צ'ארנה גורה (פולין)
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פולין קטן |
| מחוז | מחוז טטרה |
| גמינה | בוקובינה טטרזנסקה |
| גובה | 816 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,785 (31 במרץ 2021) |
| קואורדינטות | 49°22′10″N 20°07′23″E / 49.369583333333°N 20.123027777778°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| http://www.gmina.bukowinatatrzanska.pl/index.php | |
  | |
צ'ארנה גורה (בסלובקית: Čierna Hora, בהונגרית: Feketebérc, מילולית: ההר השחור) הוא כפר במחוז המנהלי של גמינה בוקובינה טטרזנסקה, בתוך מחוז טטרה, פרובינציית פולין קטן, בדרום פולין, קרוב לגבול עם סלובקיה. הכפר שוכן כ-5 קילומטרים צפונית לבוקובינה טטז'נסקה, 17 קילומטרים צפון מזרחית לזאקופנה ו-77 קילומטרים דרומית לקרקוב.[1]
זהו אחד מ-14 הכפרים בחלק הפולני של האזור ההיסטורי של ספיש (בפולנית: Spisz) שהיה שייך לסלובקיה.
בכפר מדברים בדיאלקט ספיש שהוא ניב של השפה הפולנית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה של העיירה מגיע כנראה ממראה הגבעה שעליה שכנה. ההר כוסה ביער אשוחים כהה שנכרת על ידי המתיישבים הראשונים. ככל הנראה, מרכז ההתיישבות היה הכפר סולטיסבו שנמצא על המעבר. ראשי הכפר הראשונים היו כנראה משפחת צ'רנוגורסקי (אבותיו של ראש ממשלת סלובקיה לשעבר), שהיגרו לכפר פרנקובה.
בסוף המאה ה-15 הגיעו לכאן קבוצות של ולאכים, שנמלטו מההסתערות הטורקית מדרום אירופה. לפי סיפורים מקומיים, אלה היו משפחות שהגיעו ממונטנגרו והתיישבו בחלק של הכפר שנקרא כיום סולטיסטו. הכפר היה תחת השליטים של נובי טארג וצ'ורשטין, המפורסמים ביחס הקשוח שלהם לנתיניהם. משמעות הדבר היא שעם השנים הפכה צ'ארנה גורה לכפר פולני טיפוסי. תושביה עסקו בניקוי יערות, בציד וברעיית צאן.
האזכורים המתועדים הראשונים של העיירה מגיעים מסוף המאה ה-16, ליתר דיוק ממסמכים מ-1589, 1594 ו-1595. הראשון מבין המסמכים הללו מאשר את רכישת מספר אדמות באזור הדנובה על ידי משפחת הורוואת-פאלוצ'י ושני המסמכים הבאים מאשרים זאת. במסמכים אלה מוזכרת צ'ארנה גורה בין הצריפים והכבשים תחת השם הסלובקי צ'רנה הורה. התיעוד של כותבי הימים מתוארכים לשנת 1637 ומזכירים רועים מצ'ארנה גורה הרועים את עדריהם בהרי הטטרה.
הכפר נוסד כנראה בתחילת המאה ה-17 לפי החוק הואלכי, אך למרבה הצער לא שרד מסמך המאשר זאת. הבעלים הראשון של הכפר הייתה משפחת הורוואת-פאלוצאי, שהחזיקה בכפר עד 1670.בשנת 1670 החליף הכפר את הבעלים למשפחת ז'ואנלי דה טולאנו ממוצא איטלקי, אשר שלטו בכפר עד 1771, אז חזר למשפחת הורוואת-פאלוציי. היא נשארה בשלטון עד 1848. אז התרחשו תמורות הפוליטיות בהונגריה, זכויות לאיכרים, ביטול הצמיתות והכרזת השוויון בפני החוק. הודות להתיישבות של מתיישבים חדשים הכפר צמח אט אט - בשנת 1772 היו בו 64 חוות, בשנת 1831 - 77 חוות, בשנת 1867 - 89 חוות. רועה היה עיסוק חשוב של התושבים, כי הקרקע והמיקום לא היו נוחים במיוחד לגידולים חקלאיים.
