פרנק פולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Frank foley.jpg
פסל של פרנק פולי

קפטן פרנק פולי (שם מלא: פרנסיס "פרנק" אדוארד פולי; אנגלית: Francis "Frank" Edward Foley) (חי בין השנים 1884–1958) הוכר כחסיד אומות העולם על ידי מוסד יד ושם, על הצלת אלפי יהודים מגרמניה הנאצית תוך סיכון אישי רב.

פולי נולד בהייברידג', סאמרסט באנגליה בשנת 1884. בשנת 1915 הצטרף פולי לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה, ושימש קפטן בצרפת. לאחר פציעתו, הוא נשלח בחזרה לאנגליה.[1] מאוחר יותר, בין השנים 1922–1939 שימש דיפלומט בתפקיד כיסוי בתחנת סוכנות הביון הבריטית MI6 בברלין.[2] במסגרת תפקידו, התבקש להשיג מידע אודות המחקר והפיתוחים הצבאיים בגרמניה, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. במסגרת היותו בכיר בשגרירות, הוא הנפיק ויזות הגירה לאלפי יהודים; הנפיק ליהודים דרכונים מזויפים שביקשו לברוח מגרמניה לפלסטין, לבריטניה ועוד; ובנוסף, נכנס באופן אישי למחנות ריכוז, למרות שלא היה לו אישור לכך כדיפלומט, וחילץ משם יהודים רבים. במהלך שירותו הציל (על פי ההערכה) עשרות אלפי יהודים. לאחר המלחמה פרש פולי לסטורברידג' שבמחוז בלאק, שם נפטר בשנת 1958.

פעילותו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, גויס פולי לסוכנות הביון הבריטית והתבקש להשיג ידיעות על המחקר ופיתוח בגרמניה. למעשה, פולי היה המרגל הבכיר של הסוכנות בברלין, העיניים והאוזניים של הבריטים שעקבו מקרוב אחרי התעצמותה של גרמניה הנאצית. הוא הוצב בברלין כבר בשנת 1922, ובמשך כ-17 שנים שירת בעיר.

פעילות ההצלה בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרט לאחר שהיטלר עלה לשלטון בשנת 1933, ביקשו יהודים רבים להגר מגרמניה. פולי נודע כאדם שיכול לסייע בנושא זה ורבים פנו אליו. משנת 1935 זרם היהודים שדפקו על דלתו במשרד הלך וגבר בדרישה לקבל ויזות הגירה לפלסטין, לבריטניה ולשטחים אחרים שהיו תחת שלטון המשטר הבריטי. אף על פי שחוקי ההגירה היו נוקשים, ופולי עצמו היה תחת מעקב של הגרמנים, הוא המשיך במעשיו. בנובמבר 1938, במהלך פוגרום ליל הבדולח, פולי ואשתו הסתירו בביתם יהודים, וביניהם את הרב ד"ר ליאו בק. מרים פוזנר תיארה את מעשה ההצלה שלו במילים הבאות: "פולי הציל את חיי, שמענו שישנו אדם בשם פולי שידידותי ליהודים. אמא שלי התחננה לפניו. [...] הוא ביקש את הדרכון שלי, ושם את חותמתו בתוך הויזה. הוא לא שאל אף לא שאלה אחת. הוא היה נמוך ושקט. לעולם לא היית חושד שהוא היה מרגל."[2] לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, מכיוון שהיה במעקב, פולי עזב את גרמניה, כאשר הוא משאיר אחריו ערימה של ויזות מאושרות על ידו עבור יהודים שביקשו להגר מגרמניה. משוער שבפעילות זו הצליח להציל את חייהם של יותר מ-10,000 יהודים. בשנים היותר מאוחרות של המלחמה עסק בתפקידי ביון מתוך אנגליה. פולי קיבל משימה לתשאל את סגנו של היטלר, רודולף הס, ובנוסף הוא עזר לסוכנות הביון הבריטית בפרויקט שמטרתו הייתה להפוך מרגלים גרמנים למרגלים כפולים; כל זה קרה בשנת 1942.[1]

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום מלחמת העולם השנייה פולי שב לברלין. הוא עזר לתפוס חברי SS, ובשנת 1948 הוא פרש מהשירות הבריטי. ביחד עם אשתו הם עברו לסטורברידג' שבאנגליה. הוא לא שוחח על הניסיון הצבאי שלו עם איש, ואפילו שכניו לא ידעו על מעשי הגבורה שלו. פולי נפטר בשנת 1958.

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאי של הדיילי טלגרף, מייקל סמית', פרסם את הסיפור על פולי בספרו Foley: the Spy Who Saved 10,000 Jews (1999)[3] ובעקבות כך, ב-25 בפברואר 1999 הוכר פולי כחסיד אומות העולם על ידי מוסד יד ושם, וניטע לזכרו עץ בגן חסידי אומות העולם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייקל סמית, פולי–המרגל שהציל רבבות יהודים, ספרית מעריב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק פולי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מצגת אודות פרנק פולי
  2. ^ 2.0 2.1 דף המידע על פרנק פולי מתוך אתר יד ושם
  3. ^ Smith, Michael (16 בספטמבר 1999). Foley: the Spy Who Saved 10,000 Jews. Coronet. ISBN 9780340718513.