לדלג לתוכן

צ'ארלס ארמינגטון רובינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס ארמינגטון רובינס
Charles Armington Robins
צ'ארלס ארמינגטון רובינס
צ'ארלס ארמינגטון רובינס
לידה 8 בדצמבר 1884
דפאיינס, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1970 (בגיל 85)
לואיסטון, איידהו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות לואיס קלארק ממוריאל גרדנס, לואיסטון, איידהו, ארצות הברית
השכלה
  • קולג' ויליאם ג'וול
  • הקולג' הרפואי ראש עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל איידהו ה־22
6 בינואר 19471 בינואר 1951
(4 שנים)
סגן מושל איידהו דונלד וייטהד
הנשיא הזמני של הסנאט של איידהו
ינואר 1943 – ינואר 1945
(כשנתיים)
→ פרי מיטשל
ג'. א. ויליאמס ←
חבר הסנאט של איידהו מטעם מחוז בנוואה
ינואר 1939 – ינואר 1947
(כ־8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלס ארמינגטון רובינסאנגלית: Charles Armington Robins;‏ 8 בדצמבר 188420 בספטמבר 1970) היה רופא ופוליטיקאי אמריקאי מאיידהו, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איידהו ה-22 בשנים 19471951.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס ארמינגטון רובינס נולד בדפאיינס, מחוז שלבי, איווה. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו לקולורדו, והתיישבה בלה האנטה שבמחוז אוטרו. ב-1907 הוא סיים את לימודיו בקולג' ויליאם ג'וול שבליברטי, מיזורי, ולאחר מכן לימד בבתי ספר תיכוניים במיזורי, קולורדו, מונטנה ומיסיסיפי. ב-1913 החל רובינס ללמוד בבית ספר לרפואה בקולג' הרפואי של אוניברסיטת ראש, ובמקביל עבד במגוון עבודות לילה כדי לקיים את עצמו. ב-1917 הוא קיבל את התואר דוקטור לרפואה.

במלחמת העולם הראשונה התגייס רובינס באוגוסט 1918 לגייסות הרפואה של צבא ארצות הברית כלוטננט ראשון, וב-16 בדצמבר אותה שנה סיים את שירותו הצבאי. הוא קיבל הסעה חינם ברכבת כדי לבחון שתי עיירות שנזקקו לרופאים, ועזב את שיקגו. בערב חג המולד הוא הגיע לסנט מריס, איידהו, לאחר שבחר בה על פני ת'רי פורקס, מונטנה, שם הוא נשאר 28 שנים, עד לבחירתו כמושל.[1][2] במשך דור שלם, יילד רובינס כמעט את כל התינוקות שנולדו במחוז בנוואה.[3]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19391947, במשך ארבע תקופות כהונה, היה רובינס חבר בסנאט של איידהו. ב-1946 הוא התמודד על משרת מושל איידהו.[4] הוא היה המושל הראשון שנבחר לתקופת כהונה שלמה של ארבע שנים, לאחר שכל קודמיו נבחרו לתקופות של שנתיים, זאת לאחר שמשך כהונת המושל הוארכה לארבע שנים בעקבות תיקון לחוקת המדינה.[5] בבחירות הוא ניצח בקלות את המושל המכהן ארנולד ויליאמס,[6][7] שהושבע כמושל כאשר קודמו, צ'ארלס גוסט, התפטר כדי להתמנות על ידי ויליאמס למושב שהתפנה בסנאט של ארצות הברית.

התיקון לחוקת איידהו, שבמסגרתו הוארכה תקופת כהונת המושל לארבע שנים, יצר גם הגבלת כהונה על פיה לא יכול היה המושל להיבחר ליותר מתקופת כהונה אחת רצופה. הגבלה זו הייתה בתוקף עד 1958,[8] כך שהן רובינס והן יורשו הרפובליקני שנבחר ב-1950, לאונרד ג'ורדן, כיהנו תקופת כהונה אחת של ארבע שנים כל אחד. בהמשך תוקנה חוקת המדינה, לאחר שהתקבל אישור במשאל עם שנערך במסגרת הבחירות הכלליות של 1956.[9]

ב-1948 היה רובינס נציג בוועידה הארצית של המפלגה הרפובליקנית בעודו מכהן כמושל. בשל אי יכולתו להיבחר לתקופת כהונה שנייה כמושל, הוא התמודד בבחירות של 1950 על מושב בסנאט של ארצות הברית, אך נוצח בבחירות המקדימות שנערכו באוגוסט אותה שנה על ידי הרמן ולקר.[10][11]

לאחר תום כהונתו כמושל ב-1951, בגיל 66, העתיק רובינס את מקום מגוריו מסנט מריס ללואיסטון, והיה המנהל הרפואי של מחוז צפון איידהו של משרד השירות הרפואי, שלימים נודע בשם ריג'נס בלו שילד.[1]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1919 נשא רובינס לאישה את מרגריט שרמן גרנברי. ב-1938 היא נפטרה כשהייתה בת 46 ולשניים לא נולדו ילדים. ב-1939 נישא רובינס בשנית לפטריסיה סימפסון מסנט מריס, שהייתה אחת האחיות שעבדו איתו. לשניים נולדו שלוש בנות.[12]

במשך חייו היה רובינס חבר בלגיון האמריקאי, באגודה הרפואית האמריקאית, באחווה החברתית פי-גאמא-דלתא, באחווה המקצועית נו-סיגמה-נו ובבונים החופשיים.

צ'ארלס ארמינגטון רובינס נפטר ב-20 בספטמבר 1970 בלואיסטון, בגיל 85. הוא נטמן בבית הקברות לואיס קלארק ממוריאל גרדנס שבעיר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]