ערס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערס הוא כינוי גנאי בסלנג העברי המתאר אדם בעל אופי עברייני, חזות חיצונית מצועצעת, ולשון עילגת. זהו סטריאוטיפ חברתי אשר מזוהה באפיון התנהגותי-תרבותי וכולל מוטיבים לשוניים, התנהגותיים, תרבותיים ותעסוקתיים רבים. המונח מתייחס לאופי ולא לעדה. אך בעלי דעות קדומות מרבים להשתמש במושג זה כלפי מזרחים בלבד.

אטימולוגיה וחידושים לשוניים

מקור המילה ערס במילה הערבית عَرْص (תעתיק מדויק: עַרְצ), שמשמעה "סרסור זונות" או "נָבָל". הגינונים אשר יוחסו לסרסורים התאימו לסוג מסוים של אנשים: בעלי רקע עברייני, תושבי שכונות רוויות פשע, בעלי חזות חיצונית מצועצעת, עטויים צמידי זהב ("גורמטים") ושרשראות מוזהבות, דוברים שפה עילגת, לא משכילים ופעמים רבות נוהגים באלימות מילולית ופיזית.

הדימוי של דמות הערס רווח במדינה עוד מיום הקמתה. פעם הוא זכה לביטוי "פושטאק" ("ריקני" - מיידיש) ולאחר מכן - צ'חצ'ח. הדמות הנשית המקבילה לערס כונתה בשם פרחה (כיום הן מכונות על ידי הנוער גם "פקצה"). בשנים האחרונות נוצרו גם הביטויים "ערסית" ו"פרח" (פרחה בלשון זכר) או "פרחול". הערסיות מתוארות כנשים המשתמשות בהרבה איפור, מעדיפות לדבר בצורה עילגת, מסיימות דיונים בצורה אווילית ומתחמקת, סמכותניות, ולא נחשבות למשכילות במיוחד[דרושה הבהרה].

כיום נפוץ המונח "ערס" בקרב צעירים והוא מיוחס בעיקר לדמויות "לא נחמדות" ול"עושי צרות" למיניהם. לעתים המונח מיוחס ללא קשר למוצא עדתי, לאנשים שלא קיבלו חינוך נורמטיבי, המדברים בשפה רדודה וגסה. לעתים מכונים בלעג אנשים המאיימים בלא יכולת לממש את איומם בכינוי "ערס צעצוע" - מכיוון שהם מנסים לאיים באופן המזוהה עם ערסיות, אך חסרים את היכולת לבצע את איומם, בדומה לצעצוע.

ביטוי שמשמש לעתים במקום "ערס" הוא "ערסוואת". מונח זה הוא חידוש לשוני ישראלי, והוא בשימוש בגלל המצלול הערבי שלו.[1]

הערס בתרבות

מאז שנות השבעים הונצחו דמויות הערסים ב"סרטי בורקס" דוגמת "צ'רלי וחצי" ו"אסקימו לימון" וסטנדאפיסטים, במיוחד כאלה שגדלו בשכונות מצוקה, הרבו לצחוק על דמות הערס. צביקה הדר למשל, חיקה ערס בדמותו של "ז'וז'ו חלסטרה" בסדרת הטלוויזיה "הקומדי סטור". המבטא ודרך ההתבטאות שהניחו הסטנדאפיסטים בחיקוי הערסים ודומיהם, חידד את השתייכותו העדתית, של סטריאוטיפ הערס המצוי, למוצא מזרחי כביכול.[2]

מודל הערס כפי שהשתקף בבידור, נצרב בתרבות הישראלית וחלקים שונים בה החלו לשלב ביטויים מהסלנג ה"ערסי", ללא קשר להשתייכות מעמדית או עדתית. כך למשל חדרו הביטויים "אללה יסתור", "אשכרה", "חרטה בארטה" ו"ילד כאפות" לסלנג העברי. כביטוי לשיח היומיומי בשכבות מסוימות אף התפתחה תת-תרבות "נאו-ערסית", המאופיינת בהחצנת השליליות הערסית ועידונה. בחירת שם האתר "וואלה" או הבלוג "ערס פואטי" (שהוא משחק מילים על "ארס פואטיקה" - "אמנות השירה" בלטינית) והשימוש הנרחב בביטויים יכולים להיות סוג מסוים של נאו-ערסיות, כמו גם החייאתה של המוזיקה המזרחית, שנחשבה פעם על ידי רבים כמאפיינת את הערס, ומיתוגה כיום בזרם המרכזי של הבידור והתרבות.

ב-2014 יצא רון כחלילי בסדרה תיעודית ששודרה בערוץ yes בשם "ערסים ופרחות - האליטות החדשות", על אפליית מזרחים בישראל.

כתב העת לתרבות וספרות "הכיוון מזרח" הקדיש בשנת 2008 גיליון שלם ל"ערסים ופרחות", ובו נאמר במאמר הפתיחה: "הסיפור של 'הערסים והפרחות' הוא סיפור מכאובם של המזרחים בפגישתם עם התרבות הישראלית האשכנזית... הערס והפרחה הם הקצנה של הסטריאוטיפ של 'ההוויה המזרחית', שאי אפשר לסכמה בצבע עור או במוצא אתני, גם לא במעמד כלכלי או בעמדה פוליטית או אסתטית".

בפסיקה

פסק הדין מישל מלכה נגד התעשייה האווירית לישראל[3] עסק בתביעה שהגיש מועמד לעבודה נגד מעסיק, לפיו הופלה בקבלה לעבודה עקב מוצאו המזרחי. בין השאר נאמר שמנהל בנתבעת הגיב בשאלה "מי זה הערס הזה" למראה קורות החיים של התובע. בית הדין האזורי לעבודה העיר על כך: "נראה כי 'ערס' הינה מילת גנאי המקושרת להתנהגות וולגארית ומזוהה יותר – גם אם לא רק – עם זהות מזרחית סטריאוטיפית".

בפסק דין אחר של בית דין האזורי לעבודה בתל אביב נאמר: "לאחר ששקלנו את הדברים בהתחשב באופי המיוחד של יחסי עובד-מעסיק, אנו סבורים שהביטוי שנאמר על ידי איתן פעמיים ('ערס קטן') הוא ביטוי העלול לבזות אדם בשל מעשים או תכונות המיוחסות לו. אין מדובר בקללה 'סתם' כגון 'אידיוט' אלא במילת גנאי שמטרתה לייחס לאדם שיוך קבוצתי מסוים על מנת להשפילו או לרמוז על נחיתותו."[4]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רוני סבג-אלבין, ה-ע' של הערס, באתר "העוקץ", 29 באוקטובר 2012
  2. ^ רוני סבג-אלבין ה-ע' של הערס באתר העוקץ
  3. ^ תעא (ת"א) 3816-09 מישל מלכה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, ניתן ב-2 באוגוסט 2013
  4. ^ סעש (ת"א) 42003-03-15 כהן דניאל נ' אייקו מעצבי שיער בע"מ, ניתן ב-6 במרץ 2017