במקומות מסוימים עדיין נשמר אופיו הפסטורלי של הכפר, הנראה במבני הכפר, בפריסת השדות ובשרידי החקלאות.
בשנת 1850 הוקם בית הספר הראשון. בתחילה, שפת ההוראה הייתה סלובקית, ולאחר מכן גם הונגרית במשך זמן מה. תקופה זו, מסביבות אמצע המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20, הייתה התקופה שבה החלו נושאים לאומיים להיות חשובים. תנועות לאומיות סלובקיות החלו לבצע מסע סלובקיזציה חזק באזורי ספיש המאוכלסים בפולנים. הדבר הוביל, בין השאר, למצב שבו משנת 1880, במפקדי אוכלוסין שנערכו, לא יכלו תושבי ספיש לבחור באזרחות פולנית. בשנת 1895 החלו פולנים מגליציה לפעול על מנת להגן על התודעה הלאומית של הפולנים מספיש. כתוצאה מכך נוצרו, בין היתר, ספריות פולניות. אחת מהן הוקמה גם בצ'ארנה גורה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הפך אזור ספיש לנושא למחלוקת עזה בין פולין לצ'כוסלובקיה. בתקופה זו, בתחילת 1918 ו-1919, צ'ארנה גורה מצאה את עצמה לראשונה בהיסטוריה בגבולות המדינה הפולנית, אם כי זה קרה רק לתקופה של כ-10 שבועות, ולאחר מכן השתלטה צ'כוסלובקיה על הכפר. הוחלט כי ייערך משאל עם בחלק של ספיש, שכלל גם את צ'ארנה גורה, שיכריע האם האזורים השנויים במחלוקת שייכים למדינה מסוימת. החל מאבק בין המדינות כדי לשכנע את התושבים לצידן, בסופו של דבר בוטל משאל העם, וצ'ארנה גורה שולבה לצמיתות בפולין ב-28 ביולי 1920, על פי החלטת מועצת השגרירים שהתקבלה.
ב-1939, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, נכבשו שטחי ספיש הפולנית על ידי סלובקיה, שהייתה בעלת ברית של גרמניה. לאורך כל מלחמת העולם השנייה, צ'ארנה גורה נשארה בסלובקיה, שבזכותה תנאי החיים היו טובים בהרבה מאשר בצד השני של נהר ביאלק, שנכלל בשטח השליטה של הממשל הכללי הגרמני. לאחר תום המלחמה חזר צ'ארנה גורה לפולין.
עובדות מעניינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני מלחמת העולם הראשונה התגוררו בצ'ארנה גורה שתי משפחות יהודיות וניהלו פונדק.
בשנת 1874 היה שיטפון ענק. לאחר השיטפון בנו התושבים קפלה בפאתי הכפר. היא נועדה להגן על הכפר מפני הצפה של נהר ביאלקה ונחל ברייו. אותה שנה מתוארכת לבניית הקפלה של השילוש הקדוש ברחוב נדוודנה, שנבנתה לאחר מגפת הכולרה בצ'ארנה גורה והסביבה.
צוענים שהגיעו מהונגריה חיו בצ'ארנה גורה מאז המאה ה-17. הם הקימו את להקת המוזיקה המפורסמת Kałe Bała, בהובלת תרזה מירגה.
במסמך שנכתב ב-1773 מוזכרים שמותיהן של 68 חוות. בשנים הבאות התרחב הכפר, וב-1831 היו בו 77 חוות, ב-1867 89 חוות, ובמפקד האוכלוסין ההונגרי של 1910 כבר היו 148 בתים, בהם 13 בתי לבנים ובית בוץ אחד. הבתים הנותרים היו מעץ.
בשנת 1923 נערכה תחרות הרחיפה הארצית הראשונה בצ'ארנה גורה שבפולין.
בשנת 1991 ביקר בצ'ארנה גורה ראש ממשלת סלובקיה, יאן צ'ארנוגורסקי, ששורשיו מגיעים מראש הכפר הראשון של צ'ארנה גורה (ראשי הכפר הראשונים קיבלו את שם משפחתם משם העיירה).
