צ'ארלס דרייק
 | |||||
| לידה |
11 באפריל 1811 סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית .svg){kind=small}  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 1892 (בגיל 80) וושינגטון די. סי., ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות בלפונטיין | ||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת נורוויץ' | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| חתימה |
 | ||||
| |||||
| שירות ביטחוני | |||||
| השתייכות |
צי ארצות הברית | ||||
  | |||||
צ'ארלס דניאל דרייק (באנגלית: Charles Daniel Drake; 11 באפריל 1811 – 1 באפריל 1892) היה חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מיזורי ונשיא בית המשפט הפדרלי לתביעות.
תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרייק נולד ב-11 באפריל 1811 בסינסינטי שבאוהיו,[1] ובשנים 1823 ו-1824 למד בסנט ג'וזף קולג' בבארדסטאון, קנטקי, ובשנים 1824 עד 1825 למד באקדמיה הצבאית של פרטרידג' במידלטאון שבקונטיקט.[1] בשנים 1827 עד 1830 היה פרח קצונה בצי ארצות הברית.[1] הוא למד משפטים אצל בנג'מין דרייק בסינסינטי,[1] ולאחר מכן נכנס למשרד עורכי דין פרטי בסינסינטי, שם עבד מ-1833 עד 1834.[1] הוא המשיך בעריכת דין פרטית בסנט לואיס שבמיזורי מ-1834 עד 1847, ולאחר מכן חזר לסינסינטי מ-1847 עד 1849.[1] בשנת 1849 כיהן כגזבר מועצת הנציגויות הזרות של הכנסייה הפרסביטריאנית.[1] הוא חידש את עריכת הדין הפרטית בסנט לואיס מ-1850 עד 1867.[1] בשנים 1859–1860 כיהן כחבר בבית הנבחרים של מיזורי.[1] כמו כן, בשנת 1865 כיהן כציר וסגן נשיא הוועידה החוקתית של מיזורי.[1]
מנהיג הרפובליקנים הרדיקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית הפך דרייק ליריב עיקש של העבדות, ומנהיג בולט של הרפובליקנים הרדיקלים. בין 1861 ל־1863 הציע, ללא הצלחה, שחרור מיידי של עבדים ללא פיצוי. הוא הובס על ידי הרפובליקנים השמרנים בראשות המושל המילטון רוואן גמבל, שקיבלו גיבוי מלינקולן.
עד 1863 דרייק כבר ארגן את סיעתו הרדיקלית, קרא לשחרור מיידי, לחוקה חדשה ולמערכת של שלילת זכויות לכל מי שתמך בקונפדרציה במיזורי. הוא שימש כסגן נשיא בוועידת החוקה המדינתית של 1865 והצטיין כמנהיג הפעיל ביותר. המנהיג הגרמני־אמריקני קארל שורץ אמר עליו: "בפוליטיקה הוא היה בלתי מתפשר... רוב חברי מפלגתו, במיוחד במחוזות הכפריים, חששו ממנו מאוד."
החוקה החדשה אומצה ונודעה כ"חוקת דרייק". הרדיקלים החזיקו בשליטה מוחלטת במדינה מ־1865 ועד 1871, כשדרייק בראשם. כדי לשמר את כוחם, דרייק והרפובליקנים הרדיקלים שללו זכויות הצבעה מכל גבר שתמך בקונפדרציה, אפילו בעקיפין. הם יצרו רשימת בדיקה בת 81 סעיפים. בית המשפט העליון של ארצות הברית ביטל את הטלת השבועה על כמרים, והנושא הפך למוקד מחלוקת פוליטית קשה ברחבי המדינה. הרפובליקנים ממוצא גרמני בפרט זעמו על כך. כדי להרחיב את בסיס התמיכה שלו, דאג דרייק להעניק זכות בחירה לכל הגברים השחורים במיזורי, אף על פי שחלק מהרפובליקנים הסתייגו מכך.
כהונה בקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרייק נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, וכיהן מ-4 במרץ 1867 עד 19 בדצמבר 1870, אז התפטר כדי לקבל מינוי שיפוטי פדרלי.[2] הוא כיהן כיו"ר ועדת החינוך של הסנאט של ארצות הברית במהלך מושב הקונגרס ה-41.[2]
כהונה כשופט פדרלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־12 בדצמבר 1870 מינה אותו הנשיא יוליסס ס. גרנט לנשיא בית המשפט לתביעות, במקום הנשיא הקודם ג'וזף קייסי.[1] באותו יום אושר מינויו על ידי הסנאט והוא קיבל את כתב המינוי.[1] כהונתו נמשכה עד 12 בדצמבר 1885, אז התפטר.[1]
בערוב ימיו ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר התפטרותו מבית המשפט, שב דרייק לעיסוקו כעורך דין בוושינגטון די. סי. בין 1885 ל־1892.[1] הוא נפטר ב־1 באפריל 1892 בוושינגטון.[1] גופתו נשרפה ואפרו נטמן בבית הקברות בלפונטיין בסנט לואיס.[2]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו של דרייק, דניאל דרייק (1785–1852), היה רופא וסופר אמריקאי. דודו, בנג'מין דרייק (1795–1841), היה היסטוריון, עורך וסופר אמריקאי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'ארלס דרייק, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- צ'ארלס דרייק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
