אנצו יוסף בונבנטורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופסור בונבנטורה

אֶנצו יוסף בּוֹנָבֶנטורה (או בּוֹנָוונטורה, Enzo Bonaventura; ‏24 בדצמבר 1891 בפיזה שבאיטליה - 13 באפריל 1948 בירושלים) היה פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. נרצח בשיירת הדסה בדרכו להר הצופים. ביתו היה ברחוב אלחריזי 21, ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנצו בונבנטורה נולד לארנלדו משה ופאנו בונבנטורה וגדל בפירנצה, שם קיבל ב-1913 תואר דוקטור ולמד יחד עם יחד עם חברו פרנצ'סקו דה-סרלו (Francesco De Sarlo). בשנים 1918-1915 לחם במלחמת העולם הראשונה כקצין תותחנים בצבא האיטלקי, נפצע בקרב וזכה בעיטורים ובציונים לשבח. ב-1916 פורסמה עבודת הדוקטור שלו Le qualita del mondo fisico, ב-1921 נשא לאישה את מתילדה פאסיליי (1984-1895). ב-1922 התמנה למרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פירנצה. ב-1924 ביקר בארץ ישראל עם רעייתו ומספר ידידים. ב-1938-1922 כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה שימושית באוניברסיטת פירנצה. היה יושב ראש האגודה הציונית בעיר. ב-1938 פוטר מן האוניברסיטה בעקבות חוקי הגזע של מוסוליני.

בהמלצתו של חיים ויצמן הזמינה האוניברסיטה העברית בירושלים את פרופסור בונבנטורה להצטרף לסגל האקדמי שלה. ב-1939 הוא עלה ארצה וייסד את המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה. מאז ועד נפילתו בשיירה להר הצופים כיהן בונבנטורה כפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית והקים את המעבדה לפסיכולוגיה על הר הצופים. בשלהי 1947 יצא לשנת שבתון, אך חזר ארצה מיד לאחר החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל ותחילת מלחמת העצמאות. ב-13.4.1948 נהרג בשיירה להר הצופים.

אנצו בונבנטורה היה ממנהיגי הציונות באיטליה והיה בקשרי ידידות עם חיים ויצמן, מרטין בובר ואברהם הלוי פרנקל. הוא פרסם מסות ומחקרים בתחום היהדות ובהם: המוסר היהודי על פי פרקי אבות, ברוך שפינוזה, המוסר המיני בישראל, הבריאה והאלמוות במחשבת הרמב"ם. בארץ ישראל עסק בהוראה, הן באוניברסיטה הן במוסדות על-תיכוניים אחרים (בית המדרש למורים 'מזרחי', הסמינר לגננות), ופנה בעיקר לחינוך ולהדרכת נוער בבחירת מקצוע. היה יושב ראש של המרכז להתייעצות מקצועית שליד הוועד הלאומי וחבר בוועדה מטעם ועד הלשון לקביעת מונחי פסיכולוגיה בשפה העברית. הירבה לנסוע בארץ ולהרצות ביישובים ובקיבוצים.

בעבודתו המדעית נמנה עם האסכולה הפסיכולוגית-הניסויית מיסודו של Wundt. היה מראשוני הפסיכולוגים באיטליה, ייסד את המעבדה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פירנצה, שימש מזכיר כללי של החברה הפסיכולוגית האיטלקית וחבר במערכת כתב העת Rivista di Psicologia . משנתו המדעית הייתה מזיגה של האסכולות הקלאסיות והמודרניות של חקירה ניסויית ושל גישה פילוסופית. מחקריו העיקריים עסקו בנושאי הזמן והמרחב, התפיסה, התנועה, הקשב, הרצייה והחשיבה. כן חקר את ההתפתחות הנפשית, ובכלל זה של ילדים מופרעים. כתב ערכים באנציקלופדיה העברית.

מכשיריו המדעיים וכן העותק המקורי של עבודת הדוקטור (הכתוב בכתב ידו) שמורים במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת פירנצה. באוגוסט 1988, לרגל מלאת חמישים שנה לפיטוריו בגלל חוקי הגזע, נערכו בפירנצה שלושה ימי עיון על מפעלו מטעם המחלקה לפסיכולוגיה. יומיים הוקדשו לעבודתו המדעית ויום לפעילותו בקהילה היהודי. קובץ ההרצאות שהושמעו בימי העיון פורסם ונמצא בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ובספריית בית הספר לחינוך בירושלים. ד"ר קתרינה פרימי מאוניברסיטת פירנצה פרסמה את עבודת הדוקטור שלה על הנושא: La ricerca di Enzo Bonaventura dal modello teorico all'esperimento in laboratorio (Firenze 1986).

מצבת זיכרון לחללי מלחמת השחרור בני פירנצה - מצוי בחצר בית הכנסת בפירנצה

עיריית ירושלים קראה רחוב על שם אנצו יוסף בונבנטורה ב-1995.

בניו הם פרופסור דוד אשרי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עמנואל אשרי, ופרופסור דניאל אשרי, העוסק בפיזיקה גרעינית אוניברסיטת תל אביב.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוראות למורים ומחנכים להדרכת הנוער בבחירת מקצוע / פרופ’ א"י בונאבנטורה. ירושלים : המרכז לחנוך מקצועי ע"ש לוי ד’ ברנדייס, תש"ז.
  • לפסיכולוגיה של גיל הנעורים וההתבגרות / מאת א"י בונאבנטורה. ירושלים : המרכז לחנוך מקצועי ע"ש לוי ד’ ברנדייס, תש"ז.
  • הפסיכואנליזה / מאת א’ יוסף בונאבנטורה ... ; תרגם מאיטלקית דוד אשרי ; בעריכת חיים אורמיאן. ירושלים : הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשי"ב.

מספריו באיטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .La Psicoanalisi, Enzo Bonaventura, A. Bocca, Milano, 1938

כתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוסף Universita' Israelitica di Goriza בידי האוניברסיטה העברית בירושלים המקור

1. Enzo Bonaventura: Diario di guerra, maggio-settembre 1916
2. ttere a Enzo, da Alfonso Pacifici (Iehuda) (Bachure Israel)1916 – 1919
3. Lettere a Enzo, da Aldo Servadio (Eldad) (Bachure Israel) 1916 – 1918
4. Lettere a Enzo, da Ruggero Genazzani (Iedidia) (Bachure Israel) 1916 – 1918
5. Lettere a Enzo, da Umberto Genazzani (Hizkiau) (Bachure Israel) 1916 – 1918
6. Lettere a Enzo, corrispondenti vari 1916 – 1919
7. Lettere a Enzo, Movimento per la Moralità: corrispondenti vari 1916 – 1918
8. Movimento per la Moralità: stampe e periodici 1915 – 1927
9. Lettere di David ai genitori 1947 – 1950
10 Varia: i.a.: La liberazione di Firenze, 15.7.-19.8. 1944”
1945 – 1950