רודיאו

רודיאו על גבי סוס

רודיאו (באנגלית: Rodeo) הוא ספורט פופולרי שמקורו בספרד ובמקסיקו, והתפשט לארצות הברית, לקנדה, לדרום אמריקה ולאוסטרליה. במהלך הרודיאו רוכב אדם על גבי שור או סוס פראים, ומטרתו היא להחזיק מעמד על גבו של בעל החיים כשמונה שניות כאשר יד אחת מחזיקה בחבל הקשור סביב צווארו של בעל החיים ויד אחת באוויר. הרוכבים הם לרוב קאובויים ונדרשות שנים של מיומנות וניסיון לשם כך.

מיד לאחר שהמתחרה נופל מגב השור או הסוס, נכנס לרחבה אדם לבוש בגדים צבעוניים ומשנה את נתיבו של השור או הסוס כדי שהרוכב יוכל לצאת מהרחבה בלי להיפגע, וגם עבור תפקיד זה דרושה מיומנות.

כיום הרודיאו פופולרי במערב ארצות הברית, במחוזות קנדה והספורט הלאומי הרשמי במדינות טקסס וויומינג, ומהווה אחד מסמליה של טקסס ודרום אמריקה בכלל.

הרודיאו מושך אחריו ביקורות מהארגונים השונים לזכויות בעלי החיים.

מקור המילה

המילה רודיאו משמשת בשפה האנגלית הן לתיאור תחרות הספורט והן ככינוי למכלאת בקר. מקור המילה הוא מהשפה הספרדית, בה נגזרת המילה מהפועל Rodear שפירושו "להקיף". באנגלית נפוץ גם השימוש בביטוי round up על מנת לתאר את תחרות הרודיאו.

ההיסטוריה של הרודיאו

הרבה אירועי רודיאו מסתמכים על אתגרי החיים האמיתיים שנדרשו על ידי בקר הראצ'ינג. הקאובוי העובד פיתח מיומנות מותאמת לשטח ולאקלים של מערב אמריקה, והיה בעל וריאציות אזוריות.

רודיאוים מוקדמים היו אירועים לא פורמליים בשניהם - מקסיקו וארצות הברית קאובוים וואקארוס בחנו את מומחיותם אחד נגד השני.

תחרויות רודיאו מוקדמות נראו כבר בשנת 1910, באותה שנה הוקמו גם כמה מרכזי רודיאו בצפון ודרום-מערב ארצות הברית. בשנת 1929 אירועי הרודיאו התחילו להיות פופולריים גם בערים הגדולות של מזרח ארצות הברית. הרודיאו כיום מהווה חלק גדול מהתדמית של המערב הפרוע וחלק נכבד מהתרבות הדרום אמריקאית.

הרודיאו בתרבות האמריקנית

רכיבת רודיאו על גבי שור אפשר לראות בבירור את היד המונפת למעלה ואת היד האוחזת ברצועה

הרודיאו מהווה חלק נכבד מהתרבות האמריקנית, והייתה לו השפעה תרבותית רבה בעיקר בז'אנר המערבונים. בנוסף לכך תדמית הקאובוי והרודיאו היא אחד הסמלים של מדינת טקסס ושאר מדינות הדרום ובייחוד של המערב הפרוע. הרודיאו נחשב לסמל של גבורה מסוימת וסמל של גבריות בארצות הברית ובכלל.

הרודיאו כספורט

בתחילתו נחשב הרודיאו ענף הימורים וקאובוים רבים הימרו עליו עוד לפני שהפך לספורט רשמי עד שלקראת סוף שנות העשרים החלו להיפתח מועדוני רודיאו רבים ברחבי דרום-מערב ארצות הברית. הרודיאו, שנהיה פופולרי בקרב צופיו, נהפך עד מהרה לענף ספורט מצליח במדינות הדרום של ארצות הברית, והפך לסמלן של מדינות הדרום ולספורט הלאומי הרשמי במדינות טקסס ווויומינג. הרודיאו מהווה גם מקור משיכה לתיירים מכל רחבי העולם.

ארגוני הרודיאו

ארגונים פורמליים וכללים רשמיים הגיעו בשלב מאוחר יחסית לרודיאו. עד לאמצע שנת 1930 כל מועדון רודיאו היה עצמאי ובחר את זמני אירועי הרודיאו שלו. מבין כמעט מאה תחרויות שונות עד מלחמת העולם השנייה, היה הבדל קטן בין רודיאו וצ'ארדה ורוכבים מארצות הברית, מקסיקו וקנדה התחרו באופן חופשי בכל שלוש הארצות. לאחר מכן הצ'ארדה הוחשב כספורט קבוצתי חובבני, והתחרויות הבינלאומיות בצ'ארדה הופסקו אף על פי שהמשחק נשאר פופולרי במקסיקו ובקהילות ההיספניות של ארצות הברית.

כיום ישנם ארגוני רודיאו רבים, לכל ארגון וארגון יש כללים שונים במקצת, זמנים ואירועים שונים.

הגוף הגדול והוותיק ביותר של הרודיאו המקצועי הוא אגודת הקאובויים של הרודיאו המקצועי (PRCA).

רודיאו בישראל

בישראל עקב מגדלי הבקר הרבים באזור רמת הגולן קיימים מספר מועדוני רודיאו ברמת הגולן וביהודה ושומרון, הרודיאו בישראל מהווה אטרקציה לטיולים וישנם אפילו טיולי רודיאו מאורגנים ברמת הגולן כשהרודיאו מהווה את החלק העיקרי בטיול ומושך לא מעט תיירים. מספר המועדונים הולך וגדל ועם זאת קיים לחץ נגדי של ארגונים לזכויות בעלי חיים.

דעות על התעללות בבעלי חיים

הטבעת חותם על גב הבקר

הארגונים השונים לזכויות בעלי החיים מאשימים את הרודיאוים על התעללות בבעלי חיים ויש אנשים שעקב זאת מחרימים ספורט זה. עד היום קיימים מאבקים על זכויות בעלי החיים, אך הרודיאו עדיין חוקי ברוב מדינות דרום ארצות הברית. הארגונים השונים טוענים שהחיות המוצגות אינן פראיות מטבען, ושארגוני הרודיאו לוקחים חיות מבויתות ורגועות ומורחים על עורן משחות צורבות או מחשמלים אותן עם שוקר חשמלי, ואפילו קושרים חבלים מהודקים בבטנם ובאשכיהם של השוורים וזה מה שגורם להם לתחושות של אי נוחות והופך אותם ל"פראים" ניתן למצוא באתרי האגודות לזכויות בעלי החיים כתבות בנושא ורבים נוהגים להחרים את ענף הספורט מסיבה זו.

ראו גם

• קאובוי
• גאוצ'ו
• צ'ארדה
• הפרש החשמלי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רודיאו בוויקישיתוף