אבנר בהט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר אבנר בַּהַט (נולד ב-19 במרץ 1932) הוא מוזיקולוג ישראלי. מחקריו עוסקים בעיקר במוזיקה יהודית וישראלית וכן במוזיקה החילונית של צרפת בימי הביניים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהט נולד ב-1932 בתל אביב. הוריו, מלכה (לבית ביטרמן) ויצחק, עלו מאוקראינה ופולין בעליה הרביעית (1925) והיו בין מייסדי הרצליה. הוא גדל בתל אביב ולמד בבית החינוך לילדי העובדים, בתיכון חדש ובמקווה ישראל. היה חבר בתנועת השומר הצעיר, וב-1950 היה בין מייסדי קיבוץ נחשון. ב-1955 עבר לקיבוץ כפר מסריק בעקבות נישואיו לבת הקיבוץ נעמי רצון. הוא סיים את לימודיו במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה בתל אביב, ובשנים 19591969 היה מורה למוזיקה במוסד החינוכי האזורי "נעמן" וכן הקים אולפן למוזיקה של הגליל המערבי.

ב-1966 החל בלימודי מוזיקולוגיה, תחילה באוניברסיטת סורבון בפריז (Certificat d'Etudes Superieures), ובהמשך לימודי ספרות ולשון עברית באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב (תואר בוגר בהצטיינות), שם סיים גם לימודי תואר מוסמך במוזיקולוגיה (בהצטיינות יתרה); עבודת הגמר שלו, שנכתבה בהדרכת ד"ר הרצל שמואלי, עסקה ב"אלמנטים מוזיקליים ממסורות העדות במוזיקה אמנותית בישראל". בשנים 19721974 למד לדוקטורט בסורבון: מוזיקה של ימי הביניים עם סוֹלַנז' קוֹרבַּן (Corbin), פָּלֵאוגרפיה מוזיקלית עם פרנסואה לזור (Lesure) ואתנומוזיקולוגיה עם קלודי מרסל-דיבואה (Marcel-Dubois). ב-1975 הוענק לו תואר דוקטור במוזיקולוגיה בסורבון (בהצטיינות), על יסוד דיסרטציה בהנחיית פרופ' ז'אק שאייה La Rencontre Orient-Occident dans la Musique israélienne (1939-1973): Intégration des éléments traditionnels dans l’œuvre musicale (המפגש מזרח–מערב במוזיקה הישראלית (1939–1973): שילוב יסודות מסורתיים ביצירה המוזיקלית).

בשנים 1981-1967 לימד באקדמיה למוזיקה ובחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, בסמינר אורנים, במדרשה למחנכים למוזיקה ובסמינר הקיבוצים. ב-1982-1980 שימש מזכיר האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה. בשנים 1985-1981 היה יו"ר הוועדה למוזיקה של קרן יהושע רבינוביץ לספרות ולאמנות של עיריית תל אביב. ב-1976, בהיותו חבר המדור למוזיקה של המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, יזם את הסדרה "ספרי מוזיקה" וערך אותה עד 1984. ב-1981 ייסד את המרכז למוזיקה יהודית בבית התפוצות וניהל אותו עד צאתו לגמלאות בשנת 2000. הוא יזם, ערך והפיק בו עשרים תקליטורים של מוזיקה יהודית.

ב-1975 החל עם רעייתו נעמי בהט-רצון במחקר בינתחומי של דיוואן יהודי תימן (פיוט-לחן-מחול), וב-1995 הופיע ספרם ספרי תמה (עברית ואנגלית) שבו סיכמו את מחקרם. ב-2006 הופיע ספרם "יענו בקול שירים: שירי הדיואן של יהודי מרכז תימן", שיצא ביחד עם שני תקליטורים בסדרה "אנתולוגיה של מסורות מוזיקה בישראל" במסגרת המרכז לחקר המוזיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים (עברית ואנגלית).

אבנר בהט נשוי לנעמי בהט-רצון ולהם בן. מתגורר בתל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדן פרטוש: חייו ויצירתו, תל אביב: עם עובד, 1984.
  • זמרי לי : מן המקור אל המקהלה : משירי יהדות תימן למקהלה, ביחד עם גיל אלדמע ואוה פיטליק, בית התפוצות - המרכז למוזיקה יהודית ע"ש פהר, תל אביב, 1996 (1 כרך 101 עמודים),[1].
  • מוזיקה יהודית: שער לאוצרותיה וליוצריה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד (‫ספריית הילל בן חיים), תשע"ב 2011.

כן כתב מאמרים רבים בנושאים אלה בשפות עברית, אנגלית וצרפתית.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • L’oeuvre lyrique de Blondel de Nesle:‎ Mélodies;‎ édition des mélodies et études des variantes par Avner Bahat et Gérard Le Vot, Paris: Honoré Champion (Nouvelle bibliothèque du Moyen âge, 24,‎‪ 1996.‎

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ז'אק שאייה, המוזיקה; תרגום ועריכה: אבנר בהט, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך ('הספרייה למוזיקה על שם נסימוב'), 1977.
  • ז׳ול רנאר, על טווסים ובני אדם, תרגום: אבנר בהטֿ תל אביב: גוונים, 2003.
  • פרנסוא ז׳קוב, על זבובים, עכברים ואנשים, תרגום: אבנר בהטֿ, תל אביב: עלית הגג, 2004.
  • פרנסוא ז׳קוב, הפסל הפנימי, תרגום: אבנר בהט, תל אביב: ידיעות ספרים, 2006.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשע"ג (2012) – פרס שבזי, ביחד עם רעייתו נעמי בהט-רצון, "על תרומה מיוחדת לחקר מורשת השירה, המוזיקה והמחול של יהודי תימן ועל תרומה לחקר האמנות של עם ישראל".
  • 2013פרס אנגל מטעם עיריית תל אביב-יפו, "על עבודתו רבת השנים במחקר המוזיקה היהודית והישראלית, ובעיקר על מחקר אתנו-מוזיקולוגי של עדות ישראל ומוזיקה אמנותית ישראלית".[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "זמרי לי : מן המקור אל המקהלה : משירי יהדות תימן למקהלה", אבנר בהט, אוה פיטליק, גיל אלדמע, בית התפוצות - המרכז למוזיקה יהודית ע"ש פהר, (ליום עיון בבית התפוצות), 1996
  2. ^ אדווין סרוסיהמוסיקה התימנית האירופית של שרה לוי תנאי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012.
  3. ^ פרס אנגל בתחום המוזיקה יוענק למלחין יוסף ברדנשווילי ולמוזיקולוג ד"ר אבנר בהט, אוניברסיטת תל אביב, 21 במאי 2013.