צבועיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "צבוע" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צבוע (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןצבועיים
צבוע
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי חתול
משפחה: צבועיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Hyaenidae
גריי, 1821
תחום תפוצה
Hyaenidae range.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבועיים (שם מדעי: Hyaenidae) היא משפחה של יונקים טורפים מתת-הסדרה דמויי חתול שבסדרת הטורפים. משפחת הצבועיים היא המשפחה הקטנה ביותר (בעלת יותר ממין יחיד) במשפחות סדרת הטורפים היונקים.

כיום קיימים ארבעה מיני צבועים. בישראל מצוי רק הצבוע המפוספס אף שנתגלו מאובנים גם של הצבוע הנקוד:

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצבוע פלג גוף קדמי הגבוה מפלג הגוף האחורי. לצבוע מבנה זה כיוון שפלג גופו הקדמי מפותח ושרירי יותר מפלגו האחורי ונועד לתמוך בלסתות החזקות ביותר בין היונקים. רגליו הקדמיות החזקות וכן ראשו החזק הכרחיים לתמיכה ולהפעלת הלסתות, וכן כדי לתפוס בחוזקה את טרפו. רגליו האחוריות עוזרות לו בריצתו המהירה.

משקלם של הצבועים נע בין 10-80 ק"ג כשהגדול ביותר הוא הצבוע הנקוד, ראשם גדול ורחב. הם בעלי אוזנים גדולות, פרווה גסה, צוואר שרירי ולסתות חזקות. הגדול שבצבועים הוא הצבוע הנקוד והקטן מביניהם הוא צבועון הרעמה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבועים חיים כפרטים יחידים, פרט לצבוע הנקוד, המוכר במשפחה, שחי בקבוצות (לרוב) כשבראשם עומדת נקבת אלפא, הצבועה השליטה, והיא זו שבוחרת את בן זוגה. משך הריונה הוא כשלושה חודשים ובהמלטה אחת נולדים בין אחד לארבעה גורים. הצאצאים שייוולדו למנהיגת הלהקה ישחקו זה עם זה, אך לא עם שאר גורי הלהקה, עקב "מעמדם".

הצבועים ידועים בכך שהם "מנקים" את סביבתם משיירי פגרים. עקב לסתותיהם החזקות ומיצי הקיבה החזקים שלהם, הם מסוגלים לעכל את שאריות הפגר כגון העצמות והעור. מכאן יצא שמם כאוכלי פגרים, אף שלרוב הם צדים טרף. לעיתים מציקים הצבועים לאריות ולנמרים וגונבים מהם את טרפם, למרות שלעיתים תכופות יותר גונב האריה את טרפם שלהם. עם זאת הצבועים חלשים מכדי להתמודד עם אריה זכר והם יעדיפו לגנוב ללביאות, דבר התלוי במספר הפרטים בלהקתם. צבועון הרעמה הוא מין הניזון בעיקר מטרמיטים, בשונה ממרבית מיני הטורפים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, הצבועים אינם אהודים על בני האדם. יש שרואים בצבועים יצורים מעוררי סלידה, כתוצאה מאהבתם לבשר פגר ועקב "צחוקם" הקולני. הצבועים הגדולים ביותר אף תקפו וטרפו ילדים. במספר ערים באפריקה כמו בהרר, נוהגים המקומיים לתת שאריות ממזונם לצבועים אשר לא פוגעים בהם.

המנהג של הנחת אבן על קבר מקורו בימי קדם, אז שמו אבנים על קברים כדי למנוע מצבועים לבוא ולאכול את הגופה.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפחת צבועיים (Hyaenidae)

בעבר שייכו את משפחת הטורפים הנכחדים האינודונים (Hyaenodontidae) למשפחת הצבועיים אך היום היא משפחה עצמאית בסדרת הקראודונטים. כמו כן סווגו בה משפחת טורפים דומה מאוד לצבועים - Percrocutidae (בה הדינוקרוקוטה), אך היום היא משפחה בפני עצמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבועיים בוויקישיתוף