ערס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עַרְס הוא כינוי גנאי בסלנג העברי המתאר אדם מיוצאי ארצות אסיה ואפריקה ומייחס לו אופי עברייני, חזות חיצונית מצועצעת, ולשון עילגת. זהו סטריאוטיפ חברתי אשר מזוהה באפיון התנהגותי-תרבותי וכולל מוטיבים לשוניים, התנהגותיים, תרבותיים ותעסוקתיים רבים. לימים נטען כי הוא עוסק רק באופי ולא בעדה. ורק בעלי דעות קדומות מרבים להשתמש במושג זה כלפי מזרחים בלבד.

בשנות ה-2000 נפוץ המונח "ערס" בקרב צעירים והוא מתייחס בעיקר לדמויות "לא נחמדות" ול"עושי צרות" למיניהם. יש הטעונים כי לעיתים המונח מיוחס ללא קשר למוצא עדתי, והוא מיועד לציון אנשים שלא קיבלו חינוך נורמטיבי, המדברים בשפה רדודה וגסה. אך אחרים טוענים כי הסמנים התרבותיים והעדתיים וקיומם של ביטויים כמו "ערס אשכנזי" או "ערס רוסי" מדגימים כי ברירת המחדל היא עדיין ערס מזרחי.

אטימולוגיה וכינויים אחרים

מקור המילה ערס במילה הערבית عَرْص (תעתיק מדויק: עַרְץ), שמשמעותה המקורית רועה, ובהשאלה רועה זונות - סרסור, או נָבָל.

הגינונים אשר יוחסו לסרסורים התאימו לסוג מסוים של אנשים: בעלי רקע עברייני, תושבי שכונות רוויות פשע, בעלי חזות חיצונית מצועצעת, עטויים צמידי זהב ("גורמטים") ושרשראות מוזהבות, דוברים שפה עילגת, לא משכילים ופעמים רבות נוהגים באלימות מילולית ופיזית.

הדימוי של הערס רווח במדינה עוד מיום הקמתה. פעם הוא זכה לביטוי "פושטק" ("ריקני" - מיידיש) ולאחר מכן - צ'חצ'ח.

דמות נשית המקורבת לערס כונתה בשם פרחה. סטריאוטיפ זה כרוך ברקע חברתי דומה: הפרחה עשויה להיות בת-זוגו, שכנתו, או בת משפחתו של הערס, אך לה גינונים שונים משל הערס הגברי. בשנים האחרונות נוצרו גם הביטויים "ערסית", כאשר זו קרובה יותר בתדמיתה אל הערס, ו"פְרֵח" (פרחה בלשון זכר) או "פרחול", הקרוב אל הפרחה.

לעיתים מכונים בלעג אנשים המאיימים לריק בכינוי "ערס צעצוע", מכיוון שהם מנסים לאיים באופן המזוהה עם הערס, אך חסרים את היכולת לבצע את איומם, בדומה לצעצוע.

ביטוי שמשמש לעיתים במקום "ערס" הוא "ערסוואת". מונח זה הוא חידוש יהודי-ישראלי דמוי-ערבית;[1] צורת הריבוי הנכונה של ערס בערבית היא ערסאת.

הערס בתרבות

מאז שנות השבעים הונצחו דמויות הערסים ב"סרטי בורקס" דוגמת "צ'רלי וחצי" ו"אסקימו לימון" וסטנדאפיסטים, במיוחד כאלה שגדלו בשכונות מצוקה, הרבו לצחוק על דמות הערס. צביקה הדר למשל, חיקה ערס בדמותו של "ז'וז'ו חלסטרה" בסדרת הטלוויזיה "הקומדי סטור". המבטא ודרך ההתבטאות שהניחו הסטנדאפיסטים בחיקוי הערסים ודומיהם, חידד את השתייכותו העדתית, של סטריאוטיפ הערס המצוי, למוצא מזרחי כביכול.[2]

