נאום הצ'חצ'חים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חסרים מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נאום הצ'חצ'חים הוא כינוי לנאום שנאם השחקן והבדרן דודו טופז במהלך הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981[1]. ב-27 ביוני, (כ"ה בסיוון ה'תשמ"א), נערכה עצרת הבחירות המסכמת של המערך בראשות שמעון פרס בכיכר מלכי ישראל, שלושה ימים לפני הבחירות. למחרת היום, נערכה באותו מקום עצרת הבחירות המסכמת של הליכוד בראשות מנחם בגין בה נשא בגין נאום תגובה.

הנאום נחשב לאחד מהנאומים המפורסמים ביותר בפוליטיקה הישראלית, וסימן בעיני רבים את קו השבר בין שתי המפלגות, כשהליכוד מייצג את המזרחים ואילו המערך את האשכנזים.

מערכת הבחירות לכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשירית

מערכת הבחירות לכנסת העשירית נחשבה למערכת הבחירות הסוערת ביותר בתולדות מדינת ישראל. היו אלו הבחירות הראשונות מאז עליית הליכוד לשלטון ב-1977, שהייתה הפעם הראשונה בה השלטון נלקח ממפלגת העבודה הישראלית. בעיני רבים חילופי השלטון היו "תאונה היסטורית", ולרבים נראה כאילו המערך יצליח להשיב לעצמו את השלטון באותה מערכת בחירות. על אף הסכמי קמפ דייוויד שהשיגה ממשלת בגין, ומדיניותה הכלכלית אשר הובילה להיפר אינפלציה - בתחילת שנת 1981, עם הקדמת הבחירות, הסקרים ניבאו ניצחון מוחץ למערך ומפלה קשה לליכוד.

לעומת זאת, הליכוד נותר חזק בקרב עדות המזרח. רבים מבני עדות המזרח ותושבי עיירות הפיתוח חשו כי קולם לא בא לידי ביטוי בזמן שלטון המערך, ואילו בגין הקפיד להעניק להם תשומת לב מיוחדת עוד לפני שנבחר לראשות הממשלה. הפחד מפני עליית המערך לשלטון גרם לתקריות אלימות באותה מערכת בחירות: בסיורים ברחובות, הותקפו פעילי מערך מילולית בידי תומכי ליכוד. בנוסף, הותקפו מועדונים של המערך, פוצצו כנסי בחירות, ורבו התקפות על מועמד המפלגה, שמעון פרס. בנאומי המערך נשמעו משפטים רבים שנחשבו כעדות לאפליה העדתית: בכנס שבו נזרקו על פרס עגבניות, הוא קרא לזורקים אספסוף. באספת בחירות בבית שמש, צעיר בשם הרצל חנוכה הניף אצבע משולשת לעבר פרס, כשחברו הניף סכין. פרס הגיב בצעקות, כינה את התנועה "תנועה מזרחית מגונה", וטען שתומכי בגין הם "חבורת שיכורים". את נאומו סיים פרס באזהרה שהצבעה לליכוד היא "הצבעה למדינה ערבית" (בפועל הוא דיבר על תוכנית האוטונומיה של הממשלה, שהעלתה חשש לאובדן הרוב היהודי במדינה). הופעתו של הרצל חנוכה הובלטה בתשדירי המערך, עם הסיסמה "את הטירוף הזה חייבים לעצור".

הפצצת הכור העיראקי והמדיניות הכלכלית של יורם ארידור הצליחו לצמצם את הובלת המערך בבחירות, ושבוע לפני הבחירות הראו הסקרים על תיקו בין שתי המפלגות.

עצרות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שבת, ה-27 ביוני, נערכה בכיכר מלכי ישראל עצרת הבחירות המסכמת של המערך. הגיעו עשרות אלפי אנשים לעצרת, תוך כדי שהם מניפים דגלים אדומים ושרים שירי פלמ"ח. בתחילת הערב עלה לבמה השחקן דודו טופז. באותו הזמן עוד לא באו לאספה אנשי תקשורת, פרט לכתב "הארץ" אמנון ברזילי, וצוות צילום של חיים יבין לכבוד הסדרה שיועדה לשידור לאחר הבחירות, "הנבחרים". בנאומו, טופז אמר: "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אספות בחירות... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". דבריו זכו לתשואות בעצרת. הכתב לענייני מפלגות של "הארץ" אמנון ברזילי דיווח על דבריו הבוטים של טופז, והיה העיתונאי היחיד שפרסם למחרת העצרת את הדברים, בניגוד לבקשת בכירים במערך.[2]

למחרת נערכה במקום עצרת בחירות של הליכוד, ובה עלה מנחם בגין לנאום. את נאומו פתח בגין בניתוח ההבדל בין הליכוד לבין המערך. הוא טען שאנשי הקיבוצים הניפו דגלים אדומים, ואילו אנשי הליכוד מניפים דגלי תכלת לבן. הוא טען כי הדגל האדום הוא סמלה של ברית המועצות, שדיכאה את זכויות האדם ואת השפה העברית, שסיפקה נשק לאויבי ישראל ושלחה עצירים פוליטיים למחנות ריכוז. לאחר מכן טען כלפי הקיבוצים, אותם הרבה לתקוף באותה מערכת הבחירות, "הם שונאים קפיטליזם, אבל אוהבים את הקפיטל!" בניסיון ללכד סביבו את השכבות החלשות.

