נחל נעמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נעמן
Afek223.jpg

נחל נעמן סמוך למקורותיו בשמורת עין אפק
אורך 12 קילומטר
גובה מוצא הנהר זניח מטר
מוצא עין אפק
שפך מפרץ עכו
מדינות באגן הניקוז Flag of Israel.svg  ישראל
Nahal Na'aman Route.png

נחל נעמן הוא נחל איתן הזורם בעמק זבולון בישראל ונשפך למפרץ עכו. עד שנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה בנחל זרימה ניכרת, אך ניצול מימיו ומקורות המים המזינים אותו הפחיתו את זרימתו, וכיום הזרימה בו מעטה.

שמו של הנחל נגזר מהמילה הערבית, א-נעמין, שפירושו הזמנה. האגדה מספרת כי כאשר הנביא מוחמד, עבר בארץ, אף אחד מן הנחלים לא התיר לו לעבור דרכו, פרט לנחל הנעמן שהזמינו לעבור בתוכו. סמוך לנחל שוכן גן רידוואן הקדוש לדת הבהאית.

מי הנחל נובעים ממעיינות באזור עין אפק (כורדני), כקילומטר צפונית לצומת אבליים. מקורות הנחל שופעים מים רבים מצויים בלב העמק וסביבם התפתחו ביצות. בראשית המאה העשרים יובשו הביצות ובמקום הושארה שמורת טבע שבה נוף מיוחד של צמחי מים ומעט מהביצות שנותרו סביב אגם קטן. בתחילה זורם הנחל מערבה כארבעה קילומטר, ואז פונה צפונה כשישה ק"מ, במרחק של כשני ק"מ מהחוף, עוקף מצפון את עין המפרץ ומשם מערבה לים. אורכו הכולל של הנחל הוא כ-12 קילומטר. לנחל מספר יובלי אכזב מאזור הגליל המערבי התחתון.

מקובל לזהות את נחל נעמן עם הנחל "שיחור לבנת" המוזכר במקרא. נחל נעמן מזוהה עם נחל בלוס (Belus) שנחשב על ידי פליניוס הזקן למקום המקור האגדי לגילוי הזכוכית. פליניוס אף מכנה את הנחל "פגידה" שמקורו באגם סנדיביה.

בסמוך לשפך הנחל לים התיכון חוצים את הנחל כביש חיפה-עכו (כביש 4), כביש חיפה-עכו הישן (כביש 8510) ומסילת החוף. הגשרים פוצצו במהלך הקרבות באזור הגליל המערבי במלחמת העצמאות, ושוקמו לאחריה. פיצוץ גשר הרכבת הוביל להשבתת פעילות הרכבת בקו חיפה-עכו-נהריה בין השנים 1948-1950[1]. בראשית העשור השני של המאה ה־21 נבנה גשר רכבת חדש על הנחל, במסגרת הכפלת ויישור תוואי מסילת החוף בין קריית מוצקין לנהריה, ובמסגרת קו הרכבת לכרמיאל הוחלפו גשרי כביש 4 ו8510, ונבנה גשר רכבת נוסף למסילה לכרמיאל העובר מעל לנחל ומתחת לגשר כביש 4. גשר כביש 8510 נבנה כגשר ארוך וגבוה כדי לבטל את מפגש הרכבת הישן בקו הרכבת לעכו, בשביל הפרדה מפלסית לקו החדש לכרמיאל, ולשיפור הגישה ופתיחת האזור הטבעי שבשפך הנעמן. הגשר נבנה עם מדרכות להולכי רגל משני צידיו ותודות לגובהו מספק מבט מרשים אל העיר עכו ואל אזור הנחל.

זיהום בנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים הזרמת מי קולחין ברמת טיהור נמוכה גרמה לזיהום אורגני כבד בנחל. המערכת האקולוגית הכוללת היבטים פיזיים (הערוץ, הגדות, הסביבה הסמוכה לגדות), המים, המרכיבים הביולוגים (חי וצומח) ויחסי הגומלין שביניהם נפגעה קשות. הדבר בא לידי ביטוי במפגעים אסתטיים, במטרדים תברואיים ובעיקר בהעלמות חי וצומח בנחל וסביבתו[2]

נחל הנעמן הוא בעצם תעלת ניקוז שנחפרה בשנות ה-30 כחלק מהמלחמה בקדחת. בהמשכו מתאחד הנעמן עם נחל החילזון, הזורם ממזרח למערב. הנחל המאוחד נשפך לים בחופה של עכו.

עד לשנות ה-40' שפעו מעיינות אפק, המזינים את הנעמן, כ-50 מיליון מ"ק מים בשנה. ב-1942 החלו בתי הזיקוק השוכנים בסמוך, לשאוב את מי המעיינות. בשנות ה-60' ביצעה מקורות קידוחים למרגלות ההרים. שאיבה זו  דלדלה כמעט לחלוטין את המעיינות הנוספים שהזינו את הנחל.

במקביל לשאיבת המים, החלו גורמים שונים להזרים מזהמים לאפיק המתייבש –שפכי מפעלי תעשייה ובהם מפעלי מילואות, שפכי מזבלות, שפכים חקלאים, פלט ברכות דגים ובעיקר שפכים גולמיים וקולחים שלא טוהרו לרמה מספיקה. שפכים אלה זרמו לים התיכון וגרמו במשך שנים לסגירתם של חופי עכו לרחצה[3].

