באמריקה, ה-MLS, בעתיד. ב-1 במאי 2016 הפך מלדיני לשחקן השני היחיד שזכה בפרס "השחקן ששיחק במועדון אחד" מטעם קבוצת הכדורגל מאתלטיק בילבאו.

מלדיני פתח בקריירה חובבנית של טניס לאחר הפרישה. ביוני 2017 הוא העפיל ל-Aspria Tennis Cup, תחרות טניס מקצועית יחד עם שותפו סטפנו לנדוניו. הם הודחו כבר בסיבוב הראשון. לאחר שהודחו מלדיני אמר כי זה ככל הנראה יהיה המשחק המקצועי האחרון אותו ישחק בטניס.

באוגוסט 2018, הסכים מלדיני להפוך ולהיות מנהלה המקצועי של הקבוצה.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותו מגן שמאלי רוב הקריירה שלו, מלדיני היה בכלל ימני והחל לשחק המילאן בעמדת המגן הימני. הוא הועבר לאגף השמאלי בעקבות הלחץ שהופעל על מאורו טאסוטי בעמדה הימנית. המעבר הזה היה אפשרי בעקבות יכולתו הטובה של מלדיני בשתי הרגלים שהעניקו לו את האפשרות לשחק בכל מקום אפשרי בחוליית ההגנה. נתונים אלו אפשרו לו לעשות קריירה נפלאה במילאן ובנבחרת איטליה.

מלדיני היה שחקן ההגנה החזק והטוב ביותר שאי פעם התמודדתי מולו. היה לו הכול: הוא היה מגן מושלם, הוא היה חזק, אינטליגנט. הוא ידע לסמן שחקן בצורה מצוינת.

הוא אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בהיסטוריה של ליגת האלופות, אבל מה שהפך אותו לכל כך מרשים היה כשהוא החזיק בכדור הוא כלל לא נראה כמגן אלה יותר כמו שחקן קישור.

מלדיני היה ידוע בזכות היכולת הטקטית שלו, האתלטיות שלו, הגלישות שלו, הסיבולת לב ריאה החזקה שלו, הריצה המהירה שלו קדימה שהפכה אותו ממגן לשחקן כנף בכל פעם שהוא היה רץ קדימה. בנוסף לכך הוא היה מגביהה כדורים מצטיין והיה משמעותי ואפקטיבי למשחק ההתקפה של מילאן, כשכבש ובישל מספר שערים לאורך הקריירה שלו.

בשנים האחרונות לקריירה שלו הוא איבד ממהירותו הועבר לתפקיד הבלם שם הוא הראה יכולת מצוינת הודות לניסיון הרב שהיה לו, השליטה בכדור והיכולת הטקטית הגבוהה שהייתה לו. כבלם מלדני נגלה כשחקן אשר ידע לסמן שחקנים בצורה מצוינת למרות שהיכולות הפיזיות שלו ירדו הוא נמנע מלרדת לגלישות והעדיף לנצל את היריב בעזרת מיקום נכון וקריאת משחק מבריקה. בנוסף לכך מלדיני היה ידוע גם בסימון האזורי שלו, וביכולת המסירה שלו. היכולת למסור פסים ארוכים גם בעמידה על קו ההגנה היוותה בונס ביכולתו כי בכך הוא היה מבטל את כל הקישור.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדני נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בהיסטוריה, הוא מתואר "כאגדה הג'נטלמנית של המשחק". הוא ידוע ברוגע שלו כאשר הוא עולה על המגרש וקריאת המשחק הפנטסטית שלו, כשהוא מעדיף משחק אלגנטי ומשכל מאשר משחק פיזי ואגרסיבי, הוא ידעו על המשמעת אותה הוא מביא למגרש. מלדיני קיבל לאורך הקריירה שלו בסך הכל שלושה כרטיסים אדומים, הוא שובץ ב"קבוצת החלומות של המונדיאל" אשר נוצרה ב-2002 כשחקן הגנה.

תמיד מצאתי את זה מאוד קשה להתמודד מול פאולו מלדיני. הוא היה שחקן ההגנה הטוב ביותר שהתמודדתי מולו לאורך כל הקריירה שלי. הוא ללא ספק היה ראוי לזכות בתואר שחקן השנה של פיפא כמה פעמים.

