שלזיה (פרובינציה)
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| מדינה |
 פולין | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חבל ארץ |
 שלזיה | ||||||||||||
| בירת הפרובינציה | קטוביץ | ||||||||||||
| תאריך ייסוד |
1 בינואר 1999  | ||||||||||||
| על שם |
שלזיה | ||||||||||||
| שטח | 12,333 קמ"ר | ||||||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||||||
| ‑ בפרובינציה | 4,593,358 (2014) | ||||||||||||
| ‑ צפיפות | 372 נפש לקמ"ר (2014) | ||||||||||||
| קואורדינטות | 50°20′00″N 19°00′00″E / 50.333333333333°N 19°E | ||||||||||||
| אזור זמן | UTC+1 | ||||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||||
  | |||||||||||||
שלזיה (בפולנית: śląskie, בצ'כית: Slezské ובסלובקית: Sliezske) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום מרכזה של פולין, וגובלת בצפון בווייוודה לודז', במזרח בווייוודות שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה ופולין קטן, בדרום בצ'כיה ובסלובקיה, ובמערב בווייוודה אופולה.
בירתה של שלזיה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר קטוביץ השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן צ'נסטוחובה, סוסנוביץ, גליביצה וביטום.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ווייוודת שלזיה נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במזרח אזור היסטורי זה. בלטינית, סלובקית ופולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר השלנזה (Ślęza) והר השלנזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לוורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר שלנזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]
סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותן רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי שלזיה עילית. חבל ארץ זה מהווה רמה גאוגרפית גבוהה יחסית, כאשר גובהה הממוצע הוא כ-500 מטר מעל פני הים. המקום במידה רבה מהווה את החלק המערבי של הרמה של פולין קטן. בתחומיה של שלזיה נובעים שני הנהרות אולי החשובים ביותר בפולין - נהר הוויסלה ונהר האודר. מקור נהר האודר הוא מההרים שבדרום מערבה של שלזיה. משם הנהר זורם לכיוון צפון מערב, מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו, וממשיך אל תוך הווייוודה השכנה אופולה (פרובינציה) הגובלת עם שלזיה ממערב. ובעוד האודר נובע בשלזיה וזורם מערבה, הוויסלה זורם מזרחה. מקור נהר הוויסלה הוא מההרים שבדרום מזרחה של שלזיה. משם הנהר זורם לכיוון צפון מזרח, מוזן ביובלים רבים, וממשיך אל תוך הווייוודה השכנה פולין קטן (פרובינציה) הגובלת עם שלזיה ממזרח. הרמה של שלזיה עילית הופכת גבוהה יותר בקצותיה הדרומיים, שם מתנשאים לגובה רב יחסית הרי הקרפטים המערביים והרי הסודטים המזרחיים. אף שההרים שבדרומה של שלזיה גבוהים, הם בדרך כלל נמוכים יותר מאלו המצויים בשכנותיה ממזרח וממערב, שם הקרפטים והסודטים בהתאמה מגיעים לגובה רב במיוחד.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בקטוביץ, בירת הוויווידה, היא 8.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של - 1.6 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.6 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 722.3 מ"מ.[7]
אזורים מוגנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלזיה יש שבעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-64 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).
| פארקי נוף בשלזיה | |||
|---|---|---|---|
| תמונה | שם | שטח (בקמ"ר) | מחוז |
 |
פארק הנוף הבסקידים הקטנים Park Krajobrazowy Beskidu Małego |
257 | מחוז ז'יבייץ |
 |
פארק הנוף הבסקידים השלזים Park Krajobrazowy Beskidu Śląskiego |
386 | מחוז צ'שין |
 |
פארק הנוף רודי Park Krajobrazowy Rud Wielkich |
493 | מחוז רטיבור |
 |
פארק הנוף יערות ליסוורטה העליונים Park Krajobrazowy Lasy nad Górną Liswartą |
507 | מחוז לובלינייץ |
 |
פארק הנוף אורליך גניאזד Park Krajobrazowy Orlich Gniazd |
600 | מחוז מישקוב |
 |
פארק הנוף סטאבקי Park Krajobrazowy Stawki |
17 | מחוז צ'נסטוחובה |
 |
פארק הנוף ז'יבייץ Żywiecki Park Krajobrazowy |
358 | מחוז ז'יבייץ |
הרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה | |||
|---|---|---|---|
| תמונה | שם | גובה (במטרים) | מחוז |