דרוג מחוללי הזיהום[4]:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. אתר ההטמנה שפעל בחצר האחורית של מפעל הקומפוסט, הינו גורם הזיהום הבעייתי ביותר, לנוכח העובדה שגוף הפסולת נמצא על שטחי ביצת הנעמן, ובחורף טבלת מי התהום עולה – נכנסת לתוך גוף הפסולת, ושוטפת מתוך הפסולת את מחוללי הזיהום. רק פינוי הפסולת ו/או שילוב עם חציצה מוחלטת של גוף הפסולת מהסביבה הרוויה, יאפשרו לחסל את מקור הזיהום מהמזבלה.

2. הזרמת השפכים ממקורות שונים אל הנחל, מהווים זיהום כיום, שניתן לחיסול באופן מוחלט ובקלות יחסית, על ידי הכשרת מערכות טיהור, שמאפשרות קבלת קולחים באיכות הניתנת להזרמה בנחל.

3. הזרמת עודפי הנגר משטחי החקלאות –על ידיי מערכת האיסוף התת קרקעית, מהווים אף הם גורמי זיהום, מתוך כך שעודפי מים אלה כוללים מלחים, דשנים וחומרי הדברה, הנשטפים מהקרקע החקלאית. אין בידנו נתונים כמותיים, אך לא ניתן להתעלם מהמשמעות האיכותית של מקור זה, כמו גם מעצם העובדה שקיים קונפליקט בין פיתוח לצורכי תיירות ופנאי – לחקלאות המבוצעת עד לגדות הנחל. (יישום חקלאות אורגנית במקרה זה עשויה להוות פתרון לשני ההיבטים).

4. עודפי המים המוזרמים מבריכות הדגים, עלולים להוות מקור זיהום נוסף, במידה ושיחרור המים נעשה בצורה בלתי מבוקרת ובמנות גדולות. במידה והשיחרור ייעשה באופן מבוקר, ניתן יהיה לבצע מיהול בר-קיימא.

5. פסולת ועודפי עפר המוצאים דרכם אל גדות הנחל, מהווים הפרה של הזרימה הטבעית וזיהום המים. הסדרת הנחל, חייבת לכלול אמצעים למניעת גישה של מחוללי זיהום זה. מתוך כך לדוגמה פיקוח על השוק העירוני ואזור התעשיה ביאליק צפון.

שיקום הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 אושרה תכנית נחל נעמן לשיקום הנחל[4].

בראשית 2007 נטלה על עצמה עמותת "צלול" את המשימה להביא לניקוי הנחל ולהפסקת הזרמת המזהמים לים. בשיתוף עם תושבי העיר עכו, שסבלו מהזיהום סבל רב, ניהלה העמותה קמפיין שהביא בסופו של דבר להקמת מכון לטיהור שפכי המפעלים מילובן, מילועוף ומילומור. הקמת מכון הטיהור הביאה להספקת הזרמת המזהמים לנחל ולפתיחת חופי הרחצה של עכו, שכן עומס המזהמים פחת במידה ניכרת.

למרבה הצער, גם כיום, לאחר הפסקת הזרמת שפכי המפעלים, מי הנחל ממשיכים להיות מזוהמים בעיקר בפלט ברכות דגים של הקיבוצים אפק ועין המפרץ. מי פלט אלה עמוסים בחומרי זיהום הכוללים הפרשות דגים וחומרי הזנה. העדר מים שפירים בנחל גורם לכך שבנעמן זורמים אך ורק מים מזוהמים. הזרמת השפכים ארוכת השנים גורמת גם כיום לתדמיתו השלילית של הנחל. הגורמים לכך הם שכנותו של הנחל לאזור התעשייה צור שלום, המאופיין בתעשייה כבדה. בסמוך לגדת הנחל שוכן מפעל קומפסוט שתורם לכלוך רב לסביבתו. גם קיומם של מפעלי מילואות ומתקני טיהור השפכים שלהם אינם תורמים לחווית הבילוי לאורכו[3].

ב2009 בהנחיית ד"ר יעל מייסון, ראש אגף קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, החלו עבודות פינוי בוצה וקרקעות מזוהמות[1][5] מהנחל לאתר שיקום במישור רותם. הקרקע המזוהמת עברה תהליך של טיפול ביולוגי באמצעות חיידקים מיוחדים בעלי יכולת פירוק מזהמים.

במסגרת שיקום הנחל הועבר חלק ממי הקידוחים בעיינות נחל נעמן לשמורת עין אפק ומשם המים זורמים בנחל והוא שב להיות נחל איתן. למי המעיינות הצטרפו גם מי ברֵכות הדגים ומי נקז מהשדות. כחלק מתהליך שיקום הנחל הופסקה הזרמת שפכים ומזהמים לתוכו; הבוצה והחומרים המזהמים הוצאו ממנו; הוקמו מעליו שלושה גשרים למטיילים ולידם הוכשרו שבילי אופניים, שבילים להליכה ברגל ופינות ישיבה. ב-2011 הנחל הוכרז כנקי על ידי קק"ל.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל נעמן בוויקישיתוף
נחל נעמן כפי שצויר בשנת 1848 על ידי משלחתו של ויליאם פרנסיס לינץ'

קואורדינטות: 32°54′32.89″N 35°4′52.75″E / 32.9091361°N 35.0813194°E / 32.9091361; 35.0813194שפך הנחל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחודש קו הרכבת חיפה - נהריה, מעריב, 24 במאי 1950
  2. ^ המשרד להגנת הסביבה, נחל נעמן
  3. ^ 3.0 3.1 צלול, עמות לאיכות הסביבה, נחל נעמן ונחל חלזון
  4. ^ 4.0 4.1 "תוכנית שיקום נחל נעמן" - יעד אדריכלים ומתכנני ערים ונוף, 2002.
  5. ^ מערכת, איזיטופ טהרה את הקרקע במתחם אורתם בבני ברק, אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2009
  6. ^ 19/07/2011 - נחל נעמן - ממפגע לחגיגה, אתר קק"ל