צב רך מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןצב רך מצוי
African-Softshell-Turtle-On-The-Rock---Alexander-river---Israel.JPG
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: סאורופסידה
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: צבים
תת־סדרה: צבים חבויי-צוואר
משפחה: צבים רכים
סוג: צב רך מצוי
מין: צב רך מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Trionyx triunguis
פורסקל, 1775
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צב רך מצוי (שם מדעי: Trionyx triunguis), ידוע גם בשם צב רך אפריקני, הוא מין של צב שחי במים מתוקים ומים מליחים. הצב הרך המצוי הוא הנציג היחיד שנותר מסוגו (Trionyx), בעבר זנים רבים של צבים רכים השתייכו לסוג זה, אך הם הועברו לסוג נפרד. בסוג של הצב הרך המצוי נמצאו בעבר מעל 15 מינים שנכחדו לפני יותר מ 40 מיליון שנים. הצב הרך המצוי הוא הצב הרך היחיד שחי בישראל, בה הוא מצוי בסכנת הכחדה חמורה, בין היתר בעקבות היעלמות בתי גידול, זיהום נחלים, וצייד לא חוקי בהיקף נרחב.[2] הצב הרך משמש למאכל בתרבויות מסוימות בדרום מזרח אסיה, ואף מגודל באופן חקלאי לצורך זה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצב הרך הוא הגדול והמרשים בצבי ישראל, משקלו המרבי הוא 60 ק"ג ואורכו מגיע עד 1.2 מטרים. שריונו שטוח וסגלגל, והמרכיב הגרמי בו קטן בהרבה מאשר בצבים במשפחות אחרות, ומכוסה בעור, ועל כן השריון גמיש ורך. צבעו אפרפר ירקרק, והוא מנומר לעיתים בנקודות לבנות או צהבהבות. הראש מוארך ובו נמצאות עיניים מוגבהות ואף דמוי חדק, המשמשים את הצב בעודו שוחה צמוד לפני המים, כאשר העיניים מבצבצות מעל פני המים והחדק משמש מעין שנורקל. בניגוד לצבים אחרים, לצבים רכים אין מקור גרמי ופיהם מצופה בשפתיים בשרניות.[3]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצב הרך הוא טורף, ותוקף את טרפו ממארב בבוץ בקרקעית המים. הוא ניזון מדגים, רכיכות, סרטנים ופגרים של בעלי חיים. הצב הרך מסוגל לקלוט חמצן המומס במים במידת מה, ובמים צלולים ועשירים בחמצן מסוגל לשהות כשעה מתחת לפני המים. הוא מותאם לשחייה באופן מובהק ומיטיב לשחות בזריזות, אך תנועתו ביבשה איטית ומגושמת, והוא מגיח מהמים רק לצורך התחממות בשמש והטלת ביצים. הצבות מטילות את הביצים בגומה על גדת המים, ובבוקעם, רצים הצבים הצעירים אל המים, בדומה לצבי הים. הצב הרך חושש מבני אדם, אך גם עלול להגיב בתוקפנות ומרבה לנשוך.[3]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו העולמית של הצב הרך המצוי כוללת את רוב חלקיה של אפריקה, מלבד דרומה. בנוסף מצוי צב זה באגן הים התיכון, בסוריה, לבנון, טורקיה וישראל. על אף שהוא נקרא הצב הרך האפריקני, הוא לא הצב הרך היחידי המצוי באפריקה, וכאמור, מצוי גם מחוץ לאפריקה. בישראל הצב הרך המצוי באופן כמעט בלעדי בנחל אלכסנדר שבשרון, מלבד אוכלוסייה קטנה נוספת שקיימת בנחל תנינים. פרטים בודדים נצפו בעבר גם בכנרת ובנחלים נעמן, קישון, חדרה, שורק, וירקון, אך מצבם הנוכחי לא ידוע. כמו כן, הועברה באופן יזום קבוצת צבים רכים לשמורת החולה.[2]

הצב הרך המצוי שוכן בעיקר בנחלים, באזורים רדודים בהם זרימת המים אטית. בנוסף נצפו פרטים בטורקיה וישראל שיצאו לים הפתוח, התופעה טרם הוסברה, אך נראה שלצב זה אין קושי לשרוד במים מלוחים ואף לאכול בעלי חיים ימיים.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צב רך מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צב רך מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 2.0 2.1 הספר האדום של החולייתנים בישראל, רשות הטבע והגנים / החברה להגנת הטבע, 2002, עמ' 84
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון, 1993, כרך 5