 |
פילסקו Pilsko |
1,542 | מחוז ז'יבייץ |
 |
רומאנקה Romanka |
1,366 | מחוז ז'יבייץ |
 |
מונצ'וליק Munczolik |
1,356 | מחוז ז'יבייץ |
 |
פלניצה Palenica |
1,338 | מחוז ז'יבייץ |
 |
ליפובסקי ויירך Lipowski Wierch |
1,324 | מחוז ז'יבייץ |
|
רישנקה Rysianka |
1,322 | מחוז ז'יבייץ |
 |
סקז'יצ'נה Skrzyczne |
1,257 | מחוז ז'יבייץ |
 |
בורצ'י ויירך Boraczy Wierch |
1,244 | מחוז ז'יבייץ |
 |
ויילקה רצ'ה Wielka Racza |
1,236 | מחוז ז'יבייץ |
 |
ויילקה ריצז'ובה Wielka Rycerzowa |
1,226 | מחוז ז'יבייץ |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| לוח תקופות היסטוריות של שלזיה | |||
|---|---|---|---|
| עד 880 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 880-902 | דוכסות מורביה הגדולה | ||
| 902-960 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 960-1025 | המדינה הפולנית הראשונה | ||
| 1025-1335 |  |
הממלכה הפולנית הראשונה | |
| 1335-1479 |  |
ממלכת בוהמיה | |
| 1479-1526 | .svg){kind=small} |
ממלכת הונגריה | |
| 1526-1748 |  |
ממלכת הבסבורג | |
| 1748-1867 | .svg){kind=small} |
ממלכת פרוסיה | |
| 1867-1871 | .svg){kind=small} |
הקונפדרציה הצפון-גרמנית | |
| 1871-1919 | |
הקיסרות הגרמנית | |
| 1919-1933 | .svg){kind=small} |
רפובליקת ויימאר | |
| 1939-1945 | .svg){kind=small} |
גרמניה הנאצית | |
| 1945-1989 | .svg){kind=small} |
הרפובליקה העממית הפולנית | |
| החל מ-1989 |  |
הרפובליקה הפולנית השלישית | |
| מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.
בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות. | |||
ערך מורחב – שלזיה
ערים, יישובים ומחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלזיה ישנן 71 ערים ועיירות.
| הערים הגדולות בשלזיה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[8] | מחוז | |
| 1 |  |
 |
קטוביץ Katowice |
303,314 | עצמאי |
| 2 |  |
 |
צ'נסטוחובה Częstochowa |
231,527 | עצמאי |
| 3 |  |
 |
סוסנוביץ Sosnowiec |
210,249 | עצמאי |
| 4 |  |
 |
גליביצה Gliwice |
184,993 | עצמאי |
| 5 |  |
 |
זאבז'ה Zabrze |
177,815 | עצמאי |
| 6 |  |
 |
ביילסקו-ביאלה Bielsko-Biała |
173,462 | עצמאי |
| 7 |  |
 |
ביטום Bytom |
172,762 | עצמאי |
| 8 |  |
 |
רודה שלזיה Ruda Śląska |
141,090 | עצמאי |
| 9 |  |
 |
ריבניק Rybnik |
140,094 | עצמאי |
| 10 |  |
 |
טיכי Tychy |
128,698 | עצמאי |
| 11 |  |
 |
דומברובה גורניצ'ה Dąbrowa Górnicza |
123,774 | עצמאי |
| 12 |  |
 |
חוז'וב Chorzów |
110,538 | עצמאי |
| 13 |  |
 |
יאבוז'נו Jaworzno |
93,556 | עצמאי |
| 14 | .jpg) |
 |
יסטשמביה-זדרוי Jastrzębie-Zdrój |
91,073 | עצמאי |
| 15 |  |
 |
מיסלוביצה Mysłowice |
75,028 | עצמאי |
| 16 |  |
 |
שימיינוביצה שלונסקיה Siemianowice Śląskie |
68,658 | עצמאי |
| 17 |  |
 |
ז'ורי Żory |
62,015 | עצמאי |
| 18 |  |
 |
טרנובסקיה גורי Tarnowskie Góry |
60,984 | מחוז טרנובסקיה גורי |
| 19 |  |
 |
בנדין Będzin |
58,297 | מחוז בנדין |
| 20 |  |
 |
פייקרי שלונסקיה Piekary Śląskie |
56,978 | עצמאי |
| 21 |  |
 |
רטיבור Racibórz |
55,818 | מחוז רטיבור |
| 22 |  |
 |
שוויינטוחלוביצה Świętochłowice |
51,722 | עצמאי |
| 23 |  |
זוויירצ'ה Zawiercie |
51,110 | מחוז זוויירצ'ה | |
| 24 |  |
 |
וודז'יסלאב שלזיה Wodzisław Śląski |
48,688 | מחוז וודז'יסלאב |
| 25 |  |
 |
מיקולוב Mikołów |
39,858 | מחוז מיקולוב |
| 26 |  |
 |
קנורוב Knurów |
39,057 | מחוז גליביצה |
| 27 |  |
 |
צ'שין Cieszyn |
35,824 | מחוז צ'שין |
| 28 |  |
 |
צ'כוביצה-דז'דז'יצה Czechowice-Dziedzice |
35,703 | מחוז ביילסקו |
| 29 |  |
 |
צ'לדז Czeladź |
32,811 | מחוז בנדין |
| 30 |  |
 |
מישקוב Myszków |
32,595 | מחוז מישקוב |
| 31 |  |
 |
ז'יבייץ Żywiec |
31,967 | מחוז ז'יבייץ |
| 32 |  |
 |
צ'רביונקה-לשצ'יני Czerwionka-Leszczyny |
28,401 | מחוז ריבניק |
| 33 |  |
 |
פשצ'ינה Pszczyna |
25,985 | מחוז פשצ'ינה |
| 34 |  |
 |
לובלינייץ Lubliniec |
24,244 | מחוז לובלינייץ |
| 35 |  |
 |
לז'יסקה גורנה Łaziska Górne |
22,487 | מחוז וודז'יסלאב |
| 36 |  |
 |
רידולטובי Rydułtowy |
21,838 | מחוז וודז'יסלאב |
מחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלזיה ישנם 36 מחוזות, מתוכם 19 ערים מחוזיות.
