פרנציסקה גאל
 | |
| לידה |
1 בפברואר 1903 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוגוסט 1972 (בגיל 69) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Silberspitz Franciska |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
שאנדור לשטיאן (1922–1933) |
  | |
פרנציסקה גאל (במקור זילברשפיץ, גרסה אחרת של השם: פאני גליזנשטיין, בהונגרית: Gaál Franciska; בודפשט, 1 בפברואר 1903[1] – ניו יורק, 13 באוגוסט 1972) הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה, בעיקר דמות פופולרית של השנים שלפני 1945.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנציסקה זילברשפיץ נולדה במשפחה יהודית מרובת ילדים, בתם של ליפוט זילברשפיץ (1850–1932)[2] ושל רגינה פייפר. אביה היה בעל מסעדה בבודה. היא למדה באקדמיה לאמנויות הדרמה בבודפשט ובאקדמיית המשחק של איגוד השחקנים. בזמן הזה שינתה את שמה, לפי הצעתו של דיולה גאל, מורה באקדמיה לאמנויות. ב-1920 ערכה את הופעת הבכורה שלה בתיאטרון, באופרטה "התינוק", ואחר כך ב-1922 החתים אותה ארתור בארדוש בתיאטרון מרכז העיר, לאחר שנכנסה די בפתאומיות בהצלחה למחזה "אדם טיפש" (Buta ember), עקב מחלתה של אחת השחקניות. ב-1919 כבר השתתפה בסרטים, ושיחקה בסרט האילם של פאל מאטה אצל "האיכר והגמדים" (סרטיה האילמים הראשונים האלה אבדו, רק קטע של כמה דקות נשאר מהסרט "העכבר").
היא החליפה לעיתים קרובות את התיאטראות בהם שיחקה והייתה חברת להקה של כמה תיאטראות (התיאטרון ההונגרי, תיאטרון הקומדיה של בודפשט, תיאטרון הרנסאנס, תיאטרון מרכז העיר כאמור, תיאטרון האופרטה של בודפשט ועוד), באותה עת שיחקה גם במקומות אחרים לפי חוזים להצגות ספציפיות. היא הפכה מהר מאוד לפופולרית בזכות תפקידיה בתיאטרון ובקולנוע ושיחקה בעיקר תפקידים נאיביים. בכמה מהופעותיה צפה הסופר והמחזאי פרנץ מולנר וכתב עבורה את התפקיד הראשי במחזה שלו "איבויה והפיה הטובה". פרידייש קארינתי כינה אותה "הילדה הטיפש-עשרה מרובת הגלגלים ומרובת התפקידים", בהתייחסו לגיזרתה, לסחרור המתמיד שלה על הבמות ולתפקידיה.
ב-11 ביוני 1922 היא נישאה לעיתונאי שאנדור לשטיאן בבודפשט,[3] ממנו התגרשה ב-1933.[4] באותה שנה שינתה את שמה לגאל.[5] ב-25 ביולי 1934 נישאה שוב, הפעם לד"ר פרנץ דייקוביץ' פקיד הבנק לא יהודי.
מבחני הבד שלה שהכין הבמאי סטיב סקיי הגיעו לווינה ולברלין, ובזכות זאת קיבלה שם תפקידים וזכתה להצלחה בסרטים אוסטריים וגרמנים. היא נכנסה לעולם דובר הגרמנית כדמות חדשה, ובביקורות העיתונות באותה התקופה נכתבה על טבעיותה, מזגה ורעננותה. מ-1937 כבר צילמה בהוליווד ב-Paramount Pictures. סרטה האמריקאי הראשון היה ה-The Buccaneer (1938) בבימויו של ססיל ב. דה-מיל. לפני כן, באמצע שנות ה-30 חזרה מגרמניה לממלכת הונגריה עקב התקדמות הנאציזם שם. סרטיה, שצולמו ברייך הגרמני, אך לא ניתן היה להקרינם שם מסיבות פוליטיות, זכו להצלחה גדולה בהונגריה, ואחר כך גם בברית המועצות ופרציסקה גאל אף הפכה לאחת השחקניות האהובות על סטלין. הסרט "פטר" זכה בתואר הקומדיה הקולנועית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של מוסקבה ב-1935. אולם עד מהרה, בגלל החוקים ה (אנטי)יהודיים, היא כבר לא יכלה לקבל תפקידים גם בהונגריה, והיא אפילו נאלצה להסתתר בווילה של בעלה השני, עורך הדין פרנץ דייקוביץ', באגם הבלטון. החיילים הסובייטים של הצבא האדום שהגיעו לשם זיהו את השחקנית, שנחשבה לכוכבת אצלם בבית, והיא זכתה ליחס בהתאם, אפילו ארגנו לה הופעת אורח של חודשיים בברית המועצות.