מלדיני היה לשחקן ההגנה הראשון אי-פעם שנכנס לרשימה הסופית של שחקן השנה של פיפא, כאשר סיים במקום השני בשנת 1995. בנוסף לכך הוא נבחר פעמיים במקום השלישי בפרס כדור הזהב בשנים 1994 ו-2003. כתוצאה מהצלחת קבוצותיו הוא זכה לפרסים אישים רבים: שחקן ההגנה של אופ"א, שחקן ההגנה של הליגה האיטלקית, פרס בראבו ופרס כדורגלן העונה של עיתון World Soccer. בנוסף לכך הוא נכלל כמה פעמים בקבוצת השנה של אופ"א ובקבוצת העונה של פיפ"א, בקבוצת הטורניר של המונדיאל, של היורו ועוד. מלדיני היה סמל לנבחרת איטליה, הוא היה ידוע ביכולת המתמשכת שלו העבודה הקשה שלו והנאמנות שלו כשפתח בהרכב מילאן רק בגיל 16 ונשאר בה כל הקריירה שלו עד גיל 41.

חולצתו של מלדיני אשר מוצגת במוזיאון מילאן

לאורך הקריירה שלו מלדיני היה מנהיג של נבחרת איטליה ומילאן, הוא זכה לכינוי "אל קאפיטנו" (הקפטן). הוא היה ידוע ביכולת שלו לעמוד ולדבר במסיבות העיתונאים ובתשובותיו החכמות. הוא היה ידוע בהענקת המוטיבציה על המגרש לשאר השחקנים והשארתם אופטימיים. מלדיני שיחק למעלה מ-1,000 משחקים מקצועיים לאורך כל 25 העונות שלו במילאן, הוא מחזיק בשיא ההופעות בליגה האיטלקית, והוא שיאן ההופעות במילאן. מלדיני הוא גם השחקן ששיחק בהכי הרבה גמרים של ליגת האלופות, שמונה.

חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלדיני נולד במילאנו בשנת 1968 ונישא בוונצואלה לדוגמנית לשעבר אדריאנה פוסה בשנת 1994. לזוג שני ילדים, שמשחקים שניהם במחלקות הנוער של מילאן.

לאביו של מדיני, צ'זארה מלדיני, ולמלדיני יש הרבה דברים משותפים. צ'זארה מלדיני גם הוא שחקן עבר אשר תיפקד בחוליית ההגה, היה קפטן מילאן וקפטן נבחרת איטליה, ואימן אותה בהמשך. במהלך תקופת האימון של צ'זארה, הוא אימן את בנו בנבחרת איטליה עד גיל 21 כמו כן גם במילאן.

ב-3 באפריל 2016, הלך לעולמו אביו, צ'זארה מלדיני. אמו של מלדיני הלכה לעולמה שנה לאחר מכן, ב-28 ביולי 2017.

מלדיני מחזיק בחברת אופנה - fashion label – Sweet Years, חברה שהוא מנהל יחד עם חברו לשעבר ממילאן כריסטיאן ויירי.

ביולי 2019, במהלך טורניר קדם העונה של מילאן, דניאל מלדיני בנו של פאולו, ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת ובכך הוא המשיך את ששושלת מלדיני במילאן.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן

בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבחרת היורו: 1988, 1996, 2000
  • פרס בראבו: 1989
  • נבחרת המונדיאל: 1990, 1994
  • כדור הזהב: מקום שלישי (1994, 2003)
  • כדורגלן העונה של עיתון עולם הכדורגל: 1994
  • כדורגלן העונה באירופה של עיתון אל פאיס: 1994
  • כדורגלן העונה באירופה של קרן החירום הבינלאומית של האומות: 1993/94
  • קבוצת העונה של ESM: 1994/95,1995/96, 1999/00, 2002/03
  • שחקן השנה של פיפ"א: מקום שני (1995)
  • קבוצת החלומות של פיפ"א: 2002
  • קבוצת השנה של פיפ"א: 2002, 2005
  • שחקן המשחק של גמר ליגת האלופות: 2003
  • קבוצת השנה של אופ"א: 2003, 2005
  • פרס נשיא אופ"א: 2003
  • שחקן ההגנה בליגה האיטלקית: 2004
  • שחקן ההגנה של אופ"א: 2005
  • פיפ"א 100
  • פרס ג'אצ'ינטו פאקטי: 2008
  • תואר המצוינות של פיפ"א: 2008
  • פרס ההצלחה בליגת האלופות: 2009
  • פרס עיתון מארקה: 2009
  • קבוצת העשור: 2009
  • היכל התהילה של הכדורגל האיטלקי: 2012
  • קבוצת כל הזמנים של עיתון עולם הכדורגל: 2013
  • פרס קבוצה אחת שחקן אחד: 2016
  • קבוצת היורו של כל הזמנים
  • היכל התהילה של מילאן
  • היכל התהילה של הספורט האיטלקי: 2018
  • התואר "אגדה" מהעיתון לה גזטה דלו ספורט: 2018

