צ'יקה, הכלבה בגטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'יקה, הכלבה בגטו
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת בת-שבע דגן
איורים אבי כץ
שפת המקור עברית
תורגם לשפות אנגלית, גרמנית, רוסית, פולנית
סוגה ספר ילדים
הוצאה
הוצאה בשפת המקור מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
תאריך הוצאה 1992
מספר עמודים 29
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9657026326

צ'יקה, הכלבה בגטו הוא ספר ילדים שנכתב על ידי ניצולת השואה בת-שבע דגן ואויר על ידי אבי כץ. הספר מספר על מיכאש, ילד יהודי שבמהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, צריך להיפרד מכלבתו, צ'יקה, בעקבות חוקי נירנברג, בהם נכתב, בין היתר, שליהודים אסור להחזיק בביתם חיות מחמד.

הספר נכתב בשנות ה-80 המאוחרות[1], ויצא לאור לראשונה בשנת 1992 על ידי מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'. מאז הפצתו, תורגם הספר למספר שפות, ביניהן אנגלית, גרמנית, רוסית ופולנית. כמו כן, הספר עובד למערך שיעור לגיל הרך[2] ולסרט קצר בהנפשת סטופ מושן, "צ'יקה, הכלבה בגטו"[3], שהיה מועמד וזכה במספר פרסים.

מיצב פיסולי על פי הספר נחנך בשנת 2024 בחצר בית להיות, מרכז חינוכי עירוני לטיפוח תודעת השואה ולקחיה בחולון. המייצב נוצר על ידי ורדה גבעולי ואילן גלבר על פי איורי הספר, כאשר דגן, שנפטרה מספר שבועות לפני חנוכתו, הייתה שותפה להקמתו[4].

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתחיל בהקדמה קצרה על התקופה, ומתאר את מיכאש - ילד בן חמש, נמוך, רזה, בעל פנים עגולות ועיניים כחולות. למיכאש, שגר בדירה קטנה בגטו יחד עם הוריו, הייתה כלבה בשם צ'יקה, איתה הוא אהב לשחק. באחד הימים הוצאה פקודה שהוכרזה על ידי חייל נאצי ובה נאמר כי "כל הכלבים, מחר עד השעה שלוש - למגרש על יד המשטרה". הרקע לפקודה היה כדי למנוע את שמירת בתי היהודים באמצעות כלבים.

מיכאש, שלא רצה להיפרד מכלבתו, ניסה לחשוב על אופן הסתרה נאות לכלבתו, אך לא הצליח בכך. בלילה, אביו של מיכאש לקח את צ'יקה לגברת הנוסיה, אישה פולנית שהכירה את מיכאש מגיל צעיר, בתקווה שתסכים לשמור עליה. גברת הנוסיה הסכימה לשמור על צ'יקה. יום למחרת, אביו של מיכאש סיפר לו שהוא מסר את צ'יקה, דבר שגרם לו לפרוץ בבכי. לאחר שלושה ימים, צ'יקה חזרה לדירתם הקטנה של מיכאש ומשפחתו, ושוב בלילה היא נשלחה לגברת הנוסיה, שהבטיחה שהיא תשמור עליה מכל משמר.

באחד הלילות חייל גרמני נאצי דפק על דלת דירתם של מיכאש ומשפחתו ואמר להם כי "בעוד שעה, כולם למגרש על יד המשטרה". על פי התוכנית הם היו אמורים להילקח משם למחנות השמדה. למזלם, הם הכינו לעצמם מחבוא, ובו התחבאו עד סיום המלחמה, כאשר בסופה מיכאש נפגש עם צ'יקה.

רקע על כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה הוא ספר שני שעוסק בנושא השואה שכתבה בת-שבע דגן, לאחר הספר "מה קרה בשואה? סיפור בחרוזים לילדים הרוצים לדעת". דמותו של מיכאש מבוססת על מיכאל זר, פרופסור לכירורגיית ילדים וקרוב משפחה של דגן. דגן כתבה את הספר בשליחות של הסוכנות היהודית בלונדון בשנות ה-80 המאוחרות. בריאיון לאתר "ישראל היום" דגן סיפרה:

"לפי חוקי נירנברג, ליהודים אסור היה להחזיק חיות מחמד. האיסור הזה עניין אותי מאוד. המומחיות שלי בפסיכולוגיה היא ילדים צעירים, ולכן חשבתי שהסיפור על הכלבה יהיה מתאים לגיל הזה."[1]

סרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2016, הופץ סרט קצר גרמני בהנפשת סטופ מושן המבוסס על הספר בשם "צ'יקה, הכלבה בגטו". הסרט, שבוים על ידי סנדרה שיסל ונכתב על ידי כרמן בלייז'ייבסקי, הרחיב את עלילת הסיפור והוסיף בו דמויות ואירועים. הסרט הוקרן במספר פסטיבלי קולנוע והיה מועמד וזכה במספר פרסים. בישראל הסרט הופץ לראשונה בתרגום עברי במדיטק חולון[5], ולאחר מכן, באפריל 2020, שודר בערוץ "כאן חינוכית" בדיבוב עברי לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה[6]. דגן אמרה שהיא מאוד התרגשה והתרשמה מהסרט, ושהיא קיבלה הרבה מחמאות עליו[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]