בשנת 1946 הופיעה בהצגה "קלאודיה" בתיאטרון הקומידיה של בודפשט, אך בשנת 1947 היא ובעלה היגרו לצמיתות לאמריקה. היא שיחקה בכמה הצגות בברודוויי, הופיעה באירועים שאורגנו להונגרים אמריקאים, לימדה בבית הספר למשחק של ארווין פיסקטור, אבל לאט לאט נשכחה גם שם. לאחר מות בעלה היא חיה בבדידות ובפרישות. בשנת 1956 התפשטה שמועה כי מתה, אפילו המהדורה ההונגרית של לקסיקון הסרטים (Filmlexikon) שפורסם בשנת 1964 ציין תאריך זה כשנת מותה. פרנציסקה גאל מתה למעשה ב-2 בינואר 1973 בבית חולים לעניים בניו יורק.
מתפקידיה בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צ'כוב : גן הדובדבנים - אניה
- דואר-מילר-מילטון: קן הצרעות - אליז בנדוטי
- אימרה פרקש: החתונה של ג'נט - משרתת
- לאסלו פודור : עכבר הכנסייה - Zsuzsi Nagy
- גזה גארדוני - טמאש אנד - רז'ה טרק: הרומן של אידה - אידה
- פרנץ הרצג : שירוקו - אופליה רוסלר
- מלכיאור לנדייל : אנטוניה – פירי
- מלכיאור לנדייל : מנהלת הדואר - גבריאלה סלנצ'י
- קלמן מיקסאט - ז'ולט הרשאני : המקרה של הנער נוסטי עם מארי טוט - מארי
- פרנץ מולנר : הסיגלית - אילונה סוברי
- פרנץ מולנר: הפיה הטובה - פרנסי
- שו : פיגמליון - אליזה
- אישטוואן זאגון: מריקה – מריקה
- ובר-גורסה: טיפש-עשרה -קולט
סרטיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם הסרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1920 | A bostonville-i kaland | ||
| 1921 | New-York express kábel | Reporter | |
| 1921 | A cornevillei harangok | Serpolette, cselédlány | |
| 1932 | Paprika | Ilona von Takacs | |
| 1933 | Greetings and Kisses, Veronika | Veronika | |
| 1933 | Scandal in Budapest | Eva Balogh | |
| 1934 | A Precocious Girl | Lucie Carell, nicknamed Csibi | |
| 1934 | Spring Parade | Marika | |
| 1934 | Peter | 17 year old Eva | |
| 1935 | Little Mother | Marie Bonnard | |
| 1936 | Catherine the Last | Katharina, Küchenmädchen | |
| 1936 | Fräulein Lilli | Fräulein Lilli | |
| 1938 | The Buccaneer | Gretchen | |
| 1938 | The Girl Downstairs | Katerina Linz | |
| 1939 | Paris Honeymoon | Manya | |
| 1946 | Renee XIV | uncompleted, (final film role) |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש II. מועדון הספר ההונגרי, בודפשט, 2001. 849–850. עמוד מסת"ב 963-547-549-7
- אנציקלופדיית סרטים. הוצאה לאור אקדמית, בודפשט, 1964. עמ' 265.
- ספריית השחקנים - פרנסיסקה גאאל
- מוזיאון לתולדות התיאטרון והשחקנים - "פרוסקה עם מספר תפקידים בילדות" - המסע של פרנסיסקה גאאל להוליווד
- MNO - Gaál Franciska "נוסעת" ללונדון(הקישור אינו פעיל, 2019-04)
- גם אמריקה וגם הרוסים העריצו את השחקנית ההונגרית, היום קברה כבר לא שם (6 בפברואר 2018) fidelio.hu
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנציסקה גאל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פרנציסקה גאל, באתר AllMovie (באנגלית)
פרנציסקה גאל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פרנציסקה גאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)- indavideo – Gaál Franciska énekel
- YouTube – Az egér (1921, töredék)
- Gaál Franciskát még mindig imádják az oroszok, mno.hu, 2014. május 24.
- פרנציסקה גאל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Születési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári születési akv. 325/1903. folyószáma alatt".
- ^ "Silberspitz Lipót halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 3/1933. folyószáma alatt".
- ^ Budapest I. ker. állani házassági akv. 399/1922.
- ^ 26.P.36161/1933. sz. bpesti kir. törvsz. ítélet.
- ^ 16.205/1933 III.B.ch.sz.