פרשת גבריאל תירוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרשת גבריאל תירוש
Gavriel tirosh.jpg
מידע כללי
מאת יצחק שלו
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה עם עובד
שנת הוצאה 1964
מספר עמודים 241
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003254736, 001346356, 001346355, 001346357, 001982725, 002491722, 002616457, 002644669

פרשת גבריאל תירוש הוא רומן מאת הסופר והמשורר יצחק שלו, שיצא לאור בשנת 1964 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

עלילת הספר סובבת סביב המורה להיסטוריה גבריאל תירוש וחמישה מתלמידיו, ההופכים לכיתה צבאית מאומנת המבצעת פעולות גרילה בפורעים ערביים, בתקופת מאורעות תרצ"ו בירושלים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נפתח עם הגעת מורה חדש להיסטוריה, גבריאל תירוש, לכיתה השביעית בגימנסיה. עד מהרה מגלים התלמידים כי דרכו החינוכית של תירוש הצעיר והנמרץ שונה מאוד מדרכם של שאר המורים המבוגרים במוסד, העוסקים במלאכת החינוך בחינת "מצוות אנשים מלומדה". תירוש מלמד היסטוריה, אך יותר מכך, הוא חי אותה. הוא גוזר גזרה שווה בין גורלם של הצלבנים, שלא הצליחו להיאחז בארץ וגורשו ממנה בידי המוסלמים, ובין גורל היישוב היהודי בארץ ישראל, אם לא יעמוד על נפשו מפני המתנכלים לו. גבריאל בז למדיניות ההבלגה שבחרו מנהיגי היישוב. הוא רואה בה "אחת מעויתות הנפש היהודית שעוד לא נשתחררה מן הגלות",[1] וסבור כי בגללה סופם של היהודים בארץ ישראל יהיה כסופם של הצלבנים. עם זאת, ציין תירוש, "הנני נגד רצח עיור הפוגע באנשים מקריים, אבל לטירור מכוּון יפה, הפוגע בלב לבם של האשמים, יש ערך פוליטי עצום!"[2]

כדי לממש את תוכניותיו האקטיביסטיות, מייסד תירוש את "החוג המצומצם ביותר", אלו חמישה מבחירי תלמידיו, שנועדו לשבור את חרפת ההבלגה ולהשיב מלחמה שערה לפורעים הערבים. חברי החוג המצומצם הולכים שבי אחרי דמותו הכריזמטית של גבריאל תירוש, ולאחר סדרה של תצפיות וסיורים באזור ירושלים הם מתחילים לעבור אימונים בנשק. מאוחר יותר נכנסים חברי "החוג המצומצם ביותר" למסגרת "ההגנה", ומגלים כי תירוש הוא מפקד הפלוגה שלהם.

תירוש, המתכנן להכשיר אותם כמפקדי כיתות, מגלה כי מפקדיו ב"הגנה" דוחים את רעיונותיו האקטיביסטיים ופורש מן הארגון. הוא מושך אחריו את חברי החוג המצומצם לפרוש גם הם, והם מתחילים בפעולות תקיפה של שכונות וכפרים ערביים, כאשר הם מכוונים לפגוע באנשי הכנופיות. לקראת סוף הרומן מתברר כי הארגון שהקימו הוא חלק מארגון האצ"ל שהולך ומתגבש באותה התקופה.

באחת הפעולות, ליד הכפר שייח' ג'ראח, נופלת איה, אחת מחברות החוג המצומצם. ימים מספר לאחר מותה, עוזב גבריאל את תפקידו ולא נראה שוב. המספר מעלה אפשרות כי גבריאל חש אשם, וכנקמה, ובניסיון לכפר על מותה של תלמידתו, יצא למבצע צבאי, ממנו לא שב.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מאורעות תרצ"ו בירושלים שלו היה תלמיד הגימנסיה העברית, ואחר כך מורה בה. הוא שאב את הדמויות בעלילה מהיכרות אישית עם דמויות מקבילות שהכיר. כך למשל ד"ר רוזנבלום המנהל, הוא בן דמותו של ד"ר יוסף מוהליבר מנהל הגימנסיה בתקופת לימודיו.

ההיסטוריון יהודה סלוצקי מתח ביקורת על הספר, עקב "רקע מוּטעה ומטעה מבחינה היסטורית". סלוצקי הדגיש שאינו חולק על זכותו של הסופר לכלול בספרו פרטים בדיוניים, אלא כי "הרקע ההיסטורי, עליו מתחוללת עלילת הסיפור, תואר שלא כראוי ואינו תואם כלל למציאות ולאווירה של הימים ההם".[3] שלו דחה ביקורת זו וציין: "אף-על-פי שהשתדלתי שלא לסטות מהעובדות עצמן, לא אתיימר שהמסופר עולה בקנה אחד עם ההיסטוריה הרשמית של ה"הגנה", אף לא עם זו של אצ"ל או לח"י; אני די לי שהוא עולה בקנה אחד עם רשמינו, שאיפותינו וחלומותינו באותה תקופה".[4]

ביום העצמאות 2006 פרסם אריאל רובינשטיין ב"הארץ" מאמר בשם "פרשת גבריאל תירוש ב"[5] בו הוא מקביל בין ספרו של יצחק שלו ופרשת חייו ומותו של המורה יעקב מאיר שנהרג במלחמת ששת הימים (שלוש שנים לאחר שהספר יצא לאור) באותו מקום בו נעלם גבריאל תירוש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליהו נור, "אגדה ומציאות ב"פרשת גבריאל תירוש", האומה, ג [12], תשכ"ה, עמ' 700-696.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרשת גבריאל תירוש, עמ' 116
  2. ^ פרשת גבריאל תירוש, עמ' 141
  3. ^ על "פרשת גבריאל תירוש" ליצחק שלו, דבר, 5 בפברואר 1965
  4. ^ יצחק שלו, "טעות בכתובת": סיפור ולא היסטוריה, דבר, 5 במרץ 1965
  5. ^ אריאל רובינשטייןפרשת גבריאל תירוש ב', באתר הארץ, 30 באפריל 2006