פרנק ודקינד

פרנק ודקינד (אנגלית: Frank Wedekind‏; 24 ביולי 1864 - 9 במרץ 1918), או בשמו המלא בנימין פרנקלין ודקינד, מחזאי גרמני, מאבות האקספרסיוניזם.

ודקינד נולד בהנובר ועבד במספר משרות בטרם החל לעבוד בקברט ולהפוך למחזאי.

המחזה החשוב הראשון פרי עטו, "Frühlings Erwachen", משנת 1891 (תורגם לעברית כ"האביב מתעורר"), העוסק במיניות ובהתבגרות מינית, חולל שערורייה. שני המחזות "רוח האדמה" (1895) ו"תיבת פנדורה" (1904), המוכרים גם כ"מחזות לולו", הם, כפי הנראה, שני מחזותיו הידועים ביותר. שניהם שימשו כבסיס עלילתי לאופרה "לולו" מאת אלבן ברג.

"תיבת פנדורה" שימש אף כבסיס לסרט אילם הנושא שם זה מאת ג.וו. פאבסט (1929). יצירתו של ודקינד, אשר תדיר מבקרת את ההתנהגות וההליכות בחברה הבורגנית, ובעיקר בכל הנוגע ליחס למין, נחשבת אקספרסיוניסטית.

הבת שלו, פמלה, נישאה לשחקן שארל רנייה.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא פרנק ודקינד בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.