קייט קורי
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1861 ווקיגן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1958 (בגיל 97) פרסקוט, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Arizona Pioneers Home Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1905–1912 (כ־7 שנים) |
| תחום יצירה |
צילום, ציור |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של נשות אריזונה (2019) |
  | |
קייט קורי (אנגלית: Kate Cory; 8 בפברואר 1861 – 12 ביוני 1958) הייתה צלמת ואמנית אמריקאית. היא למדה אמנות בניו יורק, ועבדה כאמנית מסחרית. בשנת 1905 נסעה לדרום מערב ארצות הברית, חיה בשבט ההופי במשך מספר שנים, ותיעדה את חייהם בכ־600 תצלומים.[1]
ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קייט תומפסון קורי נולדה בווקיגן. הוריה היו ג'יימס יאנג קורי (1828–1901), יליד קנדה, ואליזה פ. קלוג קורי (1829–1903), ילידת מיין. היה להם גם בן, ששמו ג'יימס סטיוארט קורי. אביה עבד ברכבת התחתית. בביתם הותקן חדר סודי במרתף הבית. לשם, משרתיו השחורים החופשיים הביאו עבדים שברחו בסירות בנמל ווקוגן, ויצרו את הרושם שהם עושים עסקים עם ג'יימס קורי.
משפחתה עברה לניוארק, ניו ג'רזי בשנת 1880 ואביה, ג'יימס קורי, ניהל את עסקי הוול סטריט שלו בניו יורק.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורי למדה ציורי שמן וצילום בקופר יוניון [3] ובליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק והייתה מדריכה בקופר יוניון. קורי הייתה צלמת אמריקאית, ציירת, ופסלת. היא התפרנסה כאמנית מסחרית, תרמה רישומים למגזין הפנאי והייתה מעורבת במועדון "העט והמכחול" של ניו יורק.
החל משנת 1895, קורי התחברה עם הקדר צ'ארלס וולקמר כדי ליצור לוחות יד מצוירים, כוסות וצלחות של אנשים היסטוריים, כמו ויליאם פן ואלכסנדר המילטון. עיצוב בניינים, כמו מטה ג'ורג' וושינגטון. העבודות האלה נצבעו בכחול, בעיקר על ידי קורי. החנות שלהם, "וולקמר וקורי קדרות", שכנה בקווינס, ניו יורק. בשנת 1903 פתח וולקמר עסק למוצרי חרס במטוקן, ניו ג'רזי בשם צ'ארלס וולקמר ובנו.
בשבט ההופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במועדון ה"עט ומכחול" פגשה קורי את האמן לואי אקין, שבדיוק חזר מדרום מערב. הוא יצר ציורים של האינדיאנים משבט ההופי לקידום התיירות בנתיב הרכבת לסנטה פה. את התעניינותה במערב ארצות הברית עורר בה ארנסט סטון, וכאשר אקין סיפר לה על תוכניותיו לפתוח מושבה של אמנים בצפון אריזונה בשנת 1905, קורי הזמינה כרטיס לרכבת לקניון דיאבלו, אריזונה, ומישם נסעה צפונה 100 ק"מ דרך המדבר אל הרמה הגבוהה של שמורת ההופי.[4]
היא התכוונה לבקר ברמות (המזות) של ההופי שם התכוון אקין להקים מושבת אמנים למשך מספר חודשים בסיור במערב ארצות הברית. כשירדה מהרכבת הבינה שהיא האמנית הבודדה. פרט לתקופות קצרות בקנדה וקליפורניה (1909), בין השנים 1905 עד 1912 התגוררה קורי בקרב שבט ההופי באורייבי ובוולי. באורייבי היא גרה בחלל שהושכר לה על ידי ידיד מהשבט. לחלל מגוריה הייתה גישה רק דרך מדרגות אבן וסולמות.
היא הייתה בין הנשים היחידות שהוכנסו לחיים הסודיים והמנהגים של ההופי. קורי למדה את שפת ההופי ואת הכתב והדקדוק.
כשהיא הייתה שם, היא ציירה את הנוף ואת אנשי ההופי. היא גם צילמה כ-600 צילומים, ותיעדה כמעט את כל היבטי חייהם החברתיים והקדושים. היא צילמה פורטרטים, צילומי טקסים ותמונות של אנשים "המרמזים על מערכת יחסים חמה וספונטנית". תמונותיה מתארות את אורח החיים המסורתי של ההופי בנקודת הזמן, לפני שהסתגלו לאמריקה הלבנה המודרנית. קורי עזבה את שבט ההופי בשנת 1912 והשקפותיה על החיים השתנו כתוצאה ממערכות היחסים שלה עמם, וכלל התנערות מהצרכנות המודרנית.
"... לפיכך - נכונותה להסתפק בשאריות, ולמחזר. ההתעלמות שלה מרכוש חומרי, הנטייה שלה לסחר חליפין ולא לקניה והצריכה המוגבלת שלה. כולם מרמזים מדוע אורח החיים ההופי משך אותה ואת מה שלמדה משנותיה במחוזם."
