צלב גרו
צלב גרו (בגרמנית: Gero-Kreuz) הוא קרוסיפיקס שנמצא בקתדרלת קלן בעיר קלן בגרמניה. הקרוסיפיקס נוצר בסביבות השנים 965–970, והוא נחשב לעתיק ביותר מצפון להרי האלפים.
הצלב הוזמן על ידי הארכיבישוף גרו מקלן (Gero von Köln), שמת בשנת 976. הוא מגולף מעץ אלון ומצופה בחלקו בזהב (הן ציפוי הזהב והן הצבע חודשו במהלך השנים). ההילה והצלב הם מקוריים, אך הלהבות שמסביב הן תוספות מתקופת הבארוק. גובהה של דמות הצלוב הוא 187 ס"מ ומוטת זרועותיו היא 165 ס"מ[1]. הצלב מתנשא לגובה של 288 ס"מ ולרוחב של 198 ס"מ. לצלב גרו, ולאיקונין "המדונה ממילאנו" השמור גם הוא בקתדרלה, מיוחסת היכולת לעשות ניסים.
מאפיינים ומשמעות אומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלב גרו הוא ככל הנראה הקרוסיפיקס העתיק והאיכותי ביותר, מבין קבוצה של פסלי עץ בגודל אדם. הצלב הוא מהתקופה האוטונית המאוחרת או מהרומנסק המוקדם, שהתפשט לאחר מכן ברחבי אירופה. ייחודו בכך שזוהי ככל הנראה היצירה העתיקה ביותר במערב המתארת את הצלוב המתייסר על הצלב (Christus dolens)[2], ובכך היא נחשבת לפורצת דרך. יצירות קודמות של הצלוב על הצלב, תארו אותו בדמות "ישו המנצח", דהיינו בעודו בחיים, ראשו זקוף והוא מישיר את מבטו לפנים, או מסתכל אל מריה, אמו, הנצבת למרגלות הצלב[3].
בצלב גרו נראה הצלוב כשראשו שמוט לפנים, עיניו עצומות, ידיו נשלחות מעט כלפי מעלה (בניגוד למקובל עד אז לתארן כשלוחות לצדדים), גופו נכנע לכוח הכבידה ושמוט באפיסת כוחות, וברכיו כפופות מעט לפנים ולצד. דימוי זה היה חסר תקדים באמנות הקרולינגית, ולכן חדרה גישה זו באיטיות ליצירות דומות במערב. רק החל במאה ה-13 אומץ סגנון "הצלוב המתייסר" ברחבי המערב. סגנון זה שם דגש על צידו האנושי של ישו והסובל. בנוסף, התפשט הנוהג לתאר את רגליו של הצלוב כמשולבות ומקובעות לצלב במסמר בודד. בצלב גרו הרגליים עדיין מקבילות.
הקרוסיפיקס היה חדשני גם בכך שיצירות קדומות יותר הוכנו ממתכת, או ממתכת סביב לב מעץ.
תארוך הצלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלב גרו תלוי מאז שנת 1350 על הקיר המזרחי של קפלה משלו (Kreuzkapelle - "קפלת הצלב"), ליד חדר תשמישי הקדושה, בקתדרלת קלן. קודם לכן הוא שכן מאז שנת 1270 בקפלת סטפנוס הקדוש[4]. הקתדרלה נבנתה בסגנון גותי החל במאה ה-13, כדי לשמש אכסניה ראויה למקדש שלושת האמגושים, וכדי לקלוט את זרם העולים לרגל שבאו לראותו. עם זאת, מקום מיוחד במבנה הוקדש גם עבור הצלב. בכרוניקון של תיטמר ממרסבורג, שנכתב בשנים 1012–1018, נטען שבמקור הוצג הצלב הוצג מעל קברו של הארכיבישוף גרו שנקבר בכנסייה הקרולינגית ששכנה במקום לפני שהוקם בו המבנה הגותי הנוכחי. עם זאת אין לדעת בוודאות היכן נקבר גרו בכנסייה הישנה, ומלומדים סבורים שהוא כנראה היה בציר המרכזי של הספינה הראשית[5]. הצלב זכה לביקורים רבים מצד צליינים. למרות מסורת מקומית בדבר גילו של הצלב, ולמרות ההתייחסות המפורשת לכך בכרוניקון של תיטמר, עד שנות ה-20 של המאה ה-20 נהוג היה לתארך את הקרוסיפיקס כצעיר במאה שנים בשל סגנונו החדשני[6]. גילה המקובל כיום של היצירה אושר באמצעות תיארוך באמצעות טבעות עצים ב-1976 ובכך שם קץ למחלוקת[2]. מחקר זה שלל את המסורת לפיה קיים חלל לאחסון רליקים בחלקו האחורי של ראש הצלוב[7].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Lauer, Rolf, in Legner, Anton (ed). Ornamenta Ecclesiae, Kunst und Künstler der Romanik., III, p. 214 (E17), Catalogue of an exhibition in the Schnütgen Museum, Köln, 1985. 3 vols.
- G Schiller, Iconography of Christian Art, Vol. II,1972 (English trans from German), Lund Humphries, London, pp. 140–142, ISBN 0853313245
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Schiller, pp. 140–142
- ^ 1 2 Lauer
- ^ Schiller, 142 lists examples
- ^ צלב גרו באתר הרשמי של קתדרלת קלן
- ^ Kaspersen & Thunø, pp. 46–7
- ^ the passage, quoted in Kaspersen & Thunø, pp.45–6
- ^ Decorating the Lord's Table: On the Dynamics Between Image and Altar in the Middle Ages, Søren Kaspersen, Erik Thunø, p.59, note 18, 2006, Museum Tusculanum Press, ISBN 8763501333