מודל הערס כפי שהשתקף בבידור, נצרב בתרבות הישראלית וחלקים שונים בה החלו לשלב ביטויים מהסלנג ה"ערסי", ללא קשר להשתייכות מעמדית או עדתית. כך למשל חדרו הביטויים "אללה יסתור", "אשכרה", "חרטה בארטה" ו"ילד כאפות" לסלנג העברי. כביטוי לשיח היומיומי בשכבות מסוימות אף התפתחה תת-תרבות "נאו-ערסית", המאופיינת בהחצנת השליליות הערסית ועידונה. בחירת שם האתר "וואלה" או הבלוג "ערס פואטי" (שהוא משחק מילים על "ארס פואטיקה" - "אמנות השירה" בלטינית) והשימוש הנרחב בביטויים יכולים להיות סוג מסוים של נאו-ערסיות, כמו גם החייאתה של המוזיקה המזרחית, שנחשבה פעם על ידי רבים כמאפיינת את הערס, ומיתוגה החל מסוף שנות ה-90 בזרם המרכזי של הבידור והתרבות.

ב-2014 יצא רון כחלילי בסדרה תיעודית ששודרה בערוץ yes בשם "ערסים ופרחות - האליטות החדשות", על אפליית מזרחים בישראל.

כתב העת לתרבות וספרות "הכיוון מזרח" הקדיש בשנת 2008 גיליון שלם ל"ערסים ופרחות", ובו נאמר במאמר הפתיחה: "הסיפור של 'הערסים והפרחות' הוא סיפור מכאובם של המזרחים בפגישתם עם התרבות הישראלית האשכנזית... הערס והפרחה הם הקצנה של הסטריאוטיפ של 'ההוויה המזרחית', שאי אפשר לסכמה בצבע עור או במוצא אתני, גם לא במעמד כלכלי או בעמדה פוליטית או אסתטית".

בפסיקה

פסק הדין מישל מלכה נגד התעשייה האווירית לישראל[3] עסק בתביעה שהגיש מועמד לעבודה נגד מעסיק, לפיו הופלה בקבלה לעבודה עקב מוצאו המזרחי. בין השאר נאמר שמנהל בנתבעת הגיב בשאלה "מי זה הערס הזה" למראה קורות החיים של התובע. בית הדין האזורי לעבודה העיר על כך: "נראה כי 'ערס' היא מילת גנאי המקושרת להתנהגות וולגארית ומזוהה יותר – גם אם לא רק – עם זהות מזרחית סטריאוטיפית".

בפסק דין אחר של בית דין האזורי לעבודה בתל אביב נאמר: "לאחר ששקלנו את הדברים בהתחשב באופי המיוחד של יחסי עובד-מעסיק, אנו סבורים שהביטוי שנאמר על ידי איתן פעמיים ('ערס קטן') הוא ביטוי העלול לבזות אדם בשל מעשים או תכונות המיוחסות לו. אין מדובר בקללה 'סתם' כגון 'אידיוט' אלא במילת גנאי שמטרתה לייחס לאדם שיוך קבוצתי מסוים על מנת להשפילו או לרמוז על נחיתותו."[4]

בשפות אחרות

סטריאוטיפ דומה קיים ברחבי העולם, למשל: צ'אב (Chav) - בבריטניה, גוֹפְּנִיק (го́пник) - במזרח אירופה, קאני (Cani) - בספרד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רוני סבג-אלבין, ה-ע' של הערס, באתר "העוקץ", 29 באוקטובר 2012
  2. ^ רוני סבג-אלבין ה-ע' של הערס באתר העוקץ
  3. ^ תעא (ת"א) 3816-09 מישל מלכה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, ניתן ב-2 באוגוסט 2013
  4. ^ סעש (ת"א) 42003-03-15 כהן דניאל נ' אייקו מעצבי שיער בע"מ, ניתן ב-6 במרץ 2017