קבוצת שח"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קבוצת שח"ל - קבוצת ההכשרה הקיבוצית הדתית הראשונה. הקבוצה פעלה באזור רחובות בשנות ה-30 של המאה ה-20.

קבוצת שח"ל הוקמה בשנת 1929 על ידי עולים מרומניה וגליציה, לאחר מאורעות תרפ"ט, ונקראה על שמו של שמואל חיים לנדוי שהיה מראשי ומקימי הפועל המזרחי. קבוצה זו הייתה קבוצת ההתיישבות הקיבוצית הדתית הראשונה והשתייכה לתנועת הפועל המזרחי. לאחר כמה חודשים מהקמתה קנתה עבורה תנועת הפועל המזרחי חלקה בשעריים בסמוך לרחובות ושם התיישבה במשך כ-7 שנים. כמה וכמה פעמים הקבוצה הייתה על סף פירוק בשל הקושי הכלכלי. בשנת 1937 הוקצה עבורה שטח בעמק בית שאן וחברי הקבוצה, יחד עם קבוצת רודגס מאזור פתח תקווה וקבוצה קטנה נוספת מכפר יעבץ הקימו שם יחד את הקיבוץ הדתי הראשון - טירת צבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הציונית שמה לה למטרה לישב את הארץ ולפתח את החקלאות בה. המצב הכלכלי בארץ בראשית המאה ה-20 הקשה מאוד על העולים ובפרט על החלוצים שהיו מעוניינים לעסוק בחקלאות, לשרוד בארץ. אחת מדרכי ההתמודדות הייתה בעזרת חיי שיתוף בקבוצה. לחלוצים הדתיים נוספו קשיים רבים אף יותר. המגבלות על עבודה בשבת, הקונפליקטים בין עולם הערכים הדתי לעולם הערכים הלאומי ועוד. החיים בקבוצה עזרו לחבריה גם מבחינה כלכלית אך גם מבחינה חברתית ופסיכולוגית להתמודד עם הקשיים הרבים. על אף זאת, עד סוף שנות העשרים לא קמה אף קבוצה דתית שתהווה כר נח להתיישבות עבור חלוצים דתיים.

ימים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מאורעות תרפ"ט, הוקמה על ידי 7 אנשים שעלו מגליציה ורומניה, קבוצת שח"ל. הקבוצה עסקה בעבודות מזדמנות באזור תל אביב ורחובות. בתחילה לא היה מדובר בקבוצה במובן הקלאסי של המילה, אלא יותר בקואופרטיב. זה היה מקום קליטה נוח עבור עולים דתיים שרצו לפתוח בחיים חדשים בארץ ישראל. הגברים היו עובדים ב"עבודות חוץ", עבודות מחוץ לקבוצה, והנשים התפצלו בין אלו שעבדו בתוך הקבוצה לאלו שכמו הגברים עבדו בחוץ. התנאים הקשים הובילו להחלטה לפרק את הקבוצה, אולם 3 מהם החליטו להפוך לקבוצה של ממש ויצרו קופה משותפת.

ההתיישבות באזור רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך חודשים אחדים מהקמת קבוצת שח"ל המתחדשת קנה הוועד הפועל של הפועל המזרחי 5 דונם בשעריים ליד רחובות, עבור הקבוצה.

הקבוצה התקשתה להשיג עבודה ומצאה עצמה בין הפטיש לסדן. מצד אחד עבור הסתדרות העובדים הם היו בן חורג, ומן הצד השני, התושבים המקומיים חברי המזרחי ראו אותם כחלק מההסתדרות ולא כשותפים לדרך. יחד עם זאת, הדת היוותה חלק מחזק מאוד עבור הקבוצה, החוויות הרוחניות מהשבתות נתנו לחברי הקבוצה כוחות למהלך השבוע.

כשנה לאחר ההקמה, הגיע גל שני של מצטרפים מסלוניקי. בשנת 1934 הקשיים המרובים גרמו להחלטה על פירוק הקבוצה, אולם אז הוצעה לחברים האפשרות להתאחד עם קבוצה בשם 'עובדיה' מפולין, וכך באמת נעשה. מאז האיחוד נעשתה הקבוצה יציבה יותר, וכמות האנשים הגיעה לכ-25, יחד עם זאת, כעת הקבוצה הייתה זקוקה להרבה יותר עבודה לספק לחבריה. במשך השנים הצטרפו עוד ועוד חברים, כך שבשנת 1937 כבר מנתה הקבוצה כ-50 איש.

העלייה לקרקע וסיומה של קבוצת שח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הועלתה תוכנית עליה להתיישבות קבע בעמק בית שאן, התברר שהישוב יהיה זקוק ל-80 איש לפחות כדי להחזיק את עצמו. לכן הוצע לשם כך איחוד בין שלוש קבוצות, קבוצת שח"ל, קבוצת רודגס של יוצאי גרמניה מאזור פתח תקווה וקבוצה קטנה נוספת מכפר יעבץ. לאחר דיון סוער החליטו חברי הקבוצה להענות להצעה, ובקיץ 1937 הקימו בעמק בית שאן את הקיבוץ הדתי הראשון - טירת צבי.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל חזני, משדה יעקב עד טירת צבי : סקירה על התיישבות הפועל המזרחי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת המרכז החקלאי של הפועל המזרחי, תרצ"ח-1938.
  • ארכיון הקיבוץ הדתי ברשת ארכיוני ישראל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]