צדקיהו הרכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

צדקיהו הרכבי (כ"ח באייר ה'תרנ"ו, 11 במאי 1896 - י' בתשרי ה'תש"ח, 24 בספטמבר 1947) היה איש ציבור ומשפטן בכיר ביישוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבת שלמה לשרה בת ר' שאול יהודה שהיה דיין בסטולוביץ, ולר' מאיר הרכבי שהיה מחלוצי ההתיישבות היהודית באזור שנקרא באותה תקופה "שומרון" ובגליל התחתון. למד בירושלים וביבניאל, בחטיבת הביניים של בית הספר המוסלמי בירושלים ובתיכון בדמשק.

את לימודי המשפטים שלו עשה בדמשק ולאחר שהוסמך, שב לארץ ישראל ועסק כמורה לבנות בפתח תקווה. במקביל השתתף בעריכת כתב העת "האחדות" של י. ח. ברנר.

לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה החל לעבוד כפקיד הממשל הצבאי וכמזכיר ראשי ונוטריון בבית המשפט המחוזי בטבריה ובצפת. בהמשך התמנה להיות התובע הכללי בחיפה, כשופט שלום בתל אביב, ולבסוף - ב-1935 - כרשם בית הדין המחוזי בתל אביב. הוא היה היהודי הראשון שהחזיק בתפקידים אלו במערכת השיפוט של המנדט הבריטי בארץ ישראל.

במקביל לתפקידיו הציבוריים היה אספן אמנות וספרייתו בת עשרת אלפים הכרכים התפרסמה.

הוא נפטר בפתאומיות מהתקף לב ביום הכיפורים של שנת ה'תש"ח, 1947. השאיר אחריו את רעייתו חיה, מפעילות ויצ"ו בתל אביב, ושלושה בנים, אחד מהם הוא האלוף יהושפט הרכבי.

הוא נקבר בהלוויה רבת משתתפים בבית הקברות הישן בתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'הרכבי, צדקיהו', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 186.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]