קוף סנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקוף סנאי
Saimiri sciureus-1 Luc Viatour.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: קופים רחבי אף
משפחה: צבוסיים
תת־משפחה: קופי סנאי
סוג: קוף סנאי
מינים

קוף סנאי בוליביאני (S. boliviensis)
קוף סנאי מרכז אמריקני (S. oerstedti)
קוף סנאי מצוי (S. sciureus)
קוף סנאי ונצואלי (Saimiri vanzolini)
קוף סנאי חשוף אוזניים (Saimiri ustus)

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Saimiri

קוף סנאי (שם מדעי: Saimiri), סוג יחיד בתת-משפחת קופי הסנאי (Saimiriinae). אלה קופים קטנים הנפוצים במרכז ובדרום אמריקה, מקוסטה ריקה עד לברזיל ובוליביה. הם חיים בעיקר ביערות הגשם שבמישורי האמזונאס, אך מסוגלים להתאים את עצמם למגוון סוגים של יערות.

טורפיהם הטבעיים מונים בזים גדולים ושאר מיני דורסים, נחשים וחתוליים. הדורסים הם שאחראים למרבית מקרי הטריפה שנצפו, ובעיקר בז הצפון. טקטיקת התגוננות מקובלת היא התערבבות בלהקות של קופים ממינים אחרים, בעיקר קפוצ'ין.

מראה ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקופי הסנאי פרווה קצרה וצפופה, בצבע ירוק זית עד אדמדם באזור הגב וצהבהב באזור הבטן ובקצוות הגוף. גרונם ואוזניהם לבנים ופיותיהם שחורים (ומכאן שמם הגרמני - קופי גולגולת). גודלם נע בין 25-35 ס"מ, מלבד זנב שאורכו בין 35-42 ס"מ. משקלם נע בין 750 ל-1,100 גרם. קופי הסנאי מפגינים דו צורתיות זוויגית עונתית - משקלם של הזכרים משתנה דרמטית במהלך השנה, ונראים שמנים במיוחד בחודשים הקודמים לעונת ההזדווגות - בעונה זו הם עשויים להוסיף למשקלם עד 20%.

כמו רוב קופי העולם החדש, קופי הסנאי הם שוכני עצים הפעילים ביום. בניגוד לרוב בני תת-הסדרה, הם אינם משתמשים בזנבם כ'זרוע חמישית' בעת הטיפוס על עצים, והוא משמש אותם רק לאיזון. תנועתם בין הענפים מהירה להפליא. קופי הסנאי אינם יורדים לקרקע היער לעולם, ואינם קופצים בין ענפים שמרחקם האופקי עולה על שני מטר.

קופי הסנאי הם אוכלי כל, המתקיימים מדיאטה המשלבת חרקים ופירות, בהתאם לשכיחות העונתית של כל אחד מהמרכיבים. בנוסף, הם משלימים את תזונתם עם חלקי עצים אחרים, כגון פרחים, ניצנים ואף עלים, ולעתים אף ביצים ובעלי חוליות כגון עטלפים וציפורים קטנות. הם צדים חרקים בתנועה לעתים רחוקות, ומעדיפים לתפוס חרקים הנחים על עלים. סוגי החרקים המועדפים עליהם הם זחלים וחרגולים.

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוף סנאי אוכל

קופי סנאי חיים בקבוצות מרובות זכרים\מרובות נקבות, שגודלן משתנה בהתאם למין, ונע בטווח של 15-65 פרטים, עם תצפיות נדירות של להקות ענק המגיעות עד 300 פרטים. המבנה החברתי של הקבוצה משתנה בין המינים - במינים מסוימים, כמו קוף סנאי בוליביאני (S. boliviensis), הזכרים עוזבים את הקבוצה בהגיעם לבגרות מינית, בעוד במינים אחרים כגון קוף סנאי מרכז אמריקני (S. oerstedti) הנקבות הן אלו שעוזבות. גם רמות האלימות בתוך הקבוצה ומערכת היחסים בין הזכרים לנקבות ובין כל זוויג לבין עצמו משתנה דרסטית בין המינים השונים. שטח המחיה של כל קבוצה כזו נע בין 2-3 קמ"ר, והצפיפות של קופים אלו נעה בין 13-36 פרטים לקמ"ר, בהתאם למין.

קופי הסנאי מתקשרים באמצעים קוליים - הם בעלי רפרטואר של 25-30 צווחות, המשמשות בעת משחק, בעת גילוי אזורים חדשים, לצרכים חברתיים ולצורכי אזעקה. תקשורת ריח מתבצעת כאשר הקוף משתין על ידיו, ואז מורח את השתן על כל גופו. חוקרים מניחים שלהתנהגות זו מספר מטרות, ביניהן קירור הגוף, סימון דרך לשאר בני הקבוצה ואיתותים הורמונליים. כמו כן, הם מסמנים טריטוריה על ידי שפשוף בלוטות הריח שלהם, הנמצאות באחוריים ובחזה, בעצים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי אמהות ועל גביהן גורים, צולם בגן חיות בהולנד.

מערכת הרבייה של קופי הסנאי היא פוליגמית, אך בדרך כלל זכר אחד או שניים, אלו שהשמינו הכי הרבה ב'תקופת ההשמנה', מרביעים את רוב הנקבות - הנקבות הבוגרות מעדיפות את הזכרים השמנים יותר, בעוד הצעירות אינן כה בררניות. הזכרים מבררים האם נקבה מוכנה להזדווגות על ידי מרדף קבוצתי אחריה, תפיסתה ובחינת הנרתיק שלה. כנראה שהם מסתמכים על רמזי ריח בקביעת המוכנות המינית של הנקבה.

הנקבה ממליטה לאחר הריון בן 150-170 יום. ההמלטות מתרכזות בעונת הגשמים. האם מטפלת בצאצאים לבדה, אך בחלק מהמינים הזכרים מסייעים בהגנה על הולדות מפני טורפים. את החודש הראשון לחייו מבלה הצאצא במגע ישיר עם אימו, בדרך כלל תוך שהוא רכוב על גבה (שכן הוא גדול מכדי שתישא אותו בחיקה). בגיל 5-7 שבועות מתחיל הגור להיפרד ממנה ולשחק עם בני גילו - פעילות שנשארת מרכזית לפחות עד גיל שנה, ותופסת מקום מרכזי לכל אורך החיים. גיל הגמילה מהנקה משתנה מאוד בין המינים - בין 4 חודשים לקוף סנאי מרכז אמריקני ועד 18 חודשים לקוף סנאי בוליביאני. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 3, הזכרים בגיל 5. תוחלת חייהם בטבע כ-15 שנה, ובשבי מגיעים עד לגיל 20 שנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]