פרנסס אלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנסס אלדה
Frances Alda and dog.jpg
לידה 31 במאי 1879
כרייסטצ'רץ', ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בספטמבר 1952 (בגיל 73)
ונציה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'וליו גאטי-קאזאצה, Miner Raymond VirDen עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ויקטור טוקינג משין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרנסס אלדהאנגלית: Frances Alda;‏ 31 במאי 1879[1] 18 בספטמבר 1952) הייתה זמרת סופרן אופראית, שנולדה בניו זילנד וגדלה באוסטרליה. המוניטין שלה נבנו במהלך שלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 הודות לקולה יוצא הדופן, הטכניקה המעולה שלה ואישיותה הססגונית, בד בבד עם ריבוי הופעותיה המשותפות עם אנריקו קרוזו על בימת המטרופוליטן אופרה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלדה נולדה בשם פאני ג'יין דייוויס בכרייסטצ'רץ', ניו זילנד, בשנת 1879. אמה, לאונור (לשעבר סימונסון), זמרת מבטיחה ממשפחה מוזיקלית, מיאנה להסתגל לחיי הבית והמשפחה ובשנת 1880 התגרשה מבעלה כדי לחדש את קריירת השירה שלה. פאני הקטנה בילתה את שנותיה הראשונות במסעות עם אמה בסיורי הופעות בין בתי אופרה. אחרי התחלות כושלות באוסטרליה ובארצות אסיה, לקחה ב-1883 את פאני ואת אחיה הצעיר לסן פרנסיסקו. לאונור דייוויס נישאה בשנית אבל מתה מדלקת הצפק בדצמבר 1884. אחרי מות אמה נשלחה אלדה לגור עם סביה מצד אמה במלבורן.

אלדה שרה בהפקות של מחזות גילברט וסאליבן במלבורן ובגיל 22 עזבה את אוסטרליה ויצאה לאירופה כדי להשתלם בלימודיה ולפתח קריירת זמרה בינלאומית כדוגמת יריבתה לעתיד, הסופרן נלי מלבה. אחרי שלמדה בפריז אצל המורה ידועת-השם מתילדה מרקזי, שהעניקה לה את שם הבמה שלה. היא הופיעה לראשונה באופרה-קומיק בשנת 1904 ב"מאנון" של ז'יל מאסנה. ב-1906 הופיעה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן ובלה סקאלה, מילאנו הופיעה בעונות 1906–1908.

פרנסס אלדה מתכוננת להופעה מול המיקרופון
פרנסס אלבה נחה מאחורי הקלעים, 1909

בשנת 1908 התמנה האמרגן של לה סקאלה, ג'וליו גאטי-קאזאצה, למנהל המטרופוליטן אופרה בניו יורק. ב-4 באפריל 1910 נישאו פרנסס אלדה וגאטי-קאזאצה. לפי "חדשות האמנות האמריקאיות" (ניו יורק, 19 במרץ 1910), הצייר האמריקאי יליד שווייץ אדולפו מילר-אורי צייר את אלדה ממש לפני נישואיה. בניו יורק המשיכה אלדה לקדם את הקריירה שלה וקצרה שבחים בהופעותיה באופרות מפורסמות כ"מרתה" של פרידריך פון פלוטו, "מאנון לסקו" ו"לה בוהם" של פוצ'יני, אותלו של ורדי, "פאוסט" של גונו ו"מפיסטופלה" של אריגו בויטו. בתקופה זו הקליטה לחברת ויקטור טוקינג משין. אחדים מתקליטיה היו לרבי-מכר בין 1910 ל-1920. אלדה יצרה את התפקידים הראשיים ב"מדליין" של ויקטור הרברט וב"ליל קלאופטרה" של הנרי קימבל הדלי, כמו גם רוקסן ב"סיראנו" של וולטר דאמרוש. כמו כן שרה בקביעות עם אנריקו קארוזו, שהיה אחד הזמרים האיטלקים המפורסמים ביותר במאה ה-20 ואולי המפורסם ביותר בהם.

אלדה סיירה באוסטרליה ובניו זילנד בשנת 1927. היא וגאטי-קאזאצה נפרדו בשנה שלאחריה ואחר התגרשו. ב-1929 עזבה את המטרופוליטן אבל המשיכה להופיע בקונצרטים ובשידורי רדיו ואף בהצגות וודביל. האוטוביוגרפיה של אלדה, שהופיעה בשנת 1937, נקראה "גברים, נשים וטנורים". הספר משקף את מזגה הנלהב וגלוי הלב ואת שנינותה החריפה. היא נישאה שוב באמריקה ב-1941 והרבתה במסעות בשלהי חייה. אלדה מתה מאירוע מוחי בוונציה, איטליה בגיל 73.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסס אלדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלדה תיקנה את שנת הולדתה ל-1883 כדי להיראות מושכת יותר בעיניהם של מנהלי אופרה; שנה שגויה זו רשומה במקרים רבים כשנת לידתה האמיתית.