| מחוזות שלזיה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[9] | שטח (בקמ"ר) | גמינות | בירה |
| ערים מחוזיות | |||||
|
קטוביץ Katowice |
303,314 | 164 | ||
|
צ'נסטוחובה Częstochowa |
231,527 | 159 | ||
|
סוסנוביץ Sosnowiec |
210,249 | 91 | ||
|
גליביצה Gliwice |
184,993 | 133 | ||
|
זאבז'ה Zabrze |
177,815 | 80 | ||
|
ביילסקו-ביאלה Bielsko-Biała |
173,462 | 124 | ||
|
ביטום Bytom |
172,762 | 69 | ||
|
רודה שלזיה Ruda Śląska |
141,090 | 77 | ||
|
ריבניק Rybnik |
140,094 | 148 | ||
|
טיכי Tychy |
128,698 | 81 | ||
|
דומברובה גורניצ'ה Dąbrowa Górnicza |
123,774 | 188 | ||
|
חוז'וב Chorzów |
110,538 | 33 | ||
|
יאבוז'נו Jaworzno |
91,073 | 152 | ||
|
יאסצ'מביי-דרוי Jastrzębie-Zdrój |
91,073 | 85 | ||
|
מיסלוביצה Mysłowice |
75,028 | 65 | ||
|
שימיינוביצה שלונסקיה Siemianowice Śląskie |
68,658 | 25 | ||
|
ז'ורי Żory |
62,015 | 64 | ||
|
פייקרי שלונסקיה Piekary Śląskie |
56,978 | 39 | ||
|
שוויינטוחלוביצה Świętochłowice |
51,722 | 13 | ||
| מחוזות רגילים | |||||
 |
מחוז צ'שין powiat cieszyński |
177,696 | 730 | 12 | צ'שין |
_COA.svg){kind=small} |
מחוז ביילסקו powiat bielski |
160,952 | 458 | 10 | ביילסקו-ביאלה |
 |
מחוז וודז'יסלאב powiat wodzisławski |
157,835 | 286 | 9 | וודז'יסלאב שלזיה |
 |
מחוז ז'יבייץ powiat żywiecki |
153,070 | 1040 | 15 | ז'יבייץ |
 |
מחוז בנדין powiat będziński |
150,928 | 364 | 8 | בנדין |
 |
מחוז טרנובסקיה גורי powiat tarnogórski |
138,386 | 644 | 9 | טרנובסקיה גורי |
 |
מחוז צ'נסטוחובה powiat częstochowski |
135,478 | 1522 | 16 | צ'נסטוחובה |
 |
מחוז זוויירצ'ה powiat zawierciański |
121,357 | 1002 | 8 | זוויירצ'ה |
 |
מחוז גליביצה powiat gliwicki |
115,349 | 664 | 8 | גליביצה |
 |
מחוז רטיבור powiat raciborski |
109,478 | 543 | 8 | רטיבור |
 |
מחוז פשצ'ינה powiat pszczyński |
109,065 | 471 | 6 | פשצ'ינה |
 |
מחוז מיקולוב powiat mikołowski |
96,039 | 233 | 5 | מיקולוב |
 |
מחוז קלובוצק powiat kłobucki |
85,476 | 888 | 9 | קלובוצק |
 |
מחוז לובלינייץ powiat lubliniecki |
77,119 | 822 | 8 | לובלינייץ |
 |
מחוז ריבניק powiat rybnicki |
77,024 | 223 | 5 | ריבניק |
 |
מחוז מישקוב powiat myszkowski |
72,037 | 479 | 5 | מישקוב |
 |
מחוז ביירון-לנדז'יניי powiat bieruńsko-lędziński |
58,723 | 158 | 5 | ביירון |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שלזיה
שלזיה, ברשת החברתית אינסטגרם- שלזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שלזיה (פולין : מחוז), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
- ^ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
- ^ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
- ^ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
- ^ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
- ^ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
- ^ Dane Klimatyczne
- ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Śląskie
- ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, śląskie
| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
