צ'חצ'ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צ'חצ'ח הוא כינוי סלנג לפרחח – ילד או נער או אדם צעיר או מבוגר בריון ופרוע חסר דרך ארץ. מקור השם אינו ברור לחלוטין, אך ככל הנראה מבוסס על האופן שבו נשמע דיבורם של עולים ממרוקו, שבו בולטות אותיות כמו צ' וח', באוזני העולים בני עדות אשכנז. במובן זה, הכינוי דומה לכינוי ברברים שהמציאו היוונים ביוון העתיקה להגדרת מי שאינם יוונים. בשני המקרים, התבסס הכינוי על רעיון אונומטופאי דומה של חיקוי להג בלתי מוכר ("ווזווז" - מלשון המילה היידית וואָס (מבוטאת אצל יוצאי פולין ווּס - vus), שפירושה "מה", הוא שם גנאי לאשכנזי, שנוצר בדרך דומה). במילונם של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, "מילון עולמי לעברית מדוברת", מוגדרת המילה צ'חצ'ח כ"כינוי ליוצא צפון אפריקה".

"נאום הצ'חצ'חים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נאום הצ'חצ'חים

הכינוי רווח בישראל לפחות משנות השבעים וזכה לפרסום רב במהלך הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981, כאשר הבדרן דודו טופז השתמש בו בנאום בעצרת בחירות של המערך שנערכה בכיכר מלכי ישראל ב-26 ביוני 1981 (שלושה ימים לפני הבחירות). טופז אמר: "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אספות בחירות... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". דבריו זכו לתשואות בעצרת. "הארץ" דיווח על דבריו הבוטים של טופז ועמד על משמעותם, והיה העיתון היחיד שעשה זאת.[1]

למחרת נערכה במקום עצרת בחירות של המפלגה המתחרה, הליכוד, שבה מתח מנחם בגין ביקורת חריפה על האמירה הזו באומרו: "עד אתמול לא הכרתי את המלה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן..." וכאן הסתכל בגין בדף להיזכר בשם שקרא במלעיל ובעילגות מכוונת "דודו טופז", והמשיך: "...מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים". בגין פירש את דבריו של דודו טופז כמופנים בעיקר כלפי עדות המזרח, שנתפשו באותה תקופה כמצביעי ליכוד, והבליט בדבריו את היחס השונה של מפלגתו לעולים מארצות המזרח. הוא סיפר על עולי הגרדום, פיינשטיין וברזני - "הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!". הוא אף קרא לנוכחים להתקשר אל כל מכריהם ברחבי הארץ: "רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך-הכל: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב". בגין גם תקף את חברי המערך שמעדות המזרח, ובמיוחד את ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו, אשר לטענתו היו צריכים למחות על הפגיעה בעדות המזרח כפגיעה אישית. דבריו של בגין באו כשמן על מדורת עימות שיסודו עדתי במהלך מערכת הבחירות של 1981, שהייתה מערכת בחירות מהאלימות ביותר. יש המייחסים לדבריו תרומה מסוימת לניצחונו של הליכוד בבחירות אלו.

שימוש נוסף במילה זו נעשה בשנת 2008, במהלך הבחירות המקדימות לראשות מפלגת קדימה, כאשר מחנהו של שאול מופז האשים את מחנה ציפי לבני בשימוש בביטוי "צ'חצ'חים" בהתייחס לתומכיו של מופז, שרבים מהם נמנים עם יוצאי עדות המזרח.

משמעות המושג כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג העגה "צ'חצ'ח" עבר שינוי משמעות בשנים שחלפו מאז 1981 וכיום אינו נתפש בעיני רבים ככינוי המכוון לעולי מרוקו או לעולים מצפון אפריקה או המזרח-התיכון אלא כהגדרה של התנהגות פרחחית באופן כללי. שינוי דומה התחולל בכינויי גנאי אחרים לעולים כמו "פרחה" (במקור, שם נפוץ לאישה בין עולי מרוקו ופירושו שמחה. זכור במיוחד גם שיר הפרחה שבוצע על ידי עפרה חזה), "פולניה", "פרסי", "רומני", "יקה" או "ערס". ניתן, לדוגמה, לשמוע אדם שמשפחתו עלתה מעיראק או מיוון המגדיר עצמו "יקה" על בסיס תכונות כלליות כמו דייקנות או דבקות בביצוע משימה, אישה המוגדרת "פרחה" על בסיס מראה והתנהגות, בלי התייחס למוצאה, או אדם המוגדר "פולני" כאשר נראה למגדיר כי הוא נוקט מניפולציות המכוונות לעורר רגשות אשם, לדוגמה. עם זאת, בחלק מהכינויים נשמרים עדיין סימנים ברורים לכיוונם כגנאי לעולי צפון אפריקה. לדוגמה, אדם שמוצאו מארצות אשכנז הנוהג כ"ערס" יכונה לעתים "ערס אשכנזי", להבחנה בינו לבין "ערס רגיל".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון ברזילי, אמת, באתר העין השביעית, 30 ביוני 2011