לאחר מכן הגיע שיא הנאום. בגין סיפר כי אמש, בפני מאה-אלף אנשים שבעצרת המערך, עמד על הבמה שחקן צעיר ואמר את הדברים הבאים - ואז החל בגין מצטט את דבריו מתוך פתק : "... 'הצ'חצ'חים הם במצודת זאב, הם בקושי שין גימלים. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות'. אודה ואתוודה בפניכם, עד הבוקר לא שמעתי את המילה צ'חצ'חים ולא ידעתי מה פירושה...". בגין המשיך ואמר : "אבל שימעו, כאשר אותו מה שמו...דודו טו-פס (במלעיל), אמר את האיוולת, את דברי ההבל ורעות הרוח שלו, כל הקהל שעמד אמש פה - הריע". בגין עמד על הבמה והפנה את נאומו באותו רגע אל דודו טופז ואל הקהל כדי לספר על בני עדות המזרח ובני עדות אשכנז שלחמו וחרפו נפשם ביחד במחתרות וסיפר את הסיפור על עולי הגרדום, פיינשטיין האשכנזי וברזני העיראקי : "עכשיו אני אספר לדודו טופז למי הוא התכוון. בני עדות המזרח שלנו היו לוחמים גיבורים, גם במחתרת. פיינשטיין היה ממוצא אירופאי, איך קוראים לזה..'אשכנזי' (במלעיל). ברזני היה ספרדי מעיראק. בלילה! לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר בבוקר להוליך אותם אל התלייה והרב התעקש שהוא יבוא להוביל אותם, והם לא רצו לפגוע ברב. הם לקחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי, עיראקי, יהודים! אחים! לוחמים!". לפי בגין, טופז חילל את כבודה של אוכלוסייה שלמה בישראל, כיוון שהמזרחים לחמו במלחמות ישראל. בגין גם תקף את חברי המערך מעדות המזרח, ובמיוחד את ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו (שהוצבה במקום השני ברשימה באותה מערכת בחירות), אשר לטענתו היו צריכים למחות על הפגיעה בעדות המזרח כפגיעה אישית.

לסיום נאומו, קרא בגין לנוכחים להתקשר אל כל מכריהם ברחבי הארץ: "רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך-הכל: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב".

הכינוי "צ'חצ'ח"[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'חצ'ח הוא כינוי סלנג לפרחח – נער פרוע חסר דרך ארץ. מקור השם אינו ברור לחלוטין, אך ככל הנראה מבוסס על האופן שבו נשמע דיבורם של עולים ממרוקו, שבו בולטות אותיות כמו צ' וח', באוזני העולים בני עדות אשכנז. במילונם של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, "מילון עולמי לעברית מדוברת", מוגדרת המילה צ'חצ'ח כ"כינוי ליוצא צפון אפריקה". הכינוי רווח בישראל לפחות משנות השבעים.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת טופז, מינה צמח טענה בפניו שהנאום העביר שני מנדטים מהמערך לליכוד. מכל מקום, שלושת הסקרים האחרונים, שפורסמו בימים 28 ו-29 ביוני 1981 (של מינה צמח, חנוך סמית ודייוויד גארת', יועץ הסקרים של הליכוד), הראו על המשך שוויון הכוחות, שהצטייר בשבוע האחרון של יוני[3]. במערכת הבחירות עצמה ניצח הליכוד בהפרש של מנדט בודד (כעשרת אלפים קולות), עם 48 מנדטים לעומת 47 של המערך.

טופז פוטר מעבודותיו בעקבות הנאום, הסתגר בביתו וניסה לכתוב ספר שהוא תכנן לקרוא לו "מה שמו" (כהתייחסות לדברי בגין שלא זכר את שמו). לאחר מכן עיבד את הספר למופע בשם "פליטת פה".

לאחר הנאום ניסו רבים בליכוד לשחזר את הצלחתו במהלך השנים: בנימין נתניהו ניסה לבצע זאת לאחר שתיקי דיין קראה לתומכי הליכוד "אספסוף מהשוק"[4], אולם דבר זה לא מנע את הפסדו בבחירות למועמד מפלגת העבודה (אז ישראל אחת), אהוד ברק. במהלך הבחירות לכנסת העשרים, לאחר שהאמן יאיר גרבוז תקף "מנשקי קמעות", נאם נתניהו בעצרת ימין כנגד הנאום. בעיני רבים[5][6][7] הזעם שעוררו דברי גרבוז, ונאום התגובה שנשא נתניהו, הצליחו לעורר רבים מתומכי הליכוד להצביע עבור המפלגה, ובכך להעניק לה יתרון של שישה מנדטים על פני מפלגת המחנה הציוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ world zionist youth movement, דודו טופז- על נאום הצ'חצ'חים ובגין - Video Dailymotion, Dailymotion
  2. ^ אמנון ברזילי, אמת, באתר העין השביעית, 30 ביוני 2011
  3. ^ ההחמצה הגדולה, יואב לביא, הוצאת רביבים, 1981, עמ' 109
  4. ^ הספרייה הלאומית, עיתונות בחירות 1999, http://web.nli.org.il/
  5. ^ בן כספית, ‏הצונאמי: נתניהו העיר את כל השדים ותרגם אותם לפתקי הצבעה, באתר מעריב השבוע, 22 במרץ 2015
  6. ^ הרצוג בראיון ראשון מאז ההפסד: נאום גרבוז פגע בנו, באתר גלי צה"ל, 19 במרץ 2015
  7. ^ גלעד מורג, גם פעילי הליכוד נדהמו: "ותודה לגרבוז", באתר ynet, 18 במרץ 2015