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיאן ההופעות במדי מילאן בכל המסגרות: 902
  • שיאן ההופעות במדי מילאן במשחקי הליגה: 647
  • שיאן ההופעות במדי מילאן בטורנירי אופ"א: 174
  • שיאן ההופעות במדי מילאן במסגרות האירופיות: 168
  • שיאן ההופעות במדי מילאן בליגת האלופות: 139
  • שיאן ההופעות בליגה האיטלקית: 647
  • שיאן ההופעות במשחקים במסגרות האירופיות: 168
  • מקום שני במספר ההופעות בטורנירי אופ"א: 174
  • שיאן ההופעות בגמרים של ליגת האלופות: 8 (יחד עם חנטו)
  • השחקן הצעיר ביותר שפתח במילאן: 16 ו-208 ימים
  • שיאן השנים בהם שחקן שיחק בקבוצה אחת: 24 ו-132 ימים
  • שיאן ההופעות במונדיאל עבור נבחרת איטליה: 23
  • שיאן הדקות במונדיאל: 2,216
  • השער המהיר ביותר שנכבש בגמר ליגת האלופות: 50 שניות מהפתיחה
  • השחקן המבוגר ביותר לכבוש בגמר אירופי: 36 ו-333 ימים
  • שיאן הזכיות בסופר קאפ האירופי: 4 (יחד עם דני אלבס)
  • שיאן ההופעות בסופר קאפ האירופי: 5 (יחד עם דני אלבס)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאולו מלדיני בוויקישיתוף


נבחרת איטליה - יורו 1988

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קראברו • 5 פרארה • 6 פרי • 7 פראנציני • 8 מלדיני • 9 אנצ'לוטי • 10 דה אגוסטיני • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 פוסי • 14 ג'אניני • 15 רומאנו • 16 אלטובלי • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 ריציטלי • 20 ויאלי • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 1990 (מקום שלישי)

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 1994 (מקום שני)

1 פליוקה • 2 אפולוני • 3 בנאריבו • 4 קוסטקורטה • 5 מלדיני • 6 בארזי • 7 מינוטי • 8 מוסי • 9 טאסוטי • 10 ר' באג'ו • 11 אלברטיני • 12 מרקג'אני • 13 ד' באג'ו • 14 ברטי • 15 קונטה • 16 דונאדוני • 17 אבאני • 18 קזיראגי • 19 מסארו • 20 סיניורי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - יורו 1996

1 פרוצי • 2 אפולוני • 3 מלדיני • 4 קרבוני • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 דונאדוני • 8 מוסי • 9 טוריצ'לי • 10 אלברטיני • 11 באג'ו • 12 טולדו • 13 רוסיטו • 14 דל פיירו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 פוזר • 18 קזיראגי • 19 קייזה • 20 ראבנלי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 1998

1 טולדו • 2 ברגומי • 3 מלדיני • 4 קנבארו • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 פסוטו • 8 טוריצ'לי • 9 אלברטיני • 10 דל פיירו • 11 ד' באג'ו • 12 פליוקה • 13 קואיס • 14 די ביאג'ו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 מוריירו • 18 ר' באג'ו • 19 אינזאגי • 20 קייזה • 21 ויירי • 22 בופון • מאמן: צ' מלדיני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - יורו 2000 (מקום שני)

1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 2002

1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 מלדיני • 4 קוקו • 5 קנבארו • 6 זאנטי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 אינזאגי • 10 טוטי • 11 דוני • 12 אביאטי • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 די ליוויו • 17 טומאסי • 18 דלווקיו • 19 זמברוטה • 20 מונטלה • 21 ויירי • 22 טולדו • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני

איטליהאיטליה