היא לא הייתה הראשונה שצילמה את ההופי. עם זאת, בגלל האינטימיות שלה עם אנשי השבט ותרבותם, היא הצליחה לתפוס מבט אישי יותר מאשר צלמים קודמים. היא לא מכרה את תצלומיה, אך הייתה משתמשת בהם כאיורים עבור המאמרים שלה, כמו "החיים בהופילנד - נשות ההופי", שפורסם במגזין בשנת 1909.
באותה שנה קיבלה ציון לשבח לכבוד ציור שהוצג בתערוכת אלסקה-יוקון-פסיפיק בסיאטל. בשנת 1915 קנה מוסד סמית'סוניאן 25 מהציורים שקורי עשתה במהלך התקופה שחיה עם ההופי.
פרסקוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא עברה לפרסקוט, אריזונה בשנת 1913 והתגוררה בבית אבן שנבנה ורוהט על ידי אנשי ההופי.[5] קורי הציגה ציור, "מדבר אריזונה" בתערוכת הארמורי של שנת 1913 שנמכר ב 150 $, וקיבל ביקורת מכובדת בתערוכה.[6]
בגלל השתתפותה ברודיאו בפרסקוט, עזרה קורי לקבוצה של גברים מקומיים עם מידע על טקסי הופי, שהם ביצעו ונקראו "סמוקי". כאשר קבוצת הסמוקי גדלה מספיק כדי להזדקק למתקן קבע ולמוזיאון, סייעה קורי בתכנון ובקישוט הבניינים. היא ציירה גם את ציוריה הגדולים ביותר לתצוגה במוזיאון הסמוקי, שם הם עדיין תלויים.
היא התפרסמה בפרסקוט כאישה תמהונית, בגלל כוונתה הכנה להימנע מחיים בזבזניים. חברי הכנסייה העמיתים הציעו לתרום לה בגדים, במקום הקרועים שהסתובבה איתם. היא הייתה חסכנית, אך השכירה שני בתים שהיו בבעלותה. היא אספה מי גשם והשתמשה בהם כדי לפתח צילומים. במקום למכור את ציוריה, היא החליפה אותם. היא תוארה כמי שיש לה "פנים פשוטות, שיער משוך לאחור, הליכה נחושה, לבושה בשחור עם מקל, כאילו כל טיול במרכז העיר נועד להתעמת עם ראש העיר."
ציוריה הם באוספי המוזיאון האמריקני לאמנות סמיתסוניאן, מוזיאון שרלוט הול, ומוזיאון הסמוקי לאמנות ותרבות אינדיאנית בפרסקוט.
היא נפטרה בפרסקוט ב־12 ביוני 1958 בבית החלוצים של אריזונה ונקברה בבית העלמין של החלוצים ליד חברתה שארלוט הול.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
התשלילים לצילומים שצילמה קורי בין 1905 ל -1912 נמצאו בשנות השמונים בארגז קרטון יחד עם חומרים אחרים שנתרמו למוזיאון סמוקי. כשהוא לא ידע כיצד לשמר את התשלילים, המוזיאון העביר אותם למוזיאון בצפון אריזונה, שהיה מצויד טוב יותר לתחזק ולשמר את התמונות. מארק גאייד, מנהל הצילום במוזיאון, מארני גאד וברטון רייט יצרו את הספר צילומי הופי: "קייט קורי: 1905-1912" על בסיס כמה מהתמונות שנמצאו, חלקן סצינות טקסיות.
בגלל הדאגה של ההופי לזכויות על רכושם התרבותי, תמונות רבות לא פורסמו על ידי המוזיאון וזמינות בקובץ מוגבל לצפייה על ידי חוקרים.
במוזיאון סמוקי בפרסקוט, אריזונה מוצג האוסף הגדול ביותר של יצירות אמנות של קורי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קייט קורי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Susan Bernardin, Melody Graulich, Nicole Tonkovich, Lisa MacFarlane, Trading Gazes: Euro-American Women Photographers and Native North Americans, 1880-1940, Rutgers University Press, 2003, ISBN 978-0-8135-3170-0. (באנגלית)
- ^ Tricia Loscher, KATE THOMSON CORY: Artist in Hopiland, The Journal of Arizona History 43, 2002, עמ' 1–40
- ^ Kate Cory, Waukegan Historical Society (באנגלית)
- ^ Patricia Trenton, Sandra D'Emilio, Autry Museum of Western Heritage, Independent Spirits: Women Painters of the American West, 1890-1945, University of California Press, 1995, ISBN 978-0-520-20203-0. (באנגלית)
- ^ Kate Cory Collection: 1905-1912, Finding Aid (ארכיון)
- ^ Michael Leja, Looking Askance: Skepticism and American Art from Eakins to Duchamp, University of California Press, 2007-03-28, ISBN 978-0-520-24996-7. (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קייט קורי".