צבי שץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי שץ
צבי שץ 2.JPG
לידה 1890
האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במאי 1921 (בגיל 31 בערך)
יפו, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צבי שץ (1890 - 2 במאי 1921) היה סופר עברי יליד רוסיה. מראשוני העלייה השנייה והוגה רעיון "הקבוצה האינטימית". נרצח ביפו בכ"ד בניסן תרפ"א עם הסופר י"ח ברנר וחבורתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי שץ, נולד ב-1890 (תרנ"א) ב רומני (עיר), מחוז פולטבה באימפריה הרוסית לאנה ולייב וולפוב. משפחתו וסביבתה היו מתבוללות, אך אביו, אשר נפטר בהיותוב ן 13, הקנה לו מושגים בסיסיים ביהדות. שץ למד בגמנסיה ריאלית רוסית בעיר הולדתו. בגיל צעיר נשאב לרעיון הציוני ולרעיונותיו של יוסף טרומפלדור באשר להקמת ניסיונות שיתופיים בארץ ישראל. שץ וטרומפלדור אף ניהלו ביניהם חלופת מכתבים נמרצת, עוד כשהיה בגולה ועד לאחר עלייתו ארצה. במכתביהם התווכחו השניים על אופי ההכשרה הנדרשת לחלוצים העולים ארצה ועל אופי ההתיישבות הרצויה בארץ ישראל.

ב-1910 עלה עם קבוצת חברים ומכרים לארץ ישראל, בה עבד במושבות יהודה ואחרי כן עבר ליפו והתקבל כחבר בקבוצת הבנאים שבנו את תל אביב. כשנה לאחר מכן שב לרוסיה במטרה לעודד חברים נוספים לעלות ולהגשים עימו את חלום הקמת מושבה שיתופית. יחד עם יוסף טרומפלדור כינס ועידה לטובת הרעיון ברומני, ובוועידה זו נפגשו לראשונה פנים אל פנים וחזקו ידידותם. בעקבות הועידה שבו השניים לארץ עם קבוצת חלוצים וייסדו את הקומונה במגדל.

בניגוד לגישת טרומפלדור אשר ביקש ליצור מסגרות שיתופיות גדולות, בעלות אופי כמו-צבאי, דוגמת גדוד העבודה - פיתח שץ את רעיון 'הקבוצה האינטימית', והאמין כי בניין הארץ יעשה על ידי קבוצות שיתופיות קטנות בנות 8-10 חברים, שיחסיהן הקרובים יהוו מעיין 'משפחה חדשה'. קבוצות אלו, כך האמין, יתקבצו יחדיו ליצירת 'קבוצות של קבוצות'. רעיונות אלו ביטא מעל לדפי העיתונות ובמאמרו 'על הקבוצה'.

נישא לרבקה יצקר, ולשניים נולדה בת - רינה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס שץ לאחר לבטים קשים לגדודים העבריים, על אף רתיעתו מהצבאנות ורוחו האינדיווידואליסטית שלא תאמה את הערכים הצבאיים. הוא שירת בצבא הבריטי משנת 1918 עד שנת 1920. במהלך שירותו נאבק להחלת פקודות בעברית בגדודים העבריים, וכנגד תופעות אותן ראה כלא מוסריות בהווי הצבאי דוגמת זנאות. בתקופה זו נמצאו רבקה וביתם רינה בקומונה בגן שמואל. עם סיום המלחמה לאחר שחרורו מהגדוד, חי עם משפחתו בקבוצה שיתופית קטנה בפתח תקווה, ולאחר מכן התיישבו בבית אביה של רבקה, יהודה יצקר, ששכן בין פרדסי אבו כביר, יחד עם י"ח ברנר, יוסף לואידור ואחרים. מגיל צעיר כתב, בתחילה ברוסית. את ביכורי כתיבתו העברית שלח לברנר, שערך את עיתון 'אדמה' ופרסם אותן.

ביום הראשון של מאורעות תרפ"א ב-2 במאי 1921 עם פרוץ האירועים, היה שץ בתהלוכת האחד במאי בתל אביב. כשנודע לו על האירועים מיהר לשוב לבית במכונית עם קבוצת אנשים במטרה להציל את י.ח. ברנר ואחרים שנותרו בו. עם הגיע המכונת נתברר כי בבית מצאו מחסה אנשים נוספים וכי אין די מקום לכולם במכונית. בעוד שהזרים נסעו, נשארו תושבי הבית ובהם ברנר, יוסף לואידור, צבי גוגיג, יהודה יצקר ובנו אברהם במקום וכולם נרצחו. ששת ההרוגים נקברו יחדיו בקבר אחים בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

צבי שץ לא זכה לפרסם את יצירותיו בספר. ספרו היחיד יצא לאור לאחר מותו, בשנת תרפ"ט, 1929. הוא היה מהסופרים העבריים הראשונים שכתבו על חייו של היחיד בתוך הקומונה והקיבוץ.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על גבול הדממה, כתבים, יצא לאור בהוצאת "דבר", תל אביב, תרפ"ט, 1929.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת יצקר
עומדים: אברהם יצקר, רבקה יצקר-שץ, צבי שץ.
יושבים: שרה יצקר, בת שבע יצקר, יעקוב יצקר, רנה שץ, יהודה יצקר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]