פרנץ פרדיננד באומגרטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ פרדיננד באומגרטן
Baumgarten Ferenc Ferdinánd
לידה 6 בנובמבר 1880
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בינואר 1927 (בגיל 46)
Starý Smokovec, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ פרדיננד באומגרטןהונגרית: Baumgarten Ferenc Ferdinánd, בודפשט, 6 בנובמבר 1880 – סטארי סוקובץ, 18 בינואר 1927 ) היה אסתטיקן הונגרי-יהודי, מבקר אמנות, מייסד הפרס הספרותי, פרס באומגרטן על שמו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ פרדיננד באומגרטן בא מהמשפחה הוותיקה הפטריקית שממנה באו שני עורכי הדין הבולטים והמפורסמים איזידור באומגרטן ונאנדור באומגרטן. כבר בגיל צעיר מאוד כתב מחקרים ביקורתיים לכתב העט "הסקירה של בודפשט". לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה עבר לגרמניה והפך לסופר גרמני. הוא עסק בעיקר בהיסטוריה ספרותית ותרבותית ואסתטיקה ועבודתו בתחום זה זכתה להערכה רבה על ידי מומחי הספרות הגרמנית. הוא כתב מחקר מקיף יותר, מעמיק וחדשני על המשורר השווייצרי החשוב קונרד פרדיננד מאייר. ספרו הנוסף היה, "התפתחות הרומן המודרני". הוא כתב כמה סיפורים קצרים משובחים, בעלי רגש עמוק, והשאיר כמה עבודות נוספות בכתב יד.

לוח זיכרון של פרנץ פרדיננד באומגרטן על בית מגוריו ברובע החמישי בבודפשט.

פרס באומגרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באומגרטן הפך את שמו לאלמותי בספרות ההונגרית בכך שהשאיר את עושרו, כמיליון פנגו הונגרי כחלוקת פרסים לסופרים ההונגרים. מורשת זו הייתה אחד היסודות התרבותיים ההונגריים הגדול ביותר, וקרן זו העניקה פרסים לסופרים הונגרים שכתיבתם שימשה למטרות אידאולוגיות גרידא. על פי צוואת באומגרטן, הנאמן של הקרן באומגרטן המשורר מיהאי באביץ' וחברו לורנט באש, עורך דין מבודפשט, ניהלו את כספי הקרן. פרס באומגרטן הראשון חולק ב־18 בינואר 1929 בין עשרה סופרים הונגרים שקיבלו ארבעת אלפים פנגו כל אחד.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Das Werk Conrad Ferdinand Meyers (München, 1917)
  • Zirkus Reinhardt (Potsdam, 1920)
כתב בעט המדעי בו כתב באומגרטן בצעירותו

תיאורו ואפיונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעצרת הכללית של קרן באומגרטן ב־18 בינואר 1946, כך ספד חברו, ג'רג' לוקאץ', לזכרו של באומגרטן: " כל ידידי באומגרטן יודעים שמעט אנשים חיו חיים כה מלאי מאבקים ומציקים של עבודה כמו האיש הזה. הספר על מאייר נוצר לאחר למעלה מחצי עשור של מאמצים כמעט על-אנושיים, עם נטישת צבא טיוטות, צבא של גרסאות טקסט, ספר שכמעט נגנז שוב ושוב ואז נוצר. לא הייתי נאמן לזכרו של באומגרטן, ולחברות הקרובה שלנו[1] בת עשר השנים אלמלא הייתי מבליט בצורה חדה את הבלתי נמנע הזה. בגלל הכישרון הרציני שלו, זה מה שמאפיין את באומגרטן בצורה העמוקה ביותר: הכנות הבלתי מעוררת והטבע הבלתי מתפשר, אתו עבר את הבעיה הזו בחייו, את השקפתו החברתית ואת עולמו, עד לטרגדיה.[2]"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1908-1918) „A forradalmak idején utaink elváltak. Addig semmitől sem zavart benső barátság és messzemenő irodalmi, világnézeti közösség fűzött össze, mely csak az első világháború alatt lazult meg, az én fejlődésem következtében.” Lukács, 207. o.
  2. ^ Lukács György: Új magyar kultúráért. Bp., Szikra, 1948, 207-211. o