פרסתנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרסתן)
קריאת טבלת מיוןפרסתנים
Clade Ungulata Two Orders.jpg
קולאז' של שלוש סדרות הפרסתנים האמיתיים הקיימים: מכפילי פרסה, מפריטי פרסה ולווייתנאים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
קבוצה: פרסתנים
סדרה: פרסתנים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ungulata
ליניאוס, 1766
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בעלי פרסה וקרוביהם

פרסתנים (שם מדעי: Ungulata) היא קבוצה לא-טקסונומית (פּוליפילֶטית) של יונקים בעלי פרסות בקצות רגליהם או איבר דומה, והם מהלכים על קצות האצבעות על מנת לשאת את כל משקל גופם. בעבר נחשבו הפרסתנים לסדרה טקסונומית, אולם בעקבות גילויים שהראו שמיני הפרסתנים השונים אינם כה קרובים זה לזה, פוצלה "סדרת הפרסתנים" למספר סדרות.

ה"פרסתנים האמיתיים" כוללים שתי סדרות קיימות: מפריטי פרסה (Perissodactyla) ומכפילי פרסה (Artiodactyla) וכן את סדרת הלווייתנים (Cetacea) שהתפצלה ממכפילי הפרסה ואיבדו את הפרסות ואת הרגליים בתהליך האבולוציה - כולם שייכים לקבוצת הפרונגולטה.

מינים נוספים בעלי קירבה רחוקה יותר מכונים "תת-פרסתנים" - מינים בעלי אצבעות רחבות דמויות-פרסה והם כוללים ברובם יונקים מהקבוצה אפרותריה, ביניהם הפילאים, התחשאים, השנבובאים, והשפנאים - בני הקבוצה פיינונגולטה (Paenungulata) וייתכן שגם חדפי הפיל.‏[1] כמו כן גם מיני המרידיונגולטיים ומספר סדרות נכחדות שונות. בעבר גם כמה כיסאים פיתחו מאפיינים דומים לפרסתנים כמו הדיפרוטודון.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסתניים האמיתיים כוללים את מרבית מיני היונקים היבשתיים הגדולים הקיימים (המגה-פאונה). הם הופיעו לראשונה בסוף תקופת הפלאוקן ובתחילת תקופת האאוקן (לפני כ-54 מיליוני שנים לערך), והתפשטו במהירות למגוון של מינים במספר יבשות והתפתחו במקביל.

מלבד הפרסה המשותפת למרבית הפרסתנים, רובם גם פיתחו ניבים קטנים, שיניים טוחנות מחודדות ועצם קרסול קצרה.

מרבית הפרסתנים הם אוכלי עשב, ורק מעטים הם אוכלי כל כמו החזיריים והפקאריים או אפילו טורפים (כמו המזוניכידים הנכחדים והלווייתנאים).

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסתנים אמיתיים:

תת-פרסתנים:

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסתנים אמיתיים:

תת-פרסתנים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mammology: adaptation, diversity, and ecology, Feldhammer, George A. 